
זה נכון שזקן המקובלים הרב כדורי עישן עד גיל 106? כן. פעם שאלתי אותו על ההקפדה שלו לעשן סיגריות למרות אזהרות הרופאים, והוא ענה לי שהוא מעשן כי כך הוא עושה טוב ל"מלאכים הדקים". הוא הסביר ש"המלאכים הדקים נהנים מהעשן של הסיגריות". שאלתי מי הם "המלאכים הדקים", והרב אמר "המלאכים הנעלמים". ביקשתי שוב ושוב שילמד אותי מי הם ומה הם המלאכים הדקים הנעלמים האלה, אבל הוא לא הסכים בשום אופן.

אתה לא מבין שהספר שלך "מניפסט המסורתיות" עושה אידיאליזציה לאי שמירת מצוות? חלילה. אידיאליזציה לאי שמירת מצוות זו עמדה מערבית. אני מדגיש בספר ובכל הרצאה שהמסורתיות עצמה לא טוענת שהיא לכתחילה, ודאי לא ברמת היהודי הבודד. כמעט אף מסורתי לא יעלה על דעתו לטעון שההתנהגות הדתית שלו היא לכתחילה. זוהי טענה מערבית, והמסורתיות היא עמדה מזרחית. אם יטען כך הוא יֵצא מכלל מסורתי, ובמידת מה יהפוך לקונסרבטיבי או לרפורמי.
אף מסורתי מזרחי לא יציג את המסורתיות כאידיאל מושלם, אף מסורתי לא יגיד שזה סבבה לעשן בשבת. זו הצעה של בדיעבד, הצעה של דרגת הבינוני, סוג של תחנת ביניים נעימה ליוצאים או לשבים, למתקרבים או למתרחקים, למתקשים, למורכבים, לנבוכים. המסורתיות היא בלם מופלא מול החילון, המסורתיות היא בריקדה שבולמת חילוניות, ניכור, לא להפך.
הכי מעניין

למה כל כך חשוב להגמוניה משמאל להחרים את נתניהו? ההגמוניה מבינה את מה שהבין מלך ארם, להבדיל. בספר מלכים מסופר על מלך ארם שיוצא למלחמה בעם ישראל, ולפני הקרב פוקד על חייליו לא לחפש אף אחד, רק את המלך. הוא מעביר מסר לחייליו שאם יורידו את מלך ישראל, הם ינצחו במלחמה: "לֹא תִּלָּחֲמוּ אֶת קָטֹן וְאֶת גָּדוֹל כִּי אִם אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל לְבַדּוֹ".
האם תיתכן הצלחה בשילוב החרדים? לא. עצם השאלה בדבר "הצלחה בשילוב החרדים" היא אוקסימורון. שאלה שיש בה סתירה פנימית. מדוע? כי מטרת החרדיות היא למנוע שילוב ולהתבדל. האידאולוגיה החרדית הבסיסית ומגדיר הזהות הראשוני של החרדיות הוא "התבדלות". לכן, הצלחה בשילוב החרדים זו סתירה פנימית מיניה וביה. השאלה עצמה, "האם תיתכן הצלחה בשילוב החרדים", היא בסדר גודל של כשל גאומטרי. לבקש הצלחה בשילוב החרדים זה כמו לבקש מהם לצייר עיגול, אבל רק שיהיה מרובע. אם יש הצלחה בשילוב החרדים, אז ההצלחה הזו היא כישלון מטרת החרדיות.

אתה כותב הרבה על התשובה התאולוגית המסורתית־מזרחית המכוננת בשיר של זוהר ארגוב "יש דברים נסתרים לא נבין לא נדע, נעשה גם דברים שנראים בלי סיבה, לא צריך כל דבר לחקור ולשאול, לפעמים גם מותר לא לדעת הכול". האם יש הד לתפיסה הזו ברנסנס המסורתיות, בפופ המזרחי העכשווי? אודיה מנסחת עמדה דומה בשיר שלה "אבא אין לי שאלות". זה לא רק שם השיר, אלא גם השורה: "היום אני יודעת: להמליך אותך עליי זה לא לדעת הכול".

שאלה מטרידה שנשארה לי מתקופת החגים: למה הרב עובדיה התנגד לנסיעות לקבר רבי נחמן באומן בראש השנה? מכמה סיבות כבדות, ואחת המדליקות שבהן היא החשיבות העצומה שהרב עובדיה ייחס לחוויה המשפחתית ולשמחת החג. או כדבריו: "תדעו לכם, כל יהודי טוב שהוא בר דעת ובעל שכל, ליל ראש השנה מקדיש אותו למשפחה. כולם אוכלים יחד ושותים יחד ושמחים יחד. זה חג. חג – צריכים לשמוח. בחג מה עושים? הולכים לבית הקברות או שמחים?". וכן: "צריך לשמוח, לא להיות אבל, להתאבל בווידויים ובדברים אחרים. כל הזמן לחשוב לקיים מצוות עשה של לשמוח". וכן: "אני אומר לכם עוד פעם: ראש השנה איש תחת ביתו, איש תחת גפנו, תחת תאנתו. יושבים בתוך הבית עם המשפחה. איזה ראש השנה. איזה יופי, איזה הדר. זה יום טוב".

מאיפה מגיעה תרבות החרם והניכור של השמאל ההגמוני? מי הוגי הדעות המרכזיים שניסחו את האידאולוגיה הזו? שני הוגי הדעות המרכזיים שמבטאים את תפיסת השמאל ההגמוני הם דודו טופז ואייל ברקוביץ'. הם אחראים לשני הטקסטים שבמידה רבה הם המצע של הזרם המחרים משמאל.
הטקסט הראשון הוא נאום הצ'חצ'חים מבית מדרשו של הבדרן דודו טופז. הרציונל שלו: אתם המזרחים הליכודניקים ובני הברית שלכם, אתם האיום השחור, אתם השי"ן־גימ"לים בצבא, אתם הצ'חצ'חים. אנחנו בני האור. לכן מותר לנו לדכא אתכם, להדיר אתכם ולהגביל את הדמוקרטיה.
והטקסט השני, הצהרת תנאי השותפות עם עמך ישראל מבית מדרשו של הכדורגלן אייל ברקוביץ'. הרציונל שלה: אם לא נותנים לי לשחק בנבחרת ישראל ולהנהיג אותה, אני מעדיף שישראל תפסיד.

מה בין חסידי רבי נחמן, הרבי מלובביץ' והרב קוק? שלושה – חסיד ברסלב, חסיד חב"ד ותלמיד הרב קוק – התעסקו בקבלה מעשית, עשו טעות פטאלית, ופתאום מצאו את עצמם בגיהינום, תקועים בתוך ביצה טובענית. חום אימים, יתושים, מלריה, שוקעים עד הצוואר. הם זועקים לשמיים, וכל אחד פונה לרבו שיפעל אצל הקב"ה לחלץ אותו.
רבי נחמן מופיע ואומר לחסיד שלו: "תגיד 'תיקון הכללי', ואני מושך אותך מהפאות ישר החוצה!". הרבי מלובביץ' מופיע ואומר לחסיד שלו: "זו השליחות שלך! תקים פה בית חב"ד, תחפש פה יהודים אבודים ותניח להם תפילין!". הרב קוק מסתכל על התלמיד שלו, מחייך ואומר: "זו לא ביצה של הגיהינום, זו אתחלתא דגאולה!"

בשבוע הבא: חמישה שחקני כדורגל ישראלים שהיו יותר גדולים מאייל ברקוביץ'.
יש לכם שאלות לשו"ת המסורתיות המתוקה?
שלחו לווטסאפ של אבישי 052-311-2149
עוד כתבות בנושא


