במרכז פרשת תצווה עומדים בגדי הכהונה. הפרשה מציבה לפנינו מערכת שלמה של בגדים, מרגל ועד ראש, בשתי רמות: ארבעה בגדים לכהן ההדיוט, וארבעה בגדים נוספים, יוקרתיים יותר, לכהן הגדול.
מה תפקידם של בגדי הכהונה? מה יחסם לתפקיד הבגד בחיים האנושיים בכלל? התורה עצמה מגדירה בקצרה את מטרת הבגדים, "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת", ואולם יש להתבונן מה עניינם ומטרתם של כבוד ותפארת אלו.
הרמב"ם במורה נבוכים (ג, מה) מדגיש את הרושם שלבושו של אדם יוצר אצל המתבוננים עליו. ההמון מעריך אדם לפי המראה והלבוש החיצוניים, ולא לפי ערכו ומעלתו האמיתיים. לפיכך בגדי הכהונה המכובדים יגרמו להמון להעריך את הכוהנים ועבודתם, וממילא הם יעריכו יותר את המקדש וקדושתו.
הכי מעניין
גם רבנו בחיי מדבר על עיצוב תודעת ההמון, ומיישם זאת על בגדי הכהן הגדול:
יצוה עתה להלבישו בגדי מלכות ולהיותו מלך נכבד ומפואר אצל ההמון, ואז יהיה שלם בכל, כי הבגדים האלה בגדי מלכות.
| צילום: איור: מנחם הלברשטט
רבנו בחיי איננו מתאר את כבודו של הכהן הגדול כאמצעי לכבודו של המקדש, אלא כמטרה בפני עצמה. הם נועדו לעצב את דמותו כמלך ביחס לעם, וברוח זו נבנה מכלול הבגדים המפורט והמפואר שנצטווינו להכין לו.
חדר הלבשה
ואולם בגדי האדם לא נועדו רק ליצור רושם אצל הסובבים אותו. הבגדים הם גם מרחב נפשי חשוב שבין האדם לעצמו. בדבריו על "מצוות לבישת בגדי כהנים", ספר החינוך מפתח את הממד הזה של הבגדים:
והשליח המכפר צריך להתפיס כל מחשבותיו וכונתו אל העבודה, על כן ראוי ללבוש בגדים מיוחדים אליה, שכשיסתכל בכל מקום שבגופו מיד יהיה נזכר ומתעורר בלבו לפני מי הוא עובד. וזה כעין תפילין שנצטוו הכל להניח.
תפקידם של הבגדים דומה כאן לאחד מתפקידיהם המרכזיים של מדי הצבא – לייצר אצל החייל עצמו תודעה קבועה של תפקידו הצבאי ולחזק את מסירותו למטרה החשובה שאליה נועד. הבגדים מכוונים לא החוצה אלא פנימה, ולא ליצירת מעמד אלא למילוי התפקיד.
אם נקשיב כדרכנו לשפת הרמיזה של התורה, שקושרת אותנו אל יסודות פרשיותיה הראשונות, נגלה תפקיד עמוק יותר לבגדי הכהונה. ראינו בשבוע שעבר כי בבניית המשכן מבקשת התורה לרמוז אל המצב המקורי והאידיאלי של העולם כפי שהיה בגן עדן. הגן שנגנז חוזר כביכול אל העולם בהקמת המשכן. גם בגדי הכהונה נוטלים חלק במגמה זו.
עוד כתבות בנושא
מלכתחילה, הבגדים באו לעולם בעקבות חטא אדם הראשון. התורה אינה חפצה כמובן לבטל את הבגדים, ואולי להפך: כאשר היא מתארת את בגדי הכהונה שעל עשייתם מופקד משה, היא משתמשת בלשונות מקבילים לאלו שבהן תיארה את הבגדים שעשה הקב''ה לאדם הראשון, ומעצבת את סגנונם בדומה לנוף הוויזואלי הנשגב של פרשת גן עדן. וקיים הבדל מהותי בין בגדי הכהן הגדול לבגדי הכהן ההדיוט.
תחילה נעסוק בבגדי הכוהן ההדיוט. הבגד הראשי שעל גוף הכוהנים הוא הכתונת. כאשר התורה מתארת את עשיית הכתונת ולבישתה, "וְלִבְנֵי אַהֲרֹן תַּעֲשֶׂה כֻתֳּנֹת... וְהִלְבַּשְׁתָּ אֹתָםֹ", היא משתמשת באותן מילים שבהן תיארה את הקב"ה עושה לאדם ואשתו כותנות: "וַיַּעַשׂ ה' אֱ־לֹהִים לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּשֵׁם". אונקלוס מעמיק את ההקבלה בין כותנות הכהן לכותנות אדם הראשון, כשהוא חורג שלא כדרכו מהתרגום המילולי, ומתרגם את "כתנות עור" של אדם הראשון כ"לְבוּשִׁין דִּיְקָר", כלומר "בגדי כבוד ותפארת" - כמו בגדי הכהונה!
בגד נוסף של הכוהנים מקביל במדויק בתפקידו ללבושי אדם הראשון. משה מצטווה: "וַעֲשֵׂה לָהֶם מִכְנְסֵי בָד לְכַסּוֹת בְּשַׂר עֶרְוָה". לעומת המטרה הכללית של הבגדים, "לכבוד ולתפארת", למכנסיים יש מטרה ייחודית לצניעות וכיסוי הערווה. תפקידם מקביל ללבוש הראשון שיצר אדם הראשון כשהתודע לעירומו: "וַיֵּדְעוּ כִּי עֵירֻמִּם הֵם וַיִּתְפְּרוּ עֲלֵה תְאֵנָה".
לבסוף, האבנט שעליו נאמר "וְחָגַרְתָּ אֹתָם אַבְנֵט אַהֲרֹן וּבָנָיו", מקביל לבגד שלישי של אדם הראשון: "וַיַּעֲשׂוּ לָהֶם חֲגֹרֹת". בגדי הכהן ההדיוט מקבילים אפוא לבגדים שקיבל האדם כדי להתמודד עם החטא ותוצאותיו.
שביל הזהב
לעומת בגדי הכהן ההדיוט, המבוססים על הלבוש שקיבל האדם אחר החטא, ארבעת הבגדים שמייחדים את הכהן הגדול מעוצבים בשפה הוויזואלית של פרשת גן עדן לפני החטא. בתיאור סביבתו של גן עדן, התורה מדגישה: "אֲשֶׁר שָׁם הַזָּהָב". הזהב מייחד את ארבעת בגדי הכהן הגדול: חושן, אפוד, מעיל וציץ.
התפארת שבבגדים מתבטאת גם באבנים הטובות שבחושן ובאפוד. יש רק אבן אחת שמופיעה בחושן וגם באפוד: אבן השוהם. מדוע דוקא היא? גם כאן יש רמז לפרשת גן עדן: "אֲשֶׁר שָׁם הַבְּדֹלַח וְאֶבֶן הַשֹּׁהַם". זה המקום היחיד בתורה שבו חוזרת האבן הטובה היחידה שבגן העדן; ויחזקאל הנביא מציג בגלוי ובפירוט את הקשר שבין גן עדן לאבני החושן: "בְּעֵדֶן גַּן אֱ־לֹהִים הָיִיתָ כָּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיַהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֶה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב" (יחזקאל כח).
הבגדים הם לא רק דרך להתכתב עם הכאן והעכשיו. בגדי גן עדן מאפשרים לחוויה האנושית הפנימית לפגוש מרחבים קדומים בזמן, והם גם דרך של הנפש לגעת במדרגות נשגבות שמעבר למצב ההווה השגרתי.
אם למדנו מפרשת תרומה שהמשכן הוא כגן עדן, פרשת תצווה מלמדת אותנו שהכהן הגדול הוא כאדם הראשון. "ויעש ה' א־לוהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבשם – מלמד שעשה לו הקב''ה בגדי כהונה" (מדרש המובא בראשונים).
הרב אוריאל עיטם הוא ראש ישיבת ירוחם ומחבר הספרים "ונהר יוצא מעדן" על מועדי השנה, ו"שערים למשנתו של מניטו"