"כל אושרו וטובו של אדם יהיה רק לפי מה שהכין בעולם הזה על ידי עצמו והן על ידי בניו, ועל ידי מה שזיכה נפשו על ידי אחרים, היינו שחינך את בני ישראל בדרך התורה והמצוות".
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 115:
רכילות בין קונה לבין מוכר - ציור שני
אזהרת אדם מפני שותף לפני שעשה השותפות
"הרואה את חברו הרוצה לקחת שותף למסחרו, והוא מכיר את טבע אותו אדם, שאינו חושש לממון אחרים, חייב להזהירו שלא יעשה עמו שותפות - אך ייזהר מאוד בתנאי כלל ט' סעיף א'".
הכי מעניין
"אך אם חברו רוצה לקחת לשותף אדם שמצבו הכלכלי אינו טוב, אסור לו לגלות לחברו מעצמו, כי אין זה אומר שלא יצליח העסק. אמנם, אם השואל גילה דעתו במפורש שאינו רוצה לעשות עמו שותפות רק עם מצבו טוב, אפשר שמותר לגלות לו, ובתנאים שיתבארו בבאר מים חיים".
"אם הוא מכיר את האדם שעתה מצבו הכלכלי אינו טוב, ומפני גודל עניותו כבר איבד כסף לכמה אנשים, האופן שינהג:"
"אם נשאל עליו על ידי אותו חבר שלו - יש לו להשיב את האמת, אך אם אינו נשאל - צריך עיון אם יש לו לגלות דבר זה מעצמו".
אזהרת אדם משותפו לאחר שעשה את השותפות
"אם חברו כבר עשה שותפות עם אחד שלא הכירו, והוא מכיר את טבעו הרע, מה האופן שינהג?"
"אם יודע שחברו לא יקבל את דבריו לבטל השותפות, רק יחשוש לדבריו להשגיח על שותפו כדי שלא ינזק ממנו, צריך לגלות לחברו - ובלבד שיתקיימו כל התנאים שבכלל ט' סעיף ב', ויש אופנים בהם משתנה הדין".
"אבל אם הוא רואה שדבריו יתקבלו לפני השומע לבטל את השותפות או להפסיד לשותפו ללא רשות בדין, אסור לגלות לו".
האיסור לייעץ לעשות שותפות במקום שיש חיסרון
"אדם שאם יעשו עמו שותפות או שידוך וכדומה יוכל להיות איזה חיסרון בזה, ואילו היה הדבר נוגע לעצמו היה מתרחק מלהשתתף עמו - איסור גמור הוא לייעץ לחברו להשתתף עמו, וכגון: אם יודע שייתכן והשותפות עמו תגרום הפסד בפני עניותו - קל וחומר אם אותו אדם אינו נאמן כל כך".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "כבוד שמיים", פרק א': "יתבונן האדם: בשעה שהוא מדבר לשון הרע לפני איזה איש, אל יחשוב שבבית אין שום ברייה כי אם הוא וחברו, אלא מלמעלה עומדין עליו וכותבין כל דיבור שיוצא מפיו, כדאיתא במדרש רבה על הפסוק 'אל תאמר לפני המלאך כשגגה היא - למה יקצוף האלוקים על קולך?', שלא תאמר 'הריני הולך ואומר לשון הרע ואין ברייה יודעת'. אומר לו הקדוש ברוך הוא: 'הוי יודע שאני שולח מלאך ועומד אצלך וכותב כל מה שאתה אומר על חבריך'. ובשעת הדין יציגו לפניו כל הדברים כמו שאמרו חז"ל על הפסוק 'ומגיד לאדם מה שיחו' - אפילו שיחה קלה שבין איש לאשתו מגידין לו לאדם בשעת הדין".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 115:
ביטול הטענה השנייה: "די לי כמה שעות למלאכתי"
"'כשאני לעצמי, מה אני?' - בא כנגד הטענה השנייה, שדי לו במעט זמן למלאכתו. בעבודת צורכי נשמתו אין הדבר כן, אלא הזמן קצר והמלאכה מרובה, שאפילו אם אני לעצמי, היינו אם כל עבודתי כל החיים היא רק לעצמי, רק לקניין הנפש להשיג תורת ה' ולקיים מצוותיו - מה אני? מה זה נחשב לצורך חיי הנשמה הנצחיים לחייה?".
"וכל שכן, כשאדם יחשב את ימי חייו, יראה שרק מעט מזעיר, קצת מקצת, הוא עושה לצורך עצמו - ורוב עמלו הוא להבל. ואם כן, איך לא יפקח לפחות על שעותיו הפנויות מהעבודה, להשיג בהם תורה ומצוות שהן קנייני עצמו?".
"אמנם אדם העמל לפרנסת ביתו, מזון אשתו ובניו הקטנים, וכל שכן לתשלום לימוד תורתם - אין עמלו לריק, אלא כל עמלו הוא לעשות רצון הקדוש ברוך הוא, וישא פרי בעמלו".
"אבל אם יעמול כל היום לפרנסת ביתו בהרחבה, לשכור דירות רחבות, מלבושים יפים יותר מהדרוש - בוודאי אין עמלו בעבור נפשו".
"וכן אם יעמול עד זקנה להניח ברכה לבניו אחריו - גם כן אין זה עבורו".
"מסקנת הדברים: על כל זה בא התנא הלל לזרז שייקר האדם את זמנו שלא יילך לבטלה ולא יטעה את עצמו שדי לו לנשמתו מעט תורה ועבודה, כי אף אם יעמול רק לעצמו - 'מה אני?', כל שכן שרוב עמלו אינו בשבילו".
מביא ספר "פניני שמירת הלשון" את ספר "ערוך השולחן", סימן א' הלכה ט"ו: "עיקר גדול לדעת שהעולם הזה הוא עולם המעשה, והעולם הבא הוא עולם הגמול, והעולם הזה הוא השער להיכנס בו לעולם הבא. ולכן יזהר לבלי לאבד הזמן בחינם כי הזמן הוא יקר מכל הנמצאות, והיום שעבר לא יחזור עוד, וימי חיי האדם קצרים, ובהגיע האדם לימי הזקנה - רואה שהכל הבל".
ביטול הטענה השלישית: "די לי לעבוד פעם בשנה"
"אומר התנא: 'ואם לא עכשיו - אימתי?' בא כנגד הטענה השלישית - אנשים שפרנסתם לכל השנה בהרחבה מיום השוק. טענה זו עצמה מחייבת את האדם לזריזות יתרה, כי אם גם ביום השוק יילך בטל ויבלה זמנו לריק הרי יגווע ברעב כל השנה".
"העולם הזה הוא יום השוק, שבו צריך האדם לקנות סחורה שתחיה את נפשו כל ימי חייו הארוכים לעולם שכולו ארוך, ואם לא יקנה עכשיו - אימתי יקנה?".
"וכן כתוב בקהלת: 'כל אשר תמצא ידך לעשות בכוחך - עשה!', היינו שלא תעשה מלאכתך בעצלתיים, רק עשה כל מה שתוכל לעשות, כי רק עכשיו הוא זמן המעשה, ואין מעשה וחשבון בשאול אשר אתה הולך שמה, כי שם כבר נפסקה כל עבודת האדם, ושם יחיה נפשו רק מהמוכן לו בעמלו בחייו בעולם הזה".
"על כן כמה צריך אדם לזרז את עצמו ביום השוק בעולם הזה, שצריך להכין כאן לא רק לשנה אחת, אלא לשנים ארוכים אין מספר, וכל אושרו וטובו שם יהיה רק לפי מה שהכין כאן על ידי עצמו והן על ידי בניו, ועל ידי מה שזיכה נפשו על ידי אחרים, היינו שחינך את בני ישראל בדרך התורה והמצוות".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "תורת הבית", פרק יג': "אנו צריכים ללמוד מהיצר הרע שגם הוא כמה פעמים נשאר מנוצח מן היצר הטוב, שאין האדם רוצה לשמוע לו - ואף על פי כן, אינו מתרשל עצמו מעבודתו".