ביחס לקיום המצוות ולימוד התורה, כלל היהודים שווים: המשימה נותרת בעינה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 114:
האופן שישיב לאדם השואל מי עשה עוולה זו
"אם נעשה לראובן דבר שלא כהוגן, ובא ושואל 'מי עשה לי דבר זה?', אף שהנשאל מבין שראובן חושד אותו בזה - אסור לגלות לו את שם העושה, אפילו שראה אותו בעצמו, אלא ישיב 'אני לא עשיתי'".
הכי מעניין
"ואם ראובן יסיק מתשובה זו מי הוא העושה - עיין דינו לעיל", שם למדנו שעדיף שייקח על עצמו את האחריות, אפילו שהוא לא עשה כלום, ובלבד שלא תיגרם מחלוקת.
"אך באופן שהייתה אסיפה שהחליטו בה נגד ראובן, ובא ושואלו האם גם הוא הסכים להחלטה נגדו, אף שלדעתו ראובן צודק - אסור לו אפילו להשיב 'אני לא עשיתי זאת'".
מכשול של רכילות המצוי בין קונה למוכר - ציור ראשון
"אם ראובן בחר סחורה בזמן שאין לו כסף לשלם, וביקש מהמוכר שלא ימכור סחורה זו עד שיביא לו את הכסף. בינתיים, קונה אחר הפציר במוכר למכור לו את אותה הסחורה, והמוכר הסכים למכור לו - אסור למוכר לומר לקונה הראשון, 'שמעון בא ולא רציתי לתת לו, ולקח את הסחורה בעל כורחי'".
"וגם אם אכן שמעון הפציר במוכר למכור לו, לא תצא שום תועלת מזה שיגלה לראובן את שם הקונה השני, רק יכניס לו שנאה בליבו עליו, וזוהי רכילות גמורה".
"קל וחומר לפי המצוי, שהשני לא הפציר כל כך במוכר, אלא המוכר מכר לו מפני טובת עצמו, וכדי שלא יהיה לקונה הראשון תרעומת עליו - מסיר הוא את העוולה מעצמו ומטילה על הקונה השני - בוודאי עוונו גדול, כי הוא מוציא שם רע".
"אפילו אם המוכר לוקח את האשמה על עצמו, ואומר 'אני טעיתי בדבר, כי שמעון הקונה השני לא ידע שאתה קבעת איתי תחילה לקנות', אסור למוכר לומר כן, כי גם באופן זה מצוי שתיכנס שנאה בלב הראשון על השני, אלא על המוכר לומר סתם: 'אני מכרתי בשגגה לקונה אחר'".

השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 114:
ההשתדלות והזריזות הנצרכים לאדם להשגת התורה והמצוות
תשובות האדם המתבטל מפרנסתו
"בענייני העולם, אם נראה אחד שאינו עובד לפרנסתו יום יום, ונשאל אותו 'במה תפרנס את עצמך', ייתכנו שלוש תשובות לכך".
"יש לו פועלים רבים העושים מלאכתו, על כן יש לו זמן לשבת בטל".
"הוא עוסק במלאכה מעשירה, כליטוש אבנים טובות, לכך די לו לעבוד כמה שעות ביום, ושאר הזמן ללכת בטל".
"עיקר מסחרו כמה שבועות בשנה, שנוסע לשוק ומרוויח שם כל מה שהוא צריך לשנה, וכל השנה אין לו עבודה".
דחיית התשובות הנ"ל
"במלאכת שמיים, שהיא לחיי נפשו בעולם הנצח, אין מתקבלת אף אחת מהתשובות הנזכרות לעיל".
"ועל כך אומר התנא: 'אם אין אני לי, מי לי? וכשאני לעצמי, מה אני? ואם לא עכשיו, אימתי?', וכפי שיבואר להלן בהרחבה".
ביטול הטענה הראשונה שישנם פועלים העובדים למענו
"'אם אין אני לי, מי לי' - זה כנגד הטענה הראשונה, שיש לו פועלים רבים העושים מלאכתו. במלאכת שמיים אין פועלים שיביאו לפרנסת נפשו, ורק עליו בעצמו להביאה. אם הוא לא ישתדל בעצמו, למען נפשו, להשיג תורה ומעשים טובים, מי יביא לה חיות ועושר? דבר זה לא נקנה בשום קניין, ורק עמל האדם בעצמו לנפשו, ומה שמשיג חלק בתורה על ידי החזקת תורה".


