"האדם שפיו פתוח תמיד, אפילו אם ילמד את כל הש"ס כמה פעמים, כשיבוא למעלה - לא ימצא אפילו גמרא אחת שתגן עליו".
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 110:
זהירות בגילוי נזק הנעשה
"הבא לגלות לאדם על אחד שגזלו או הזיקו וכדומה, מותר רק אם יתבונן היטב מתחילה שיתקיימו כל התנאים הנ"ל וגם הוכיחו ולא הועיל".
האיסור לספר רכילות - אפילו אם חברו דורש זאת ממנו
הכי מעניין
"אם התקיימו כל התנאים דלעיל, אבל הוא אולץ לספר את הרכילות - צריך לספר אפילו אם אין חברו שואלו מי הזיקו. ואם לא התקיימו התנאים - אסור לומר לו, אפילו חברו דורש ממנו שיאמר לו".
הדין לעניין לספר לאחרים
"גם אם הוא רוצה לספר הדבר רק לאחרים, ולא למדובר בעצמו, נחשב לרכילות וצריך להיזהר בכל התנאים הנ"ל".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שמירת הלשון", שער התבונה פרק ד': "ירגיל את עצמו לדון את חברו לכף זכות, כמו שאמרו חז"ל: 'בצדק תשפוט עמיתך', ו'הוי דן את חברך לכף זכות', וזהו אחד מהדברים שאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא".

השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 110:
חוכמה ללא יראה
"אם ירצה להשקיע דעתו רק בעניין החוכמה, דהיינו רק בידיעת התורה, ואילו את עניין השגת היראה ישים אחר גבו - חוכמתו אינה שווה לכלום, וזהו שאמרו שאמרו חז"ל: 'אם אין חוכמה - אין יראה'".
"וביאורו: כאשר אינו ירא מלפני ה' - ממילא כל מצוותיו גם כן אינן קבועים בדעתו לקיים אותם, וכן כל חושיו, כחוש הדיבור והשמיעה, חופשיים לדבר ולשמוע כל מה שרוצה, וכל לשון הרע, רכילות, אונאת דברים וליצנות - הם סחורה אצלו. וידוע מה שאומר הזוהר הקדוש: אם אדם מדבר דיבורים אסורים, שורה עליהם רוח טומאה, ואם יוציא אחר כך מילים קדושות - מקדימות אותן רוח הטומאה ומטמאות את אותו דבר שבקדושה, והאדם לא זוכה כפי שיתבאר להלן".
דוגמה לחוכמה ללא יראה
"אדם שלמד בכל יום מקרא, משנה או גמרא, ויודע שבשעת הדין יוציאו לפניו כל מה שלמד - כמה גדולה תשוקתו שיבואו וימליצו עליו. אכן, כאשר יבואו אחר כך כל הספרים שלמד, יראה שנמשך על כל דף טומאה על ידי הדיבורים האסורים שדיבר, ואינם שווים מאומה - מה גדולה תהיה אז תוגתו, איך בשאט נפש איבד בעצמו את תורתו".
"כן הוא האדם שפיו פתוח תמיד ואינו שומר על עצמו, אפילו אם ילמד את כל שישה סדרי משנה ואת כל הש"ס כמה פעמים, כשיבוא למעלה - לא ימצא אפילו גמרא אחת שתגן עליו, כי על כל אחת נמשכת עליה רוח הטומאה ומאוס להסתכל עליה".
"מסקנת הדברים: 'החכם עיניו בראשו', בזמן שמתחיל להחכים בתורה לקיים גם 'ראשית חכמה יראת השם', היינו להשיג גם יראה, אז 'אשריו וטוב לו בעולם הזה ובעולם הבא', כי תורתו מאוד חביבה בעיני ה' יתברך מפני שאין עליה דופי".


