אחרי השיעור החשוב שלמדנו על התנאים להיתר אמירת לשון הרע - היום נלמד תנאי נוסף, חשוב מאוד.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 75:
תנאי נוסף להיתר הקודם
למדנו בשיעור הקודם שיש שבעה תנאים לפיהם מותר לדבר לשון - היום נלמד תנאי נוסף:
הכי מעניין
שאין המספר חוטא באותו עוון
"אם האדם הבא לספר גם הוא חוטא בעבירות אלו שעליהן הוא בא לדבר, כאותו האדם המדובר בו, אסור לו לפרסמו, כי אין כוונתו בסיפורו לטובה - אלא לבזותו".
ביאור התנאי שיכוון לתועלת
"אם האנשים שהוא מספר לפניהם יכולים לעזור לניזק או למתבייש, בוודאי נכון לספר להם". כלומר, אם למשל הוא בא לספר להורה המזיק.
"ואפילו אם על ידי סיפורו לא תגיע תועלת הנ"ל, אלא כוונתו בסיפורו שיתרחקו בני אדם מדרך רשע, כשישמעו שבני אדם מגנים רשעים ואולי הוא בעצמו ישוב ויתקן מעשיו - גם זה נחשב לתועלת".
"אם הוא משער שבוודאי לא תהיה שום תועלת, כגון שאותם אנשים שמספר לפניהם גם הם רשעים, שעשו כמה פעמים דברים כאלו לבני אדם, ואין הדבר נחשב בעיניהם לעוון כלל, ייזהר מלספר להם כלל עניין כזה". אם אין לזה שום יכולת להפוך מציאות קלוקלת שנמצאת בעולם - אין היתר לומר זאת.
"אין הבדל בכל אלו התנאים בין אם הנגזל, הניזק או המבויש ביקשו ממנו שיתבע את נזקם או עלבונם או לא ביקשו, שבאופן המותר - אפילו אם לא ביקשו מותר, ובאופן שאסור, דהיינו שלא נשלמו התנאים לעיל - אפילו אם ביקשו ממנו אסור".

השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 75:
גודל עונש הפורש מהתורה
העונש על עלבון התורה
"מכל מה שכתבנו בגודל השכר בעולם הזה ובעולם הבא לעוסק בתורה, מה שעתיד להגיע למי שלומד תורה, נוכל ממנה להבין גודל העונש של הפורש מהתורה".
"עתיד משה רבנו לתבוע את עלבונה של התורה, כי באמת עלבון גדול הוא לתורה, ששורש קדושתה למעלה מהעולמות כולם, שבני אדם קרוצי חומר שיסודם מעפר, ואנחנו פורשים ממנה. אוי לאותה בושה, אוי לאותה הכלימה. מה יעשה ליום פקודה, היש קץ לעונשו? וכפי גודל השכר - כן גודל העונש לפורש ממנה".
שמחת האדם על זכייתו ללמוד תורה
"כתב בספר מעלות התורה: 'ישים האדם על ליבו - אילו היו מזכים אותו לעבוד למלך גדול ונורא בעבודה שכל גדולי המלכות עושים, בוודאי היה שמח שמחה עצומה עד אין שיעור, ואף שלא היה מקבל שום שכר על עבודתו, לא היה נמנע מלשרת את המלך'".
"'אם כן, על אחת כמה וכמה צריכה להיות שמחת האדם הזוכה ללמוד את התורה הקדושה, שכל מלאכי מעלה משתעשעים בה תמיד, וגם כל הצדיקים שבגן עדן עוסקים בה'".
"ואמרו חז"ל: 'כשאדם עוסק בתורה - מקיפים אותו מלאכים הנבראים מהבל פיו, כמלוא העין והוא בתוכו'".
מביא ספר "פניני שמירת הלשון" את ספר "תורת הבית" פרק י"א: "כמו בכסף, אם הצליח וזכה בגורל 100 אלף רובל כסף, כמה גדולה שמחתו מזה. כן ממש צריך להיות שמח וטוב לב כאשר זיכהו ה' לסיים איזה מסכת או איזה משנה".


