הכלל החשוב ביותר בשמירת הלשון | חפץ חיים, שיעור 74

אם ראית אדם שפושע בחברו, מותר לך להעביר זאת הלאה - אבל בשבעה תנאים מורכבים מאוד ליישום | אדם צריך לקבוע עתים לתורה, ויש עניין מיוחד בקביעות: קבעת שעה מסוימת? עמוד בה בכל מחיר

החפץ חיים | ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות

החפץ חיים | צילום: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות

תוכן השמע עדיין בהכנה...

שבעת התנאים להיתר אמירת לשון הרע הם אולי המושג הכי משמעותי בהלכות שחיבר החפץ חיים. היום נלמד אותם.

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 74:

פרטי דינים בלשון הרע שבין אדם לחברו

סיפור על עוולה שנעשתה

"מי שראה שנעשתה עוולה, כגון גזל, נזק או ביוש וצער, וידוע לו בבירור שהגזלן או המזיק לא שילמו את חובם ולא ביקשו מחילה על עוונם, יכול לספר את הדברים לבני אדם, ואם מטרתו לעזור לניזק - או כדי לגנות המעשים הרעים בפני הבריות".

הכי מעניין

"שבעת תנאי ההיתר לספר על עוולה שנעשתה:"

1

"שיראה הדבר בעצמו, אבל אם שמע מאחרים צריך לברר את האמת".

2

"יתבונן היטב בעצם העניין: האם על פי דין נחשב הדבר לגזל או נזק?".

3

"יוכיח את החוטא מתחילה בלשון רכה, אולי יקבל תוכחתו וייטיב דרכיו". זה דבר שהרבה מאוד מדלגים עליו, אבל משמעותי במיוחד.

4

"לא יגזים בעוולה יותר ממה שהיא. ואם יודע איזה צד זכות שיש במעשה זה שיקטין את העוולה בעיני השומעים - צריך מאוד להיזהר שלא להשמיט פרט זה".

5

"יכוון בדבריו לתועלת, ולא ליהנות מהפגם שנותן מחברו ולא מפני שנאתו".

6

"אם יכול לסבב את אותה התועלת של השבת הגזלה, או גינוי עושה העוולה באופן אחר, אזי אסור לספר".

7

"לא יסובב על ידי סיפורו נזק למדובר יותר מכפי שהיה יוצא אילו העידו עליו באופן זה בבית דין".

השיעור היומי בחפץ חיים | תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון

השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון

שמירת הלשון, שיעור 74:

חיוב קביעות עתים לתורה בתמידות

"מי שאין לו זמן ללמוד תורה בתמידות מחויב לפחות לקבוע עתים לתורה. וכן נפסק להלכה בשולחן ערוך: 'כל אדם חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה - בין עני, בין עשיר, בין שלם בגופו, בין בעל ייסורים, בין בחור, בין זקן ובין גדול'".

"ואופן הקביעות שיקבע לו זמן מסוים לתורה, שלא ישנה את אותו הזמן - אפילו אם הוא חושב שהוא ירוויח הרבה".

"ולא לחינם נמשלה התורה ללחם - 'לכו לחמו בלחמי' - לומר לך: כשם שלחם סועד את הלב, ואם לא יאכל לחם יום או יומיים - ייחלש. כל שכן אם לא יאכל שבוע, ייחלש מאוד, ויהיה קשה לו להשיג את הכוחות שאיבד על ידי זה".

"כן הוא ממש בענייני התורה: לימוד התורה סועד את הנפש הקדושה שיש ביהודי. ואם לא ילמד כמה ימים, וכל שכן שבוע שלם, נחלשת הנפש מאוד. על כן צריך להיזהר עד מאוד שלא לבטל את הקביעות אפילו יום אחד".

"ואפילו אם לומד, אך הקביעות אינה בתמידות, אין רוח הקדושה שורה כל כך על הלימוד. מה שאין כן אם הקביעות שלו היא בתמידות - קדושה גדולה ונוראה שורה על כל לימוד ולימוד. על כן אם הוא מוכרח מחמת איזה דוחק גדול לבטל באיזה יום את הקביעות שלו, יהיה הדבר עליו כמו חוב ממש, וימהר לפורעו באותו היום".

"הזהיר בלימוד תורה ומשימם על ליבו - זוכה עבור זה לאהבת השם יתברך".

כ"ג בסיון ה׳תשפ"ו08.06.2026 | 14:00

עודכן ב