הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל, ולכן צריכים להיזהר במיוחד מלשון הרע, שגורם סילוק השכינה חס ושלום.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 60:
קבלת לשון הרע מאדם הנאמן כשני עדים
"אפילו אם שמע את הדברים מאדם הנאמן עליו כשני עדים, למשל רבו או אביו, אסור לו להחליט בליבו את חברו לגנאי. אפילו אם סיפר לו שחטא בדבר שאיסורו מפורסם - אין היתר לקבל, אלא אם שמע מהאדם שראה את הדבר בעצמו ולא מהאדם ששמע מאחרים. ואפילו אם ראה בעצמו - אסור לספר זאת לאחרים, וכל שכן שאסור להפסידו ממון או להכותו חס ושלום".
הכי מעניין
מדגיש החפץ חיים שבימינו דין זה כבר לא קיים. "הדין כיום: הדעת נוטה שאין שייך כיום הדין של נאמן עליו כשניים, לכן בכל אופן אסור לקבל את הדברים ומותר רק לחשוש".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "כבוד שמיים" פרק א': "ידוע כי הקדוש ברוך הוא משרה שכינתו על ישראל, ולכן מאוד מאוד צריכים להיזהר מהעוון המר שגורם סילוק השכינה חס ושלום, ומאוד צריך להיזהר מהעוון המר הזה, כפי מה שידוע מאמר הגמרא בירושלמי במסכת יומא, שכל דור שלא נבנה בית המקדש בימיו, כאילו נחרב בימיו, שלא יהיה חס ושלום שותף בחורבן הבית, שביותר גורם לזה העוון המר הזה".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 60:
ההרגלים הרעים שעל ידם מגיע האדם לאיסור לשון הרע
אופן הרפואה לחולה במחלת לשון הרע
"הנה העצות שאמרנו עד כאן הן למי שלא הרגיל את נפשו בחטא זה, ויכול להינצל בקלות מהחטא המר הזה על ידי עצות אלו. אבל אם מתרגל בזה, וקשה לו מאוד לפרוש מחטא זה, יתנהג במחלתו הנפשית הזאת כמו מי שיש לו מחלה בגוף כפשוטו - שהרופא חוקר את מקור המחלה, מאין היא באה כדי לדעת איזו רפואה נצרכת כדי לרפאותה".
"כן הוא בעניין הנפש: צריך להתחקות על שורשה, מאין היא באה המידה הרעה הזו - כדי שיידע להיזהר ולסור ממוקשיה".
"והנה לחטא הזה נמצאו כמה סיבות אשר סימנם 'כל גיהנום': 'כל' היינו ראשי תיבות: כעס, ליצנות. 'גיהנום' זה ראשי תיבות: גאווה, ייאוש, הפקר, נרגנות, אומר מותר".
ונבהרם להלן אחת לאחת:
סיבת הכעס והבריחה ממנו
"מי שבטבעו כעסן גדול, ונוח לכעוס על כל דבר, ובזמן הכעס אינו יכול להתאפק ומדבר ככל העולה על רוחו, לאדם כזה אין שום עצה לשמירת לשונו (!), כי בזמן שמתגבר הכעס עליו - הוא ללא דעת, ואדם כזה צריך לעקור את מידת הכעס ממנו".
"ומי שיש לו מוח בקודקודו צריך לברוח ממידה זו כבורח מהאש, כי יידע בבירור שעל ידי מידה רעה זו יצא בוודאי חייב ביום הדין".
"ואמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'כל הכועס בידוע שעוונותיו מרובים מזכויותיו, שנאמר איש חמה רב פשע'. פשע הוא גרוע יותר ממזיד, כי בזמן הכעס הופקר אצלו התורה והמצוות לגמרי, כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'כל הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו'".