הלימוד היומי שלנו מציל אותנו מהחטא - גם אם אנחנו לא מרגישים ככה כל יום.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 50:
איסור הוצאת דיבה על חפצים של אחרים
"כשם שאסור להוציא דיבה על אדם, כך אסור להוציא דיבה על חפציו. ומצוי מאוד שסוחר אחד מוציא דיבה על סחורתו של סוחר אחר מפני הקנאה, וזהו לשון הרע גמור".
הכי מעניין
איסור לשון הרע בשניים המספרים
"איסור לשון הרע הוא אפילו אם אדם אחד מספר, כל שכן שאסור לשניים לספר דבר גנות על אדם, ועוונם גדול יותר כי יאמינו להם יותר. ואפילו אם אחד סיפר תחילה את הלשון הרע, ואחרי כן מספר גם השני, עובר גם השני על איסור לשון הרע".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "כבוד שמים" פרק ב': "מי שאינו שומר את פיו - מביא את עצמו לידי עניות חס ושלום, כפי שכתוב בספר 'הקנה': שאלו תלמידיו - אם כן כל ישראל יהיו מצורעים, שהרי בעוון לשון הרע גלו ישראל? אמר להם: כן! שקולה העניות כצרעת! והרי הוא עני הנמסר בידי אדם".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 50:
הצלת חברו מביזיון
"אם הוא רואה שחברו עומד להיכשל באיזה דבר שאינו לכבודו, אפילו אם זה דבר שאין בו איסור - מחויב לומר לו כדי שלא יתבזה. וכל שכן אם הוא רואה שעושה דבר שאינו כהוגן על פי הדין - בוודאי מחויב לומר לו בינו לבין עצמו ולהוכיחו, כדי שלא ייכשל להבא, ויגיע מזה נחת רוח גדול לבורא יתברך, שתיקן את בנו לעבודתו".
עם ישראל הם בנים של הקדוש ברוך הוא
"עם ישראל הם בבחינת בנים אצל הקדוש ברוך הוא, אשר שמח בטובתם ומצטער בצרתם ובזיונם. והמדבר לשון הרע וכדומה, הולך לעיני האב, היינו הקדוש ברוך הוא שרואה הכל, ומבזה את בנו בפני האנשים. מה הנאה יש לבורא מזה?".
מביא ספר "פניני שמירת הלשון" את ספר "חובת השמירה" פרק ג': "עיקר השמירה אינו נעשה בקבלת הלב בלבד, אלא צריך שיהיה לאדם זמן קבוע בכל יום, אם מעט ואם הרבה, ללמוד ההלכות והמוסר השייכים לחלק הדיבור, מאחר שאדם משתמש בלשונו יותר מכל האיברים האחרים, צריך לדעת האסור והמותר בהם, כדי שידע איך להתנהג בהם, כמו שהשוחט והבודק שצריכים לחזור תמיד על הלכות שחיטה". זה בדיוק מה שאנחנו עושים כאן.
על ידי הלימוד שאדם לומד - נשמר הדבר
"וכבר הרחיב בזה הגאון הגדול רבי בצלאל כהן שעיקר רפואה שלא יבוא האדם ללשון הרע הוא בלימוד הלכות אלו ומוסריהן. ולימוד עניינים אלו הוא בכלל מצוות עשה של 'זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים'".