היצר מפתה אותנו לחשוב ששלילת מעלות חברו איננה בכלל לשון הרע, ואדרבא - זה חמור יותר, כי כוונתו רק לגנות את חברו.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 48:
איסור ביזוי חברו על חסרון מעלותיו
מדגיש החפץ חיים: "אסור לבזות את חברו על חסרון שלמות מעלותיו, כגון על חסרון בחוכמה, בגבורה, בעושר וכדומה. בדברים אלו אין שום צד זכות על המספר, כי איננו מכוון לשום תועלת, רק לספר בגנות חברו. ואם יש תועלת, הדין משתנה ואנחנו נלמד את זה בהמשך".
הכי מעניין
"ואם הוא דבר שקר, או שמגזים בדבריו, זה בכלל מוציא שם רע, וחמור יותר מסתם לשון הרע שזה רק אמת".
"ואם אמר עליו שאינו חכם, אין חיסרון גדול מזה. כי אם עדיין אינו נשוי, לא ימצא מי שירצה להתחתן איתו. ואם הוא בעל עסקו או אומן, לא ירצו להתעסק עמו. ואם הוא מורה הוראה, ייתכן שייגרם לו מזה הפסד ממון, וייתכן גם שיסתלק לבסף ממשרתו. ונמצא כי ירד ממש לחייו, ובדבריו גם משפיל מאוד את כבוד התורה ולומדיה".
הנזק הנגרם מאמירה שפלוני אינו חכם
"היצר המפתה את האדם ששלילת מעלות חברו איננה בכלל לשון הרע, ואדרבא - יש בזה חומר יותר משאר לשון הרע, כי כוונתו רק לגנות את חברו. ועוד, כי מצוי מאוד שהשומעים יקבלו את דבריו מיד".
מסייג החפץ חיים דין זה: "אבל אם כוונתו בשלילת מעלות חברו להשקיט שנאה, כגון שראובן שונא את שמעון מחמת דבר שעשה נגדו, מותר לומר לראובן שרק שטותו של שמעון גרמה לזה - ואפילו מצווה יש באמירה זו".
הנזק הנגרם מאמירה שפלוני אינו חכם בתורה
"אדם המוחזק בעיני אנשי העיר שהוא חכם בתורה: אם מספר עליו שאיננו חכם כל כך, אלא יודע רק מעט, ובכך ממעט דרגתו בעיניהם - בוודאי בכלל עוון לשון הרע, אפילו אם הדבר הוא אמת, שכן כוונתו אינה לתועלת, רק להשפילו ממדרגתו, ויכול להיגרם לו מזה נזק או צער. אבל אם הוא רואה שאנשי העיר רוצים למנותו לאיזה מינוי, וטועים בו טעות גדולה - יתבהר דינו בהמשך".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שמירת הלשון" בשער התבונה, פרק י"א: "מי שעוצר את עצמו מלריב עם חברו שפגע בענייניו מפני כבוד שמיים, שחושש שלא יוכל להתאפק בשעת הכעס מלדבר דברים שלא כהוגן על פי הדין, על כן הוא מעביר על מידותיו, ובוטח בה' ומבקש ממנו שיזמין לו רצונו ממקום אחר - בוודאי יהיה לו הקדוש ברוך הוא למחסה גם בעולם הזה".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "חפץ חיים" בלשון הרע, כלל א', באר מים חיים ב': "אף תערובת של מקצת שקר אסרה תורה, ובפרט בעניין לשון הרע ורכילות ידוע, שעל ידי מילה אחת שמשנה בסיפורו, משתנה העניין כולו".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונה: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 48:
הכלל למי שרוצה לזכות למידת הלשון
בעל "שמירת הלשון" עם טיפ לחיים - שנכון לשמירת הלשון, אבל ממש לא רק: "הרוצה לזכות במידת שמירת הלשון, יעשה ההפך ממה שעושים בעלי הלשון. שהם רגילים ללכת תמיד בחברת אנשים, ולספר דבר זה אחר כך לאחרים, וגם רגילותם לברר תמיד על חדשות שיש בעיר בין אדם לחברו, כדי שלא יפסיקו לדבר כמה שעות ביום".
כאן פורט מרן את דרך ההימלטות מהעבירה: "הרוצה לזכות למידת שמירת הלשון יעשה ההפך: לא ילך בחברת אנשים, וגם לא יחפש תמיד את החדשות, ויעשה הכל בהדרגה. תחילה ירגיל את עצמו לא לעמוד בחברת אנשים, ולא יברר אחר חדשות. אחר כך ירגיל את עצמו לא לרצות לשמוע שום חדשות, עד שבמשך הזמן יעזור לו ה' שיקנה את מידת שמירת הלשון בטבעו, עד שאם יראה אחד שעובר על איסור לשון הרע, יתפלא על כך, כיוון שבטבעו כבר מוזר לו דבר זה כמו שאר האיסורים שבתורה".
"ודבר זה כבר נבחן ונוסה, שנצירת הלשון מרע, והאוזניים משמיעת דיבורים אסורים לא תקשה על האדם יותר מכמה שבועות - כי אחר כך יראו בני אדם שהוא מסרב לדבר ולשמוע לשון הרע וליצנות ושאר דיבורים אסורים, ויפסיקו לספר לו עניין שנוגע לאיסור זה, וכמעט לא יצטרך עוד להיזהר מלשמוע כי בעלי הלשון הרע יישמרו ממנו, כי יפחדו שהוא יקלקל את סחורתם בעיני שאר האנשים".
גודל מעלת האדם הדן את חברו לכף זכות
"ירגיל את עצמו גם לדון את חברו לכף זכות, והוא אחד מהדברים שהאדם אוכל פירותיהם בעולם הזה, והקרן קיימת לעולם הבא".
האופנים שדנים לזכות
"ידון לכף זכות על ידי שיחשוב על אותו האדם שהדין עמו במה שעשה או דיבר, או שבשוגג בא הדבר לידו, או שלא ידע את חומר האיסור. ואפילו אם מתברר לו שאין שייך במעשה הזה צדדי הזכות שחשב, יחשוב אולי המספר החסיר פרט אחד או שהוסיף פרט אחד קטן, שעל ידי זה השתנה כל העניין עליו לגלות".
"יש לדון לזכות, אפילו אם צד הזכות רחוק יותר מכף החובה".
התוצאה אם הקדוש ברוך הוא ינהג עם האדם במידת הדין
"הנה ידוע שאפילו אם יש לאדם זכויות רבות כחול, אם הקדוש ברוך הוא יתנהג איתו במידת הדין הגמורה, יישארו בידו מעט זכויות, מפי שכמה וכמה מהם לא הצליח לעשותם בכל פרטיהם ואופניהם, ואפילו אותם שהשלימם כדין - לא היו באהבה, ביראה ובשמחה וראויים למצוות".
"כלל הדבר: אם הקדוש ברוך הוא ידקדק חס ושלום אחר מצוותיו, יימצאו רובם בעלי מומים, והמצוות שיישארו לו יהיו מיעוט מן המיעוט כנגד העוונות שיש לו, ועבור זה ייקרא רשע לעולם".