לרוב החפץ חיים מדגיש לנו מתי אסור לדבר, לפעמים הוא מסביר מתי מותר לדבר, היום נלמד מתי חייב לדבר.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 44:
הדין באדם שתמיד אינו נזהר מעבירה מפורסמת
"אדם הפורק מעליו עול מלכות שמיים בעבירה אחת, או שאינו נזהר מעבירה אחת שכולם יודעים שזו עבירה - מותר לביישו ולספר בגנותו, בין בפניו בין שלא בפניו. אבל השומע מהמספר - אסור לו להאמין ולהחליט בליבו שהדבר אמת, רק לחשוש לכך - עד שיתברר הדבר".
הכי מעניין
"אם אדם כזה עשה מעשה שאפשר לדונו לזכות או לחובה - צריך לדונו לכף חובה, ומותר לביישו על מעשיו - אבל כל ההיתר הנ"ל נאמר רק שמכוון לתועלת ולהרחיקו מדרכים רעים, ועוד תנאים שיתבארו בבאר מים חיים".
סיפור לשון הרע על אדם שאינו מקיים פסק בית דין
"אדם שאינו רוצה לקיים בשום אופן מה שבית דין אומרים לו לעשות, ואין לו תשובה מדוע אינו מקיים את דבריהם - מותר לספר בגנותו, ואף לכתוב את גנותו לדורי דורות (כמובן - מדובר בדין תורה)".
"אם ישיב תשובה על סירובו: אם אנו מבינים כי תשובה זו אינה אמת - אין צריך להאמין לו ומותר לספר ולכתוב גנותו לדורות, אבל אם יש לנו ספק באמיתות התשובה, אסור לספר בגנותו".
מביא ספר פניני חיים את ספר שמירת הלשון בשער התבונה פרק ג': "אם התחיל לדבר והרגיש בעצמו שבסיום דיבורו ילכד בלשון הרע, ילחם עם יצרו להפסיק באמצע".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 44:
קיצור שער התבונה
ביאור המאמר: מה אומנותו של אדם בעולם הזה
מעלת השתיקה
"איזו מעלה יש לאדם שהוא שותק! על הפסוק 'האמנם אלם צדק תדברון', אומר רבי יצחק: 'מה אומנותו של האדם בעולם הזה? שישים עצמו כאילם'. והטעם שהכתוב קרא לזה בשם אומנות - ללמדנו שני דברים: א) אדם שאינו אומן הרוצה לייצר איזה כלי, אפילו שבעיניו ברור לו אופן עשיותו, בפועל יהיה קשה לו לעשות זאת מאחר שידיו עדיין לא הורגלו לזה - מה שאין כן אומן הרגיל לאומנות זו. כן הוא לעניין מידת השתיקה: גם מי שיש לו שכל ומדמיין בדעתו שמידה זו טובה מאוד, שעל ידה הוא נשמר מכל האיסורים המגיעים על ידי דיבור לשון הרע, מכל מקום אם החליט האדם לתפוס מידה זו רק בזמן שיהיה מוכרח להיזהר, וחוץ מזה ידבר כל מה שירצה אפילו דיבורים שאינם הכרחיים - בוודאי (!) לא יוכל להישמר לגמרי, מאחר שלא הרגיל את פיו ולשונו להימנע מדיבורים, ואדרבא - הרגיל אותם לדבר כל מה שיעלה על ליבו".
"אבל אם יתרגל במידת השתיקה, כמו אומן שמתרגל אומנותו, עד שתהיה לו השתיקה עניין טבעי בנפשו, והדיבור יהיה חוץ לטבעו כמו אילם, אז בוודאי יכול להיות בטוח בה' שינצור לשונו מרע".