מה יעשה אדם שראה אדם עושה מעשה שלא ברור מה דינו?
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 40:
איסור לשון הרע במקום שאפשר לדון לכף זכות
"כלל גדול בעניינים אלו שאם הוא רואה אדם שדיבר או עשה מעשה, בין אם זה מהדברים שבין אדם למקום או מהדברים שבין אדם לחברו, הדין משתנה לפי האדם: אם אותו אדם הוא ירא אלוקים, חייב לדונו לכף זכות, אפילו אם הדבר נוטה יותר לחובה. ואם עבר ודן אותו לכף חובה, ולכן גינה אותו על כך - עבר על איסור סיפור לשון הרע".
הכי מעניין
"אם אותו אדם הוא בינוני, אשר נזהר מן החטא אך לפעמים נכשל בו, הדין תלוי. במקום שהדבר נוטה יותר לכף זכות, אסור לדונו לחובה. ואם הכריעו לכף חובה ומפני זה גינה אותו - עבר על איסור לשון הרע. אם במעשה שעשה יש ספק שקול, צריך לדונו לזכות, ואסור לומר עליו לשון הרע. ואפילו אם הדבר נוטה יותר לכף חובה - נכון מאוד שיהיה הדבר אצלו בגדר ספק ולא יכריעו לכף חובה, ובעצם ברגע שזה אצלו בגדר ספק, למעשה הוא לא ילך ויספר את זה לאנשים אחרים".
זהירות מביזוי גם כשהדבר נוטה לכף חובה
"באדם בינוני, אפילו אם הדבר נוטה יותר לכף חובה, שבאופן זה אין איסור כל כך לדונו לחובה, זהו דווקא להחליט לעצמו שאותו אדם עשה שלא כדין, אבל לא ימהר לבזותו לפני אחרים, עד שיושלמו כל התנאים המבוארים לקמן".
השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 40:
עוון העושה מריבה עם רבו
"כל העושה מריבה על רבו, היינו שגורם שגם אחרים יחלקו על רבו, כחולק על השכינה. כל המתרעם על רבו, כאילו מתרעם על השכינה. אפילו כל המערער אחר רבו, כאילו מערער אחר השכינה. הגמרא מנתה ארבע מדרגות אלו ללמד שאפילו ערעור לבד הוא גם כן איסור גדול".
עונש המבזים את הרב והבית דין
"כמה טיפשים הם האנשים שקל בעיניהם לחלוק על הרב והבית דין שבעיר ולבזותם, ואינם חרדים מהעונש הגדול לעתיד לבוא עליהם עבור זה בעולם הבא, וגם בעולם הזה לא ינצלו מעונשים רעים עבור זה".
"והדרת פני זקן, כשאומרת התורה, הכוונה לחכם בתורה. והדרת, היינו שלא יעמוד במקומו, ולא יישב במקומו, ולא יסתור את דבריו וכו', וכל מי שאינו נוהג עם רבו בכל המידות הללו, נקרא רשע לפני המקום, תלמודו משתכח, שנותיו מתקצרות ולבסוף בא לידי עניות. וכל זה במי שאינו מהדרו כראוי, כל שכן אם הוא מושך על החכם מחלוקת מאנשי העיר - בוודאי יענש בכפליים".