רוצה לתת פאנץ' על החבר? היזהר | חפץ חיים, שיעור 38

אסור לומר לשון הרע, גם אם הכוונה הייתה כדי לצחוק | גם במצב בו אדם לא אומר את שם המדובר, אבל מתוך הסיפור מובן מיהו האדם - אסור | ואיך היצר הרע מנסה להתל בנו כדי למשוך אותנו בלשוננו?

רוצה לתת פאנץ' על החבר? היזהר! | שאטרסטוק

רוצה לתת פאנץ' על החבר? היזהר! | צילום: שאטרסטוק

תוכן השמע עדיין בהכנה...

ליל שבת, סיימתם סעודה מענגת, עכשיו יש פיצוחים על השולחן. פתאום עולה לכם לראש איזו הברקה שתצחיק את כולם - אבל היא דבר גנאי. החפץ חיים כאן כדי להסביר מה עליכם לעשות. 

עוד כתבות בנושא

חפץ חיים, שיעור 38: 

איסור לשון הרע, אפילו בדרך צחוק וקלות ראש

"כמה גדול איסור לשון הרע, שאפילו אם אינו מדבר מתוך שנאה, ואינו מתכוון לגנות את האדם שמדבר עליו, אסור מן התורה". כלומר, גם הוא בא רק להצחיק - אסור. 

הכי מעניין

איסור סיפור, אפילו ללא הזכרת שם המדובר

"אפילו אם אינו אומר בשעה שמספר את שמו של האדם שהוא מדבר עליו, אלא שמתוך הסיפור מובן לשומע למי הוא מתכוון, אסור לספר. ויותר מכך: אפילו אם אין מדבריו שום עניין גנאי כלל, אך על ידי דבריו נסבב רעה או גנות לחבירו, והמספר התכוון לזה ברמאותו - גם זה בכלל לשון הרע". 

מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שערי תשובה", שער א', אות ו': "כל אשר אינו נזהר מחטא ידוע ואינו מקבל על נפשו להישמר ממנו, קראוהו חז"ל 'מומר לדבר אחד' וגדול עוונו מנשוא. ועל זה נאמר: 'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת'. ביאורו: אשר לא יקבל על עצמו לקיים כל דברי התורה".

השיעור היומי בחפץ חיים | תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון

השיעור היומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון

שמירת הלשון, שיעור 38: 

תחבולת הכעס והניצחון של היצר הרע

"תחבולה אחת יש בזה ליצר הרע, אשר בה הוא מנצח אפילו את האדם השלם (אדם שהצליח לכבוש את יצרו בכל הדברים) על ידי שמכניסו למידת הכעס והניצחון, שהוא חייב להיות המנצח, ואז הכל הופך לפניו למישור, כי היצר הרע יראה לו אחר כך היתרים רבים". 

"ומלבד מה שירשה לו לדבר לשון הרע ורכילות, אונאת דברים, הלבנת פנים וכדומה, עוד יזרזו היצר ויאמר לו שעל אנשים כאלה אסור לרחם. ויש עוד מצווה לרדוף אותו בכל מיני רדיפות". 

גודל קלקול המחלוקת

"אם באנו לבאר את גודל הקלקול שיש במחלוקת, יכלה הזמן והם לא יכלו. וכמו שכתב הרמב"ם, 'נביאים יתנבאו והחכמים חכמו ויוסיפו לספר רעת המחלוקת - ולא הגיעו לתכליתה'". 

"קשה היא המחלוקת שבית דין של מעלה עונשים מבני עשרים שנה ומעלה, אך במחלוקת תינוקות בני יומם נבלעו בשאול תחתית", כפי שראינו במחלוקת קרח ועדתו. 

"ארבעה נקראים רשעים: א) המושיט יד להכות את חברו - אף על פי שלא הכהו, ב) הלווה ואינו משלם, ג) מי שיש בו עזות מצח ואינו מתבייש בפני מישהו גדול ממנו, ד) מי שהוא בעל מחלוקת". 

"כמה יש לאדם להתבייש מעצמו כשהוא יודע שהוא סיבב את המחלוקת וגרם לעצמו להיקרא רשע, וכמה בושה וחרפה יהיה לו אחר כך למעלה, שיכריזו ויפרסמו עליו שזהו שמו מלבד העונש שיקבל על המחלוקת". 

"בנוסף, המחלוקת מביאה כליה לעולם השם ירחם, ולפי גודל חשיבות בעל המחלוקת - כן יגדל עונשו". 

"אמרו חז"ל: בשלושה מקומות ויתר הקדוש ברוך הוא על עוון עבודה זרה - ולא ויתר על מחלוקת".

כ"ט בניסן ה׳תשפ"ו16.04.2026 | 14:33

עודכן ב