סיכום דין "באפי תלתא", ולמה כדאי להימנע מזה לחלוטין?
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 34:
תנאי נוסף בסיפור דבר גנות ששמע בפני שלושה אנשים
"אדם ששמע דבר גנות על שמעון בפני שלושה אנשים (שלכאורה בעצם היינו אומרים שיש פה היתר) ומספר הדבר הלאה באופן שהותר לעיל, אסור לו חס וחלילה להוסיף אפילו מילה אחת או להטעים הדבר בפני השומע".
הכי מעניין
"על כן צריך להיזהר מאוד מלספר גנותו של אדם. כלומר, בכל מקרה שבנערותו הוא או אבותיו לא נהגו כשורה, בשעה שכיום אדם זה מתנהג כראוי".
תנאי נוסף בסיפור הנ"ל במסקנת הדין אפי תלתא למעשה
"במקום שהוא מכיר את טבע השומע לקבל הדבר מיד לאמת, וייתכן גם שיוסיף עליו דברי גנאי, לאדם כזה אסור לומר שום רמז גנאי על חברו, אפילו כשהוא שמע גנאי שנאמר בפני שלושה". כלומר, במצב כזה אין היתר.
במסקנת דבריו, החפץ חיים קצת "מנפץ לנו את התקוות" שאולי יש פעמים שכן מותר לנו לדבר: "אחרי כל התנאים שהתבארו עד כאן, ראה אחי כמה יש להתרחק מקולא זו של סיפור הדבר ששמע בפני שלושה. לא להשתמש בה, שכמעט אין לה מקום במציאות, ובפרט שצריך עיון אם הלכה כדעה זו, לכן השומר נפשו ירחק מזה".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שמירת הלשון", שער הזכירה, פרק י"ג: "עוון לשון הרע נעשה לפחות על ידי שניים. ואם כן, הרי הוא חוטא ומחטיא את חברו. ואמרו חז"ל: קשה המחטיא את האדם יותר מן ההורגו, כי המחטיאו מוציאו גם מן העולם הבא, ואילו ההורגו מוציאו רק מן העולם הזה".
שיעור יומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 34:
דרך פיתוי היצר
"אם היצר יפתה אותך בטענה, 'האדם השומע ממני לשון הרע, הרי הוא חושב שזהו נזק מה שאני מספר לו, שהרי אין הוא שונא אותי עבור זה. ואדרבא, הוא מראה לי פנים שמחות על כך' - הדבר דומה לגנב שהתלבש כאחד מנכבדי העם, ופגש אדם והתיידד איתו כאחד ממכריו, ופיתה אותו שילך איתו להתענג בבית משתה היין, ואמר לו שיזמין מכל המעדנים שישנם שם, והוא ישלם בעד הכול. והנה, אחר שאכלו, השתמט הגנב משם, ונשאר האורח לבדו, ובעל הבית חייב אותו לשלם על הכל".
"והנה, כל הזמן שאכל ביחד עם הגנב, לא הייתה לו כל שנאה עליו. ואדרבא, חשב שהוא אחד מאוהביו שמהנה אותו על לא דבר - אבל בזמן שהצטרך לשלם על הכל, כמה כעס ושנאה היה לו עליו עבור זה".
"כן, הדבר בעניין זה. בעולם הזה, השומע ממך לשון הרע ומקבלו, אינו מרגיש את מה שהישחת לו בנפשו. ואדרבא, הוא חושב שאתה אוהבו, ומספר לו כל עניינך. אבל כשיבוא לעולם הבא, כשיגיע לבית הדין של מעלה, ויימצא כתוב בפנקס כל הדברים ששמע ממך וסיפר אותם, ויצטרך לתת דין וחשבון על הכל ולהיענש בעונשים גדולים על הכל, כמה כעס ומרירות יהיה לו עליך עבור זה".
מביא ספר "פניני שמירת הלשון" את ספר "תורת הבית", פרק ד' בהגהה: "הנה בדרך כלל מתנהג היצר עם האדם כמו חבר גנבים. בעת שרוצה גנב ליטול מכיסו של בעל הבית וירא פן ירגיש בדבר, מצטייר לפניו כמו אחד ממכריו ומטריד עליו בעניינים אחרים. הוא מסיח את דעתו - ובתוך כך נוטל מאיתו מעותיו. כן עושה היצר הרע: מטריד עליו מאוד מאוד כדי שלא ירגיש במה שבאמצע נוטל חיות נפשו ממנו".