חפץ חיים, שיעור 27:
חומר עונשו של הרגיל בעוון לשון הרע
"המורגל בעוון לשון הרע בתמידות, נקרא 'בעל לשון הרע' ועונשו הרבה יותר גדול".
עונש המספר לשון הרע בעולם הזה ובעולם הבא
הכי מעניין
"המורגל בעוון לשון הרע בתמידות, כלומר אותו אחד שנקרא בעל לשון הרע, ואינו מקבל על עצמו להישמר ממנו, נפרעים ממנו בעולם הזה - ואין לו חלק לעולם הבא".
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שמירת הלשון" בשער הזכירה פרק ה': "אמר רבי חגי: אין הנגעים באים - אלא על לשון הרע. רבנן אומרים: תדע לך שכן הוא, שהרי מרים הצדקת על ידי שדיברה במשה אחיה - קרבו בה הנגעים, שנאמר 'זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים'".
מביא ספר כבוד שמיים בפרק ב': "לא חרבה ירושלים במקדש שני אלא בעוון מספרי לשון הרע, בשביל שנאת חינם שהייתה בהם".
שיעור יומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 27:
לשון הרע פוגם בתפילה ובעולמות הנצחיים
"אם הוא מורגל בחטא לשון הרע ורכילות בכל יום ובכל שעה, בוודאי גורע בזה מאוד את התפילה שמתפלל אחר כך, ולא תעלה למעלה כל זמן שלא יעשה תשובה על זה. וזה מה שכתוב, 'ראה את מעשה האלוקים כי מי יוכל לתקן את אשר עוותו'. פירוש: תן עיניך וליבך על הדברים האלוקיים, והם ההיכלות הקדושות והאורות העליונים שנעשו על ידיך למעלה, שייעשו בשלמות, כי אם תקלקל, מי יוכל לתקן? ויישארו לעולם פגומים ומקולקלים, ויהיה לך מזה דאגה עולמית וצער תמידי, כשתזכור שעצלותך גרמה לכל זה".
"מסקנת הדברים: על ידי שמירת הלשון כדין, זוכה האדם לקדש את כוח הדיבור שלו, ואז תורתו ותפילתו יתקבלו למעלה".
מביא ספר "פניני שמירת הלשון" את שער הזכירה, פרק ז': "בענייני מסחר, כל אחד משתדל להרבותו ולהגדילו, וגם להסיר כל סיבה להפסד. ולא עולה על לב שום בר דעת לקלקל בעצמו את עסקו ומסחרו שהוא מתפרנס ממנו. ואילו בענייני התכלית של האדם בעולם - הכל להפך. שלא די שגובר עלינו יצרנו כל יום להוסיף חטא ופשע, אנו מוסיפים עוד סיבות שעל ידם יקולקל חס ושלום גם מעט התורה והתפילה שיש בידינו".