כמעט חודש שלם עסקנו בלהבין את מימדי הבעיה שנקראת לשון הרע בהלכה היהודית. מהיום ניכנס לעומקה של הלכה, להבין את הגדרים: מתי מותר לדבר, ואיך לעשות זאת נכון.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 26:
כלל א' של הלכות לשון הרע: איסור סיפור לשון הרע וגודל עונשו
איסור סיפור גנות על חברו
"אסור לספר לשון הרע, דהיינו לספר בגנות חברו, אפילו אם הדבר אמת". פה כבר אנחנו מבינים מה זה לשון הרע: כל דבר שהוא דבר גנאי על מישהו אחר, ואסור לספר אותו גם אם הוא אמת. ומוסיף החפץ חיים: "ואם יש בסיפורו תערובת שקר, שעל ידה התגנה חברו יותר, נחשב למוציא שם רע שעוונו גדול הרבה יותר".
הכי מעניין
העבירות שיש בסיפור לשון הרע ורכילות
"המספר לשון הרע ורכילות עובר מלבד 'לא תלך רכיל בעמך' על עוד הרבה מצוות לא תעשה ועשה" - כמו שלמדנו בימים הקודמים: אפשר לעבור כך על ל"א מצוות לא תעשה ועשה.
מביא ספר "פניני חיים" את ספר "שמירת הלשון" בשער התבונה פרק י"א: "דע שנצירת הלשון מרע כוללת שמירה מכל חלקי הדיבור הבאים להרע או לצער את חברו, כגון: לשון הרע, רכילות, מחלוקת, קללות, הלבנת פנים ואונאת דברים".
שיעור יומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 26:
פרק י': מעלת שמירת הלשון - שמקדש את כוח דיבורו
עוצמת כוח התורה והתפילה למי ששומר את פיו
"תחילת כל המעלות: שהוא מתקן ומקדש על ידי זה את כלי האומנות המיוחד ליהודי - הדיבור. וכל הדיבורים שידבר אחר כך בתורה ובתפילה יעלו למקום שורשו למעלה".
"כוח הדיבור שניתן ליהודי לעבוד בו לפני המלך הנורא יתברך שמו, לפני הקדוש ברוך הוא, ללמוד תורה, להתפלל, לברך, להודות, לשבח ולהלל בפניו - הוא כלי האומנות הגדול שהאדם השלם יוכל לבנות בו שמיים וארץ. והוא ממש כפשוטו. כי בדברי הקדושה שאדם מדבר כאן בעולם לפני השם יתברך, נבראים למעלה עולמות ומלאכים קדושים שיהיו אחר כך מליצים ופרקליטים עבור נשמתו".
מעלת קדושת העולמות והמלאכים שנבראו על ידי התורה והמצוות שלו תלויה בדברים הבאים:
לפי ההכנה שהייתה לו באותו הזמן
"אם הכין את עצמו בכל כוחותיו לקיים כפי התורה בכל החלקים והפרטים הנצרכים לזה".
לפי הכלי אומנות, דהיינו כלי הדיבור
"והוא הדין במצווה לעניין כלי המעשה שמקיים בהם את המצווה (כגון יד, שעליה מניחים תפילין), שאם הם מהודרים שמשמשים תמיד לטוב, על ידי זה מתחזק כוח קדושתם ויש בהם כוח להמשיך קדושה עליונה ואור גדול על העניין ההוא".
"אבל אם פוגם ומטמא את כוח הדיבור שלו על ידי לשון הרע וכדומה, ולא עשה תשובה, ואחר כך מדבר בפיו דברי תורה ותפילה, איזה כוח כבר יש בהם להמשיך על התורה והתפילה קדושה עליונה, אחר שכלי המבטא שלו פגומים וטמאים?", תוהה בצער מחבר "שמירת הלשון". זו שאלה שלמעשה גורמת למרן החפץ חיים להסיק: אדם ששומר על לשונו זוהה ללימוד תורה בעל מדרגה גבוהה.