היום, לאחר שבעה ימים בהם זכינו ללמוד את הקדמת הספר, אנחנו פותחים את לימוד ההלכות.
חפץ חיים, שיעור 8
החפץ חיים פותח את ספרו כך: "באהבת השם יתברך את עמו ישראל וחפצו הגדול בטובתם, הרחיקם מכל המידות הרעות - ובפרט מלשון הרע ורכילות, כי הוא מביא את האדם לידי מריבות, וכמה פעמים אף יוכל להיגרם מזה שפיכות דמים, ועוד כמה רעות עצומות הנגרמות על ידי מידה מגונה זו".
עוד כתבות בנושא
מרן החפץ חיים מגולל את ההיסטוריה, הרצופה באסונות שקרו לעם ישראל בכל הדורות - והתחילו בגלל לשון הרע: "וכל סיבת גלותינו עתה, הוא בעיקר רק בשביל חטא המרגלים, ואמרו חז"ל שעיקר חטאם של המרגלים, היה לשון הרע, שהוציאו דיבת הארץ. וגם כל חכמי ישראל שנהרגו בימי שמעון בן שטח, היה גם כן על ידי רכילות. וכן סיבת חורבן ביתר, ועוד רעות עד אין מספר הגיעו לנו על ידי חטא חמור זה".
הכי מעניין
"פניני חיים" מביא את "שמירת הלשון" בהקדמה: "כבר נבחן בכור הניסיון, כי אם ירצה לעמוד על שמירת הלשון, ככל שיתרגל בזה יותר, יקל עליו להישמר, כי ירגיש בעת שיוציא מפיו איזה דיבור שאינו כהוגן - במקום אשר מתחילה לא הרגיש בזאת מחמת רוב הרגלו לדבר ככל אשר יחפוץ. ועתה, במעט זריזות לנפשו, יימנע מדיבורים אסורים, מאחר שכבר נפסק הרגלו לכך". במאמץ קל, אדם יוכל להימנע מדיבורים אסורים.
שיעור יומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 8
היום אנו מתחילים את הפרק השני, שממשיך לעסוק בשאלה: למה התורה החמירה כל כך בעוון לשון הרע?
אומר מחבר הספר: "טעם נוסף שעוון לשון הרע חמור יותר משאר העוונות: לפי מה שאדם נוהג במידותיו בעולם הזה - הוא מעורר כנגדו למעלה בעולם העליון. אם דרכו להעביר על מידותיו ומתנהג עם אנשים במידת החסד והרחמים, מרחם הקדוש ברוך הוא על העולם בשבילו, והוא זוכה שהקדוש ברוך הוא גם כן ירחם עליו ויעביר הוא על פשעיו".
אם אדם מדבר לשון הרע, הוא נותן פתחון פה לקטגור על עם ישראל: "אבל אם מידתו להתנהג עם אנשים שלא לוותר להם כלום משלו ושלא לרחם עליהם, כמידת הדין - הוא מגביר בזה למעלה את מידת הדין על העולם וגם על עצמו. ובמידה שמודד בה מודדים לו, ואין מוותרים לו כלום ממעשיו. אם אדם מדבר לשון הרע על חברו ומעורר מריבות עליו, הוא מעורר בזה למעלה קטגוריה על ישראל, ונותן בזה כוח לשטן שיקטרג על ישראל".
המחבר מזכיר כי חז"ל כבר אמרו: לשון הרע מביא למוות. "וכדברי הזוהר: יש רוח שעומדת על כל בעלי לשון הרע, ובשעה שמדברים לשון הרע, מתעוררת אותה הרוח ועולה למעלה וגורמת מוות וחרב והרג בעולם. אוי לאלו שאינם שומרים לשונם ואינם יודעים שבהתעוררות של מטה תלויה התעוררות של מעלה, בין לטוב ובין לרע".
"פניני שמירת הלשון" מביא את פרק ג' בשער הזכירה: "כמה אנו צריכים להתבייש ולהיכלם מהקדוש ברוך הוא שאנו מתפללים אליו בימים נוראים, 'הס קטיגור וקח סנגור תחתיו!', ואנחנו בעצמנו, על ידי הלשון הרע, מעוררים אותו ונותנים לו כוח לקטרג. ה' ישים בינינו אהבה ואחווה ושלום ורעות".