היום נלמד על סגולת עצם לימוד הלכות שמירת הלשון, גם אם חלילה אנחנו לא מצליחים לקיים את ההלכות הללו. בנוסף, נלמד למה לשון הרע זה עוון כה חמור.
עוד כתבות בנושא
חפץ חיים, שיעור 7:
אומר החפץ חיים: חובה עלינו ללמוד הלכות שמירת הלשון, כפי שחובה עלינו ללמוד הלכות שבת. "ייתכן שימצאו אנשים שירצו למעט חשיבות לימוד הלכות אלו, ויתלו טענתם בדברי חז"ל: 'מוטב יהיו שוגגין ואל יהיו מזידין'. אך בדבר המפורש בתורה אין אומרים זאת, והרי איסור לשון הרע ורכילות הוא דבר המפורש בתורה".
"ועוד, שאם כן - גם הלכות גזל והלכות שבת לא נלמד, כי גם זה קשה מאוד לקיים, ובוודאי שהתורה ירדה לסוף דעתו של אדם שבכוחו להיזהר מעוון זה, שאם לא כן הרי הקדוש ברוך הוא בא בטרוניא עם בריותיו".
הכי מעניין
החפץ חיים מסביר איך באמצעות הלימוד לבדו אנחנו נחלצים מלהיכלל בקבוצה נוראית: "עוד תימצא תועלת גדולה מלימוד עניינים אלו, שעל ידי זה לא יהיה הדבר כהפקר בעיניו, ואז, אפילו אם חס ושלום ייכשל לפעמים, לא ייחשב בכלל 'בעל לשון הרע', שעל עוון זה אמרו חז"ל ששקול כנגד עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ואינם מקבלים פני שכינה ועוד עונשים חמורים. ובזכות הלימוד והזהירות בשמירת הלשון, ובא לציון גואל במהרה בימינו אמן". כלומר: ברגע שאנחנו לומדים את ההלכות הללו, כבר נחלצנו מהמיתוג הנורא הזה של בעל לשון הרע.
לסיום, מדגיש המחבר: "כל הזהירות מעוון לשון הרע, היינו למי שעדיין בכלל 'עמיתך', אבל הכופרים בתורת ה', אפילו רק באות אחת, והלועגים מדברי חז"ל, מצווה לפרסם דעתם הכוזבת ולגנותם כדי שלא ילמדו ממעשיהם הרעים".
שיעור יומי בחפץ חיים | צילום: תמונת החפץ חיים: ארכיון התצלומים בבית לוחמי הגטאות; עיצוב: סטודיו מקור ראשון
שמירת הלשון, שיעור 7:
מחבר שמירת הלשון מדוע עוון לשון הרע חמור יותר משאר העוונות: "כל המצוות כמו ציצית, לולב ושופר - אפילו שפועל על ידם גם כן תיקונים גדולים בעולמות העליונים - מכל מקום כל המצוות אינן שוות לדבר אחד מן התורה, כי כל המצוות מצטרפות לגשמיות, כמו מצוות ציצית שאי אפשר לקיימה אלא על ידי לבישת בגד שהוא גשמי וכן סוכה, לולב וכדומה כל המצוות".
"אבל לימוד התורה תלוי בכוח הדיבור שהוא כוח רוחני בלבד, ולכן פעולתו שפועל למעלה נוראה עד מאוד, ועל כן קדושת תלמוד תורה היא כנגד כנגד כל המצוות כולם".
וכאן מדגיש השמירת הלשון - כוח הטומאה עומד שווה בשווה עם כוח הקדושה: "וכן הדבר לעניין הקלקול, כי כל האיברים שעושה בהם עוונות אין קלקולו למעלה גדול כך, אבל עוון לשון הרע ורכילות - שפועל פעולתו על ידי כוח רוחני בלבד - קלקולו למעלה בעולמות העליונים הוא חזק ונורא עד מאוד, ולכן עונשו גם כן הוא כנגד כולם".
מביא פניני שמירת הלשון את ספר "תורת הבית" בפרק ב': "הלשון מפני רוב מרוצתו נגמר העניין על ידו בין לטוב בין למותר (כלומר: הוא מחליט בעצמו), ועל כן מה מאוד צריך האדם להיות זהיר בדיבורו שלא יהיו שפתיו מוקש נפשו חס ושלום, וכבר הביאו הספרים בשם רב האי גאון שאמר ש'צריך להיות נקל בעיני אדם להזיז קורה ממקומה מלשלח את לשונו לאיזה עניין'".