האדמו"ר הזקן מסביר את עניינו של חודש אלול במשל המפורסם על "המלך בשדה". המלך מחליט לצאת אל השדה ולפגוש את העם במקום שבו הם נמצאים.
עוד כתבות בנושא
מי נמצאים בשדה הלחימה ובבסיסי האימונים כל השנה? החיילים האהובים ומוסרי הנפש שלנו. לכן, הם הראשונים שזוכים במפגש חיזוק ובברכת שנה טובה ממלך מלכי המלכים.
כשאני חושב על המשל הזה, עולים לראשי כל הזכויות של החיילים שלנו בשלוש השנים האחרונות: חיילי קבע, סדיר ומילואים שמוותרים על כל כך הרבה דברים לטובת עם ישראל ומדינת ישראל. חלקם בעזה, בלבנון ובסוריה, ואחרים בגזרות השונות ברחבי הארץ. הם נמצאים במקום שבו עם ישראל זקוק להם, רחוקים לעיתים מהבית, מהישיבה, מבית המדרש ומהמסגרת הרוחנית שהייתה חלק טבעי מחייהם. ואז מגיע אלול.
הכי מעניין
בשבועיים האחרונים זכינו ב"צל"ש" ללוות את בני מחזור גיוס אוגוסט. בכל מפגש כזה רואים את המעבר החד שמתרחש בתוך ימים ספורים. בחור שהיה רגיל לסדר יום מסוים נכנס למערכת שבה לא הוא קובע מתי ישן, מתי יאכל ואיפה יהיה מחר. איך לוקחים את העולם הרוחני שהיה איתך עד עכשיו ומכניסים אותו אל תוך החיים הצבאיים החדשים?
השאלה הזאת מקבלת משמעות מיוחדת כשהגיוס פוגש את ימי הסליחות.
עוד כתבות בנושא
"בן אדם, מה לך נרדם" מקבל משמעות אחרת כשאומר אותו חייל שכמעט לא ישן בלילות בגלל פעילות מבצעית, מארבים ושמירות. הווידוי נשמע אחרת כשאדם נמצא בתקופה שבה הוא נדרש יום-יום לאחריות ולמסירות. והתפילה מקבלת עומק כשהיא נאמרת על ידי מי שבאותו הזמן ממש מגן בגופו על עם ישראל.
מאז פרוץ המלחמה אנחנו רואים שוב ושוב עד כמה הצורך הזה חי בקרב החיילים. בתוך מציאות מבצעית מורכבת הם מבקשים תפילה, רוצים לומר סליחות ומבקשים להמשיך להיות מחוברים גם כשהמסגרת המוכרת נעלמה.
מכאן נולד אצלנו ב"צל"ש" המשפט שאנחנו חוזרים עליו שוב ושוב: אסור שיהיה חייל בודד ברוחניות. בכל בסיס וקו אנחנו יוצרים חבורות חיילים עובדי ה' שמתחזקים ביחד ומקבלים חיזוק ממעל 100 רבנים שמגיעים עד אליהם לבסיסים ולמוצבים.
המשמעות היא שחייל צריך לדעת שגם כשהוא רחוק מהבית יש סביבו מי שיעזור לו להמשיך לצמוח כבן תורה וכעובד ה'; שיהיה מי שילמד איתו, מי שיחזק אותו ומי שייתן לו מוטיבציה לקום לסליחות ולהמשיך בדרך ה' גם במצבים מורכבים. אסור לנו להשלים עם המצב שבו השירות הצבאי הופך לשלוש שנים שבהן מנסים רק לשרוד מבחינה רוחנית או רק "לשמור על מה שהיה". השואף הוא ליצור מציאות חדשה, שבה תקופת השירות הצבאי מאפשרת גם לגדול ולהתקדם בעבודת ה'.
עוד כתבות בנושא
אחרי 13 שנים של ליווי חיילים, אני יכול לומר שהשירות עצמו מסוגל להצמיח באדם כוחות רוחניים גדולים. האחריות, המשמעת, היכולת לוותר על הנוחות האישית והמסירות למען הכלל – כל אלה אינם נמצאים מחוץ לעבודת ה'. כשמכוונים את הכוחות נכון, זוכים להבין שקיום המצוות דאורייתא של השירות הצבאי ומסירות הנפש והגוף לטובת כלל ישראל על בסיס יומיומי, הם קניין של מדרגה חדשה בעבודת ה' שלא מגיעים אליה בבית המדרש.
תשובה איננה רק עניין פרטי של אדם מול עצמו. אנחנו דור שחזר לארצו אחרי אלפיים שנות גלות, ודור של צעירים שמקבלים על עצמם להגן עליה. דווקא מתוך האחריות הלאומית הזאת אנחנו מבקשים להתקרב יותר לה' יתברך: להתפלל מעומק הלב בין אימון לתורנות מטבח ובין פעילות מבצעית למטווח; להסתכל בעין טובה על החבר לצוות, לדאוג לעוד חייל בודד ולא לוותר על הנשמה בתוך העומס.
עוד כתבות בנושא
האדמו"ר הזקן לימד שבאלול המלך יוצא אל השדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות. השנה, כשבני מחזור אוגוסט עושים את צעדיהם הראשונים בצה"ל ועם ישראל מתחיל לומר סליחות, המשל הזה כמעט מצייר את עצמו: המלך בשדה, והחיילים שלו כבר שם – דרוכים ושמחים לקראת פקודות מקודקוד העולם, שמתפאר בבניו הלוחמים.