פסח תשפ"ו: המדריך המלא לבדיקת החמץ וביעורו

הרב אשר סבג מארגון רבני צהר מסכם כל מה שצריך לדעת על בדיקת החמץ וביעורו מן הבית

תוכן השמע עדיין בהכנה...

בדיקת חמץ | Michael Giladi/Flash90

בדיקת חמץ | צילום: Michael Giladi/Flash90

יום שלישי יג' ניסן – בדיקת חמץ

זמן הבדיקה

א. לכתחילה יש להתחיל את בדיקת החמץ מיד בצאת הכוכבים. מי שנוהג להתפלל ערבית בזמן זה – יבדוק לאחר התפילה.

הכי מעניין

ב. מי שאינו יכול לבדוק בצאת הכוכבים, כגון שחוזר לביתו בשעה מאוחרת, עדיף שימנה אחד מבני ביתו לבדוק במקומו בזמן. אם אין אפשרות לכך – יבדוק בעצמו כשיגיע לביתו, אף בשעה מאוחרת יותר.

ג. מי שיוצא מביתו בתוך שלושים יום קודם הפסח (לפני י"ד בניסן) – יבדוק את ביתו בלילה האחרון לפני יציאתו, אך ללא ברכה. ואם יוצא קודם שלושים יום – אינו צריך לבדוק.

ד. מי שלא בדק בליל י"ד – יבדוק ביום י"ד. אם לא בדק גם ביום י"ד – חייב לבדוק בתוך ימי הפסח, ויברך על הבדיקה ויבער כל חמץ שימצא.

עוד כתבות בנושא

הכנות לבדיקה

א. נהגו ישראל להניח עשרה פתיתי חמץ קודם הבדיקה. אולם גם אם לא הניח פתיתים לפני כן – חייב בבדיקה, ואף אם כנראה לא ימצא חמץ בבדיקתו חייב לבדוק בברכה.

מומלץ להשתמש בחתיכות קטנות (פחות מכזית), מחמץ שאינו מתפורר, ולרשום מראש את מקומות ההנחה, כדי שלא יישכחו.

אם לא נמצאה אחת החתיכות – אין צורך לחזור ולבדוק את כל הבית מחדש, אלא ניתן לסמוך על ביטול החמץ. אם לאחר הפסח תימצא החתיכה – יש לזורקה.

ב. כיום עדיף לבצע את בדיקת החמץ באמצעות פנס, שכן ניתן לבדוק בעזרתו בצורה יעילה ובטוחה יותר מאשר בנר, שעלול לטפטף ואי אפשר להכניסו למקומות צרים מחשש לשריפה.

עם זאת, ראוי להדליק גם נר קודם הבדיקה ולהשתמש בו מעט, משום שחז"ל למדו מן הפסוקים שדרך החיפוש היא דווקא בנר.

ברכת הבדיקה

א. לפני תחילת הבדיקה מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וציונו על ביעור חמץ". מי שטעה וברך "על בדיקת חמץ" – יצא ידי חובה ואינו צריך לחזור ולברך.

ב. לאחר הברכה אין לדבר כלל עד תחילת הבדיקה. אם דיבר לפני שהתחיל לבדוק בדבר שאינו קשור לבדיקה – צריך לחזור ולברך. אך אם כבר התחיל לבדוק – אינו צריך לחזור ולברך, גם אם דיבר.

היכן בודקים

א.כל מקום ברשות האדם שיש חשש שהוכנס אליו חמץ במהלך השנה – חייב בבדיקה, כגון מטבח, סלון וכדו'. מי שנזהר שלא להכניס חמץ לחדרי השינה במשך השנה – אינו חייב לבודקם. אולם אם יש ילדים קטנים בבית – יש לבדוק גם שם, מחשש שהכניסו חמץ ללא ידיעה.

ב. מקומות נוספים החייבים בבדיקה בהם עלול להימצא חמץ כגון רכב, תיקים , כיסי בגדים בפרט של ילדים.

ג. מי שיש לו חנות בבעלותו או שהוא שוכר חנות, או שיש לו מספר דירות שהוא משתמש בהם חייב לבודקם. אינו חייב לבודקם לבד אלא יכול למנות מספר שליחים שיבדקו את כל המקומות. בזמן הברכה הם יעמדו לידו ויכוון להוציאם י"ח ולאחר מכן כל אחד יצא לבדוק.

בדיקת חמץ | Leib Abrams/Flash90

בדיקת חמץ | צילום: Leib Abrams/Flash90

ד. דיירים בבניין משותף חייבים בבדיקת השטחים המשותפים, כגון חדר מדרגות, מקלט וכדומה. ניתן למנות אחד או כמה מן הדיירים שיבדקו עבור כלל הדיירים.

ה. פירורים מטונפים הנמצאים מתחת לספרייה כבדה או ארונות או בחריצים וסדקים שקשה להגיע אליהם – אין צורך להוציאם, ויבדוק רק עד מקום שידו מגעת. אם יש שם כמות חמץ גדולה מכזית יש לשפוך שם חומר ניקוי כדי לפגום את החמץ, עד שלא יהיה ראוי לאכילה.

ו. נהגו לנער את הספרים מפירורים שאולי נפלו בתוכם. אין חובה לבדוק את הספרים בבדיקת החמץ אם ניערו אותם מראש. יש להיזהר שלא לפתוח ספרים שלא נזהרו בהם מחמץ במהלך השנה על שולחן האוכל.

ז. גם אם הבית נוקה היטב לפני הפסח  עדיין חייבים בבדיקת חמץ. במקרה כזה די בבדיקה שטחית, רק כדי לוודא שלא נשכח בטעות חמץ במקום מסוים.

ח. בתי כנסת ובתי מדרש חייבים בבדיקת חמץ, בעיקר מחשש שילדים הכניסו חמץ. הבדיקה באחריות הנהלת הקהילה. לא יברכו על הבדיקה אלא יסמכו על הברכה שברכו קודם לכן בביתם.

ט. תאים פרטיים נעולים של אנשים בבית הכנסת היא באחריותם לרוקן מתוכם את החמץ שעלול להיות בתוכם.

י. בחורים השוהים בפנימיה בישיבה יבדקו את חדרם בלילה האחרון לפני יציאתם – ללא ברכה. מי שנשאר בפנימיה גם בפסח ויבדוק בליל י"ד – יבדוק בברכה.

עוד כתבות בנושא

יא. חייל הבודק את החמץ בחדרו יבדקנו בלא ברכה, אולם אם ברצונו לברך על הבדיקה, יש לו על מי לסמוך, במיוחד אם הוא מתגורר שם בקביעות, ואינו שוהה שם באופן עראי.

לעומת זאת, פשוט שחיילי כח צבאי המתמקמים באופן זמני במהלך פעילותם במוצב כלשהו, וכן חייל המתארח באופן עראי בבית חבירו, אינם צריכים לבודקו.

סיום הבדיקה

א. לאחר סיום הבדיקה יש לבטל את החמץ. יש להבין מה אומרים כדי שהביטול יחול ומי שלא מבין את הנוסח בארמית יאמר בעברית. את נוסח הביטול נוהגים לומר 3 פעמים.

"כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְאִיכָּא בִרְשׁוּתִי, דְלָא חֲמִתֵּיהּ, וּדְלָא בִעַרְתֵּיהּ, לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא"

תרגום - כל חמץ ושאור שיש ברשותי שלא ראיתי ולא בערתי יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.                                     

ב. את החמץ שנמצא יחד עם כל השאר יש להצניע במקום ברור לשריפת החמץ כדי שלא יתפזר.

ג. זוג נשוי גם האיש וגם האישה צריכים לומר את נוסח הביטול. ילדים גדולים שיש להם חדר בפנימייה או משרתים בצבא אם הם שוהים שם באופן קבוע ויש להם חדר, גם הם צריכים לומר את נוסח הביטול בעצמם.

יום רביעי יד' ניסן

ביעור חמץ

א. יש להתעדכן בלוחות מתי סוף זמן אכילת חמץ וסוף זמן ביעור חמץ.

ב. לאחר גמר ארוחת הבוקר האחרונה של חמץ יש להקפיד לנקות היטב את השיניים ומי שיש לו שיניים תותבות ישטוף אותם היטב ויערה עליהם רותחים.

ג. מצוה מן המובחר לבער את החמץ בשריפה. אולם אין לעבור לשם כך על החוק ולשרוף חמץ במקומות שאינם מוסדרים לכך על פי החוק. מי שלא מתאפשר לו לקיים בשריפה יכול לכתחילה לקיים את מצוות הביעור באופנים אחרים:

שריפת חמץ. | Shir Torem/Flash90

שריפת חמץ. | צילום: Shir Torem/Flash90

פירור החמץ והשלכתו לאסלה, לפורר את החמץ לתוך שקית ולשפוך שם חומר פוגם כגון אקונומיקה ולהשליך בפח.

ד. לא מברכים על שריפת החמץ.

ה. מיד לאחר שריפת החמץ מבטלים שוב את החמץ בנוסח הבא:

"כָּל חֲמִירָא וַחֲמִיעָא דְּאִכָּא בִרְשׁוּתִי דַּחֲזִתֵּהּ וּדְלָא חֲזִתֵּהּ דְּבִעַרְתֵּהּ וּדְלָא בִעַרְתֵּהּ לִבָּטֵל וְלֶהֱוֵי הֶפְקֵר כְּעַפְרָא דְאַרְעָא"

כל חמץ ושאור שיש ברשותי שראיתי ושלא ראיתי שבערתי ושלא בערתי יתבטל ויהיה הפקר כעפר הארץ.

מי שמתגורר בבנין משותף עם שכנים שאינם שומרי תורה ומצוות טוב שיוסיף שהוא מתכוון שלא לזכות בשום חמץ שיונח בשטחים המשותפים של הבנין.

ו. אישה שבעלה במילואים ואינה יודעת אם הוא יזכור לבטל את החמץ תבטלו בעצמה במקומו אפילו אם לא הרשה לה במפורש ותאמר "כל חמירא דאיכא ברשות בעלי..."