ביום העצמאות הזה, מתוך הכרת תודה ללבבות הפתוחים ולרוחם האיתנה של מבקשי הזוגיות, אני מדליקה שבע משואות לכבודם:

משואה ראשונה — למחזיקי האמונה.

אני מדליקה משואה זו למבקשי הזוגיות, המחזיקים בלפיד התקווה גם בלילות החשוכים. 

לכם, המלקטים את השברים וממשיכים להאמין שיש מפרש לבן באופק, ושהאופק תמיד פתוח למי שליבו פתוח.

משואה שנייה — ללוחמים על שתי חזיתות.

אני מדליקה משואה זו למבקשי הזוגיות המילואימניקים, הקרועים בין צווי 8 לפגישות ראשונות, בין מדים ללבבות פתוחים. 

גם כשהקשר מתמסמס או מתעכב — אתם בוחרים לצאת לעוד סבב של אמונה.

משואה שלישית — לאוחזות ביד האהבה.

אני מדליקה משואה זו לנשים שבוחרות לראות את האדם שמאחורי המדים, שמגלות גמישות בזמנים ומחכות לאפטרים באהבה ובתבונה. 

אהבתכן בונה גשרים של אמת בין ימים של געגוע.

משואה רביעית — לזכר הנופלים באהבתם.

אני מדליקה משואה זו לזכרם של מבקשי הזוגיות שנפלו במערכה, אשר חלמו על בית, על זוגיות, על עתיד מלא אור — ולא זכו להגשים.

זכרם מלווה אותנו, ומזכיר לנו להמשיך לחלום, לאהוב ולבחור בחיים.

משואה חמישית — לעוגנים של תקווה.

אני מדליקה משואה זו להורים שמלווים באהבה, בסבלנות ובאורך רוח.

לכם, המאמינים בילדיכם, המחזקים אותם מבפנים, והופכים לתשתית שעליה נבנים חיים מלאי אמונה ותקווה.

משואה שישית — לפוסעים במסע הפנימי.

אני מדליקה משואה זו לכל מי שמעז לצאת למסע פנימי: לבדוק, להשתנות, להיפתח.

כל תהליך, כל תובנה, כל ניסיון — הם אבני דרך בדרך אל אהבה שלמה ואמיתית.

משואה שביעית — ללבבות הקמים מאפרם.

אני מדליקה משואה זו לכל מי שחווה אובדן, כאב או פרידה — ובחר להמשיך להאמין באהבה.

לכם, שבוחרים לא להניח ללב להיסגר, וממשיכים לחלום למרות הכול.

ביום העצמאות הזה, אני מצדיעה לכם. העצמאות הלאומית נולדה מהאמונה והעמידה האיתנה — וכך גם הזוגיות שלכם