בין חירות לגאולה: רגעי הייאוש במרד הגדול נחשפים

עשרות מטבעות ברונזה מתקופת המרד הגדול שהתושבים היהודים הותירו אחריהם במערה גדולה (7*14 מטרים), הממוקמת מדרום לכותל הדרומי של הר הבית, נחשפו במהלך חפירות ארכיאולוגיות באתר העפל, המנוהלות על ידי ד"ר אילת מזר מהמכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים. לדברי החוקרים, המטבעות הן עדות לימים הנוראים של סוף תקופת בית שני. במערה נמצאו גם שברי כלי חרס רבים, בעיקר קנקנים וסירי בישול.

לדברי ד"ר מזר, ניתן להבחין בהבדל מהותי בין מטבעות הברונזה שהוטבעו בשנים הראשונות והאחרונות של המרד היהודי נגד האימפריה הרומית (בין השנים 70-66 לספירה). בתחילה, כאשר למורדים הייתה תקווה ואמונה בהצלחתם, הכיתוב שהופיע על המטבעות, בכתב העברי הקדום, היה "לחירות ציון", לעומת זאת בשנת המרד הרביעית וטרם החורבן (המכונה בידי החוקרים "שנת ארבע") ניתן להבחין בייאושם של המורדים שהשתקף בכך ששינו את הכיתוב על המטבעות והטביעו עליהם את הכתובת "לגאלת ציון".

"גילוי של עשרות מטבעות במרכז ירושלים הקדומה, הנושאים את הכיתוב "לחרות/לגאלת ציון", הוא בעל חשיבות מיוחדת בתקופה זו", סיפרה ד"ר מזר, "בטח כאשר המדינה היהודית מתכוננת לחגוג את פסח 2,000 שנים מאוחר יותר, חג המסמל יותר מכל את חירותו של עם ישראל".

המטבעות שנמצאו במערה מעוטרים בסמלים יהודיים כגון ארבעת המינים (לולב, הדס, אתרוג וערבה) עץ דקל שסימל את יהודה וגביע שימש בבית המקדש. דגם מטבע "שנת ארבע", בצרוף הכתובת "לגאלת ציון", הוא זה המצוי כיום על מטבעות עשרה שקלים של מדינת ישראל. המטבעות נשמרו היטב, קרוב לוודאי משום שהם שימשו לזמן קצר בלבד.

החוקרים ציינו כי נחשפו לתופעה יוצאת דופן נוספת שמערה גדולה שכזו, שהייתה גלויה בחלקה, נותרה מיותמת לאחר חורבן בית שני ובמשך אלפי שנים לא נעשה בה שום שימוש.

כמות דומה של מטבעות "שנת ארבע" נמצאה במבנה קשת רובינסון הסמוכה לכותל המערבי של הר הבית, על ידי פרופ' בנימין מזר, סבה של ד"ר אילת מזר, שהוביל את חפירות הר הבית מטעם המכון לארכיאולוגיה של האוניברסיטה העברית בין השנים 1978-1968.

חפירות העפל נמצאות בשטח הגן הלאומי "סביב חומות ירושלים העתיקה", המנוהל על-ידי רשות הטבע והגנים והחברה לפיתוח מזרח ירושלים. החפירות מומנו על ידי תרומתו הנדיבה של ארמסטרונג קולג' באוקלהומה, שתלמידיו משתתפים גם הם בחפירות.