היא הדביקה שליש מאוכלוסיית העולם, הרגה עשרות מיליונים והפיצה חרדות על סוף העולם ביבשות שהיו מוכות הלם מהמלחמה שזה עתה תמה. 100 שנים לאחר התפרצות "השפעת הספרדית", מדענים אומרים שאמנם הוסקו מסקנות מהמגפה הקטלנית ביותר בהיסטוריה, אך העולם עוד לא מוכן כראוי למחלה הקטלנית הגלובלית הבאה. הם מזהירים במיוחד מפני השינויים הדמוגרפיים, החסינות הגוברת לאנטיביוטיקה ושינוי האקלים, שכולם יוכלו לסבך כל התפרצות עתידית.
"אנחנו עומדים מול אתגרים חדשים, שכוללים אוכלוסייה מבוגרת ואנשים שחיים עם מחלות כמו השמנת יתר וסוכרת", אומרת קרוליין ואן דה־זאנט מ"מכון פיטר דוהרטי לזיהום וחסינות" באוניברסיטת מלבורן. מדענים חוזים שמגפת השפעת הבאה תהיה ככל הנראה סוג של שפעת עופות שתעבור לבני אדם, תתפשט במהרה בכל העולם באמצעות טיסות, ותוכל להרוג עד 150 מיליון איש.
ואן דה־זאנט וצוותה בחנו את הנתונים על השפעת הספרדית, שעשתה שמות בעולם בשנת 1918. מלבדה הם חקרו עוד שלוש מגפות: השפעת האסייתית משנת 1957, שפעת הונג־קונג מ־1968, והתפרצות שפעת החזירים ב־2009. הם הסיקו שאחד משלושה בני אדם חלה בשפעת הספרדית, אך חולים רבים הצליחו לשרוד את הזיהום החמור, ואחרים הראו רק סימפטומים קלים.
רוב האומות השתמשו במערך הצנזורה מתקופת המלחמה כדי לדכא את החדשות על הווירוס המתפשט. בספרד, שנותרה ניטרלית במלחמת העולם הראשונה, לא פעלה צנזורה, והדיווחים הרבים על מחלה קשה בתקשורת הספרדית גרמו לרבים לחשוב שמקור המחלה היה שם, וכך נוצר שמה. כיום המחשבה המקובלת היא שמקור המחלה היה בקרב חיילים אמריקנים, ושהיא גרמה באופן לא פרופורציונלי למוות בקרב חיילים וצעירים אחרים. חוקרים אומרים שהמצב יהיה שונה בפעם הבאה.
ב־1918, בעולם שהתקשה להתמודד עם ההשלכות של מלחמה גלובלית, הווירוס נעשה קטלני אף יותר בשל רמות גבוהות של תת־תזונה. אך הצוות שערך מחקר חדש, שפורסם בכתב העת "פרונטירס אין סלולר אנד אינפקשן מיקרוביולוג'י", אומר שההתפרצות הבאה תתפשט בעולם המפותח בקרב אוכלוסייה שמתמודדת עם רמות שיא של השמנת יתר וסוכרת.
"מה שאנחנו יודעים מהמגפה של 2009 הוא שלאנשים החולים במחלות מסוימות, כמו השמנת יתר וסוכרת, היה סיכוי גבוה הרבה יותר להתאשפז ולמות בעקבות השפעת", אומרת קריסטי שורט מבית הספר לכימיה ומדעים ביולוגיים בקווינסלנד. הצוות מזהיר שהעולם נמצא בסיכון ממחלות חמורות בגלל "המשא הכפול" של תת־תזונה – המידרדרת בעקבות שינוי האקלים – באומות העניות, ותזונת־יתר במדינות עשירות.
לפי ואן דה־זאנט, התחממות גלובלית עלולה להשפיע בצורות נוספות. מכיוון שסוגי שפעת רבים מקורם בציפורים, התחממות פוטנציאלית של כדור הארץ עלולה לשנות את מיקום ההתפרצות הבאה. "שינוי אקלים עלול לשנות את דפוסי הנדידה של ציפורים, ולהביא וירוסים שעלולים להתפתח למגפות לאזורים חדשים, ובפוטנציאל – לטווח רחב יותר של זני ציפורים".
עובדה אחת שעלתה מחקירת המגפה ב־1918 הייתה שהאוכלוסייה המבוגרת יותר התמודדה עם המחלה טוב יותר מהצעירים. החוקרים משערים שהסיבה לכך היא שמבוגרים בנו חסינות מסוימת לווירוס בעקבות זיהומים קודמים. רוב המתים מהשפעת הספרדית – בערך 50 מיליון בני אדם, שהם 2.5 אחוזים מהנדבקים – מתו בעקבות זיהומים בקטריאליים משניים, דבר שאנטיביוטיקה עזרה נגדו במגפות שבאו לאחר מכן. אך כיום, חיידקים רבים כבר פיתחו חסינות לאנטיביוטיקה.
"העובדה הזאת מעלה את הסיכון שאנשים שוב ימותו כתוצאה מזיהומים משניים", אומרת קת'רין קדזירסקה ממכון דוהרטי במלבורן. מחברי המחקר היו מודאגים במיוחד משפעת Avian H7N9 – וירוס שהורג כ־40 אחוזים מהנדבקים בו, גם אם כיום הוא לא יכול לעבור מאדם לאדם אלא רק דרך חיות. "כרגע, אף אחד מהווירוסים האלו אינו יכול להתפשט בקרב בני אדם, אבל אנחנו יודעים שהווירוס זקוק רק לכמה שינויים קטנים כדי שזה יקרה, מה שעלול לגרום למגפה חדשה", מזהירה ואן דה זאנט.
אמנם העולם של שנת 2018, שבו יותר משבעה מיליארד בני אדם, ערי ענק וטיסות גלובליות, אינו דומה לעולם של לפני מאה שנה, אך הצוות מתעקש שיש לקחים רבים שהשפעת הספרדית יכולה ללמד את ממשלות העולם. קשה לחזות וירוסים שהופכים למגפות: אם הרשויות היו יודעות איזו שפעת תתפשט הן היו יכולות להשקיע בהפצת חיסון נגיש. לפי ואן דה־זאנט, עד המצאת החיסון האוניברסלי, "על הממשלות ליידע את הציבור למה לצפות וכיצד לנהוג במקרה של מגפה".
המחקר מציין שממשלות יכולות לעשות שימוש בתקשורת ובאינטרנט כדי לסייע בהפצת מודעות והוראות במקרה של מגפה חדשה. "לקח חשוב ממגפת השפעת של 1918 הוא שתגובה ציבורית נכונה יכולה להציל חיים רבים".
תרגום: אלחנן שפייזר
