ראש שירותי בריאות הציבור של ארה"ב קרא השבוע לקונגרס לדרוש תוויות אזהרה על רשתות חברתיות המפרטות את השפעתן על חייהם של צעירים, בדומה לאלו שחובה להדפיס כיום על חפיסות סיגריות. במאמר דעה שפורסם בניו־יורק טיימס ביום שני כתב ד"ר ויווק מרת'י שהרשתות החברתיות תורמות למשבר בריאות הנפש בקרב צעירים. "הגיע הזמן לדרוש להציב ברשתות החברתיות תווית אזהרה של ראש שירותי בריאות הציבור, המציינת שהן גורמות לנזקים לבריאות הנפש של מתבגרים. תווית האזהרה תזכיר להורים ולמתבגרים שהרשתות החברתיות לא הוכחו כבטוחות", כתב מרת'י. "ממצאים ממחקרי טבק מראות שתוויות אזהרה יכולות להגביר מודעות ולשנות התנהגות".
לדברי מרת'י השימוש בתווית אזהרה בלבד לא יהפוך את הרשתות החברתיות לבטוחות עבור צעירים, אלא יהיה רק צעד אחד מסדרת צעדים שדרושים כדי לשנות את המצב.
השימוש ברשתות חברתיות נפוץ במיוחד בקרב צעירים. עד 95 אחוזים מבני הנוער בגילאי 13 עד 17 אמרו שהם משתמשים בהן, ויותר משליש אמרו שהם משתמשים ברשתות החברתיות "כמעט תמיד", כך לפי נתוני 2022 של מכון המחקר פיו. "הרשתות החברתיות היום הן כמו הטבק לפני עשרות שנים: מוצר שהמודל העסקי שלו תלוי בהתמכרות של צעירים. וכמו בסיגריות, תווית האזהרה היא צעד הכרחי להפחתת האיום על ילדים", אומר ג'וש גולין, מנכ"ל פיירפליי, ארגון שמוקדש להפסקת השיווק של רשתות חברתיות לילדים.
הוספת תווית אזהרה לרשתות החברתיות דורשת חקיקה בקונגרס – ולא ברור באיזו מהירות זה יכול לקרות, אף שקיימת לכאורה הסכמה בין־מפלגתית על הצורך בבטיחות לילדים ברשת. מחוקקים ניהלו בקונגרס דיונים מרובים בנושא בטיחות ילדים ברשת, ואף עמלים על חקיקה בנושא. אך החוק הפדרלי האחרון שנועד להגן על ילדים ברשת נחקק ב־1998, שש שנים לפני הקמת פייסבוק.
"אני מקווה שהמהלך ישולב בהרבה עבודה אחרת שהקונגרס ניסה לעשות כדי לשפר את הבטיחות, העיצוב והפרטיות של רשתות חברתיות", אומרת ד"ר ג'ני רדסקי, רופאת ילדים באוניברסיטת מישיגן וחברה באקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים. "שני הדברים האלה יצטרכו ללכת יד ביד, כי יש כל כך הרבה שהקונגרס יכול לעשות כדי להתאים את עצמו לצעדים של בריטניה והאיחוד האירופי בהעברת חוקים שמביאים בחשבון את מה שילדים צריכים בקשרים שלהם עם מוצרים דיגיטליים".
אפילו לאחר אישור הקונגרס, סביר להניח שחברות הטכנולוגיה יאתגרו את תוויות האזהרה בבתי המשפט. "הצבת תווית אזהרה על שיח ברשת איננה רק מופרכת מבחינה מדעית, היא סותרת את הזכות החוקתית לחופש הביטוי", אומר אדם קובצ'ביץ', מנכ"ל "צ'יימבר אוף פרוגרס", מכון חקר המדיניות של תעשיית הטכנולוגיה. "מפתיע לראות את ראש שירותי בריאות הציבור של ארה"ב תוקף את הרשתות החברתיות בזמן שבני הנוער אומרים שהן מספקות ערוץ חשוב לחיבור חברתי".
בשנה שעברה הזהיר מרת'י שאין די ראיות לכך שהרשתות החברתיות הן בטוחות לילדים ובני נוער. הוא אמר אז שקובעי המדיניות צריכים לטפל בנזקי הרשתות כמו שהיו מסדירים מוצרים כמו מושבי רכב, פורמולות לתינוקות, תרופות ועוד. כדי לציית לפיקוח פדרלי, כבר היום חברות הרשתות החברתיות אוסרות על ילדים מתחת לגיל 13 להירשם לאתרים שלהן – אבל הוכח שוב ושוב שילדים עוקפים בקלות את האיסורים הללו, עם הסכמת הוריהם ובלעדיה. טיקטוק הוסיפה מגבלת שימוש של 60 דקות ביום עבור משתמשים מתחת לגיל 18, אך ברגע שמגיעים למגבלה, קטינים יכולים פשוט להזין קוד גישה כדי להמשיך לצפות.
מרת'י מאמין שהשפעת הרשתות החברתיות על הצעירים צריכה להיות סוגיה דחופה יותר: "מדוע לא הצלחנו להגיב לנזקי הרשתות, שהם דחופים ונפוצים לא פחות מנזקיהם של מכוניות, מטוסים או פרטי מזון לא בטוחים?", כתב במאמרו. "הנזקים הללו אינם כשל של כוח הרצון וההורות; הם התוצאה של שחרור טכנולוגיה רבת עוצמה ללא אמצעי בטיחות נאותים, שקיפות או אחריות".
בינואר התייצבו המנכ"לים של X, טיקטוק, מטא וחברות אחרות בפני ועדת המשפט של הסנאט כדי להעיד על פעילות האתרים בתגובה לחששות שמביעים הורים מכך שהחברות לא פועלות מספיק להגנת הילדים. הבכירים הציגו את מנגנוני הבטיחות הקיימים בפלטפורמות שלהם ואת שיתוף הפעולה שלהם עם עמותות ועם רשויות אכיפת החוק במטרה להגן על קטינים.
מרת'י טען השבוע שהקונגרס צריך לחוקק הגנה על בני נוער וילדים מפני הטרדות, התעללות וניצול ומחשיפה לאלימות קיצונית ותכנים מיניים. "אמצעי ההגנה צריכים למנוע מפלטפורמות לאסוף מידע רגיש מילדים ולהגביל את השימוש בתכונות כמו הודעות דחיפה, הפעלה אוטומטית וגלילה אינסופית, שטורפות את המוח המתפתח ותורמות לשימוש מוגזם", הוא כתב. הסנאטורית הרפובליקנית מרשה בלקברן והסנאטור הדמוקרטי ריצ'רד בלומנטל תמכו בעמדתו של מרת'י. "אנחנו שמחים שראש שירותי בריאות הציבור – הרופא הבכיר באמריקה – ממשיך להפנות את תשומת הלב להשפעה המזיקה שיש לרשתות החברתיות על ילדינו", כתבו בהצהרה.
