ביצוע פעילות גופנית סדירה עשוי להפחית את הסיכוי של אישה לחלות במחלת פרקינסון בשיעור של עד 25%, על פי מחקר שפורסם בכתב העת Neurology.
מחקר זה כלל 95,354 נשים, שהיו בממוצע בגיל 49 ולא סבלו מפרקינסון כשהמחקר התחיל. החוקרים השוו את רמות הפעילות הגופנית של הנשים במשך כמעט שלושה עשורים, כולל פעילויות כגון הליכה, רכיבה על אופניים, גינון, טיפוס במדרגות, ניקיון בתים והשתתפות בספורט.
באותה תקופה, 1,074 נשים פיתחו פרקינסון. המחקר מצא שככל שרמת הפעילות הגופנית של האישה עלתה, הסיכון שלה לפרקינסון ירד. אלו שהתעמלו הכי הרבה – על סמך תזמון ועצימות – פיתחו את המחלה בשיעור נמוך ב-25% מאלו שהתעמלו הכי פחות.
החוקרים כתבו כי ממצאי המחקר "מרמזים שפעילות גופנית עשויה לסייע במניעתה או לעכב את הופעתה [של מחלת פרקינסון]".
מחלת פרקינסון היא הפרעה נוירו-דגנרטיבית, כלומר היא מחלה מתקדמת הפוגעת במערכת העצבים ובחלקים בגוף הנשלטים על ידיה עצבים. לפעמים היא מכונה "הפרעת תנועה" בגלל רעידות בלתי נשלטות, נוקשות שרירים ובעיות הליכה ושיווי משקל שהיא עלולה לגרום, אבל אנשים עם פרקינסון עלולים גם לחוות בעיות שינה, דיכאון, בעיות זיכרון, עייפות ועוד.
התסמינים נובעים בדרך כלל מהיעדר ייצור של דופמין במוח, כימיקל המסייע לשלוט בתנועת השרירים. לא קיימת תרופה לפרקינסון, אך טיפולים להקלה על הסימפטומים כוללים טיפול תרופתי, התאמות באורח החיים והליכים כירורגיים, כגון גירוי מוחי עמוק.
רוב האנשים שאובחנו עם פרקינסון הם בני 60 ומעלה. כ-500,000 אנשים בארצות הברית אובחנו עם פרקינסון, על פי המכון הלאומי להפרעות נוירולוגיות ושבץ, שמציין כי "סביר להניח שהמספר האמיתי גבוה בהרבה" – אולי מגיע למיליון – מכיוון שכל כך הרבה אנשים אינם מאובחנים או מאובחנים באופן שגוי.
