רוב החולים המאושפזים בבתי חולים עם זיהומים ויראליים חריפים מקבלים אנטיביוטיקה כתרופה מפני זיהום חיידקי, אך ייתכן שנוהג זה לא משפר את ההישרדות שלהם, כך עולה ממחקר חדש.
חוקרים בדקו את ההשפעה של שימוש באנטיביוטיקה על ההישרדות של יותר מ-2,100 חולים בבית חולים בנורבגיה בין השנים 2017 ל-2021 ומצאו כי מתן אנטיביוטיקה לאנשים עם זיהומים נפוצים בדרכי הנשימה לא צפוי להוריד את הסיכון למוות תוך 30 יום.
בשיאה של מגיפת הקורונה, נרשמה אנטיביוטיקה לכ-70 אחוזים מחולי הקורונה במדינות מסוימות, מה שהיה עלול לתרום למגיפת פתוגנים עמידים לאנטיביוטיקה הידועים בשם חיידקי-על. נתונים חדשים אלה, שלא פורסמו בכתב עת רפואי, מצביעים על כך שיש "שימוש יתר עצום באנטיביוטיקה", אמרה הכותבת הראשית של המחקר ד"ר מגריט ג'רלסדטר הובינד מבית החולים האוניברסיטאי אקרסהוס ומאוניברסיטת אוסלו שבנורבגיה. השימוש המופרז באנטיביוטיקה סייע לחיידקים להפוך לעמידים לטיפולים רבים. מדענים רואים בזה את אחד האיומים הגדולים ביותר על הבריאות העולמית, בהתחשב בזה שמספר הטיפולים החלופיים הנמצאים בפיתוח קטן מאוד.
המחקר הזה, שיוצג בחודש הבא בקונגרס האירופי למיקרוביולוגיה קלינית ומחלות זיהומיות בקופנהגן, כלל מטופלים שנבחנו חיוביים באמצעות משטח אף או גרון לזיהומים ויראליים כמו שפעת, RSV או קורונה. בסך הכל, 63 אחוזים מ-2,111 החולים קיבלו אנטיביוטיקה לזיהום בדרכי הנשימה במהלך אשפוזם בבית החולים. החוקרים גילו כי 168 חולים מתו תוך 30 יום, מתוכם רק ל-22 לא נרשמה אנטיביוטיקה. לאחר שהתייחסו לגורמים הכוללים מין, גיל, חומרת המחלה ומחלות היסוד בקרב חולים, החוקרים מצאו כי אלו שנרשמו לאנטיביוטיקה במהלך שהותם בבית החולים היו בסיכון גבוה פי שניים למות תוך 30 יום מאשר אלו שלא קיבלו אנטיביוטיקה.
צוות המחקר ציין כי לחולים הסובלים ממחלה קשה יותר ואלה עם יותר מחלות רקע יש סיכוי גבוה יותר לקבל למות לאחר שקיבלו אנטיביוטיקה. גורמים אחרים כמו עישון של גם משפיעים. "רופאים צריכים להעז לא לתת אנטיביוטיקה, במקום לפקפק ולתת אנטיביוטיקה לכל מקרה", אמרה הובינד. בהתחשב במגבלות של מחקר רטרוספקטיבי כמו זה שהובינד ועמיתיו יזמו לאחרונה, נחוץ ניסוי קליני כדי לקבוע האם ואיך יש לטפל בחולים המאושפזים בבית חולים עם זיהומים נפוצים בדרכי הנשימה באנטיביוטיקה.
