קפסולת זמן שהיתה חתומה במשך מאות אלפי שנים, מערה פרהיסטורית המתוארכת לתקופה שבין כ-400,000-250,000 שנה לפני זמננו, נחשפת בימים אלה בשולי המועצה המקומית פוריידיס, בסמוך למחלף זכרון יעקב. המערה מתוארכת לתקופת התרבות הקרויה "אשלו-יברודית", כלומר לפני התפשטות האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני, ויכולה להעניק לנו מידע חדש על האופן שבו חיו אבותינו הקדמונים - כולל השימוש באש.
"נפלה בחלקנו הזכות לחפור אתר ייחודי בעל חשיבות עולמית, אשר היה מוגן מנזקי הזמן בשל תנאים יוצאי דופן שהתקיימו כאן", אומר פרופ' רון שימלמיץ מאוני' חיפה. "קפסולת הזמן הזו שייכת לפרק זמן ייחודי בשלהי הפליאולית התחתון, רגע לפני שהאדם הניאנדרטלי והאדם המודרני הפכו לדומיננטיים והתפשטו באזורים רבים. רק אתרים בודדים משלב חשוב זה נחשפו בארץ ובלבנט בכלל, ומרביתם אינם נגישים למחקר.
"השינויים ההדרגתיים שהופיעו בתקופה הזו: בגוף האדם, בטכנולוגיה ובחברה, בישרו על התכונות ועל דגמי ההתנהגות המורכבים שהופיעו לאחריה, ומאפיינים את האדם הניאנדרטלי והאדם המודרני", מוסיף פרופ' שימלמיץ. "במידה מסוימת, ניתן לראות בהם את הניצנים שהובילו להתפתחות התרבות המורכבת שלנו. אחד התהליכים המרכזיים המתרחשים בתקופה זו הוא המעבר לחיים בקבוצות גדולות יותר ולשהות ממושכת יותר באותם אתרים. במערות מהתקופה התגלו עדויות לשימוש אינטנסיבי באש ולפעילות אנושית ממושכת – עדות לחיי מחנה מורכבים ועשירים. אלה ממצאים שרבים מהחוקרים קושרים להתפתחות של שיתוף פעולה חברתי והעברת ידע, כחלק מתהליכי ההתפתחות האנושית".
הכי מעניין
מנהלי החפירה, מימין לשמאל - פרופ' רון שימלמיץ, דר' קובי ורדי ועמית גבאי | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
ד"ר קובי ורדי, ראש ענף פרהיסטוריה ברשות העתיקות, "נדיר מאוד למצוא אתר במצב השתמרות כזה. אין פרהיסטוריון שמגיע לכאן ולא מתרגש. האתר, שלא נופל בחשיבותו מהאתר המוכר של נחל מערות ומתוארך לאותה התקופה, יאפשר לנו לחקור ברזולוציה גבוהה כיצד חיו אז בני האדם. התרבות שאנחנו חוקרים כאן מתאפיינת במגוון שיטות מתקדמות לייצור כלי צור - בהם אבני יד קטנות חדות, מקרצפים ולהבים. בחפירה נחשפות גם עצמות בעלי חיים, ובהם יחמור, צבי וסוסיים, לצד עדויות לנוכחות מים, אשר ייתכן שהפכו את המקום למוקד משיכה עבור קבוצות ציידים-לקטים קדומות".
אבני יד שהתגלו במערה הקדומה | צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות
החפירה ממומנת על ידי חברת נתיבי איילון ומנוהלת על ידי ד"ר קובי ורדי ועמית גבאי מרשות העתיקות, בליווי פרופ' רון שימלמיץ מהמכון לארכיאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה. על רקע חשיבות האתר, מקדמים ברשות העתיקות ואוני' חיפה תוכנית מחקר רחבת היקף, במטרה לשחזר כיצד חיו בני האדם, הסתגלו לסביבתם ופיתחו דפוסי חיים וטכנולוגיות חדשות במהלך תהליכי האבולוציה האנושית.
"ראוי לציין את התגייסותה של חברת נתיבי איילון, שניאותה לאפשר לנו את החפירה השאיפה היא שלאחר המחקר, יהיה פה אתר פתוח ונגיש לכולם - לתושבי פוריידיס, לתלמידי בית הספר שסמוך אלינו, ולכל מי שמתעניין בפרהיסטוריה של ארץ ישראל", אומרים החוקרים.
עוד כתבות בנושא
