עמק יזרעאל: תגליות בנות אלפי שנים נחשפו בזמן עבודות לסלילת כביש

עדויות מרשימות להתפשטות ההתיישבות בעמק יזרעאל בתחילת תקופת העיור, ולפולחן הכנעני שהתקיים בארץ לפני כניסתם של בני ישראל למרחב, נחשפו ממזרח לתל מגידו. בחפירות ארכיאולוגיות שניהלה רשות העתיקות לפני סלילת כביש 66, ביוזמה ובמימון של חברת נתיבי ישראל, נחשפו גת חצובה להפקת יין בת כ- 5,000 שנה - מהקדומות ביותר שהתגלו בארץ, ועדויות לפולחן עממי של הכנענים - דגם מקדש קטן וערכת כלים טקסית, שגילם כ-3,300 שנה.

התגליות יוצגו לראשונה מחר (ה') בכנס השנתי לחידושים ולמחקרים בחפירות צפון הארץ, המשותף לרשות העתיקות ולבית הספר לארכיאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה ופתוח לציבור הרחב.

החפירות הארכאולוגיות בוצעו בשטח הפרויקט התחבורתי הגדול להרחבת כביש 66, שמקדם משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל. בחפירות הארכיאולוגיות הנרחבות שנוהלו במקום לאורך כ-1.2 ק"מ, נחשפו ממצאים רבים מתקופות שונות. במסגרת זו, גילו חוקרי רשות העתיקות ממצאים יוצאי דופן מתקופת הברונזה הקדומה 1ב' (התקופה הכנענית הקדומה) ומתקופת הברונזה המאוחרת 2 (התקופה הכנענית המאוחרת).

מהתקופה הכנענית הקדומה, התגלתה גת קטנה לייצור יין, החצובה אל תוך הסלע, ומורכבת ממשטח דריכה ובור איגום. לדברי ד"ר אמיר גולני וברק צין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות: "הגת הזו ייחודית; היא אחת הבודדות הידועות מתקופה כל כך קדומה, בה גם התקיים העיור הראשון באזורינו. גתות הן אמנם דבר נפוץ מאוד בארץ, אבל קשה מאוד לתארך אותן. עד כה, ידענו מעדויות עקיפות שניתן היה לייצר יין לפני 5,000 שנה, אך לא הייתה בידינו הוכחה חותכת לכך - 'האקדח המעשן', אשר יראה בבירור מתי זה קרה באזורינו. הגת שהתגלתה היא עדות חדשה וברורה לכך". מסביב לגת נחשפו גם מבני מגורים רבים - עדות להתפשטות הישוב במגידו הרבה מעבר לתחומי התל.

בחפירה התגלו הפתעות נוספות; מתקופת הברונזה המאוחרת - לפני כ-3,300 שנה - נחשפו כלי פולחן, אשר ניכר כי הוטמנו באדמה באופן מוקפד, לצורך גניזתם המסודרת כמנחות. הכלים כללו דגם מוקטן של מקדש עשוי חרס, קנקני אגירה, פכים ופכיות מיובאים מקפריסין, וערכת כלים ייחודית ומרשימה, אשר שימשה, ככל הנראה, למזיגת נוזלים טקסית. ערכה זו הורכבה מכלי בדמות איל, ואיתה מספר קעריות קטנות. כלים מסוג אלה מתגלים בדרך כלל רק כשברים בודדים, דבר שמקשה להבין את הצורה השלמה שלהם, ואיך פעלו יחד. מאחר שהערכה הוטמנה בשלמותה ובאופן אשר רמז על השימוש בה, היא מאפשרת – לראשונה במחקר, הצצה לאופן שבו שימשו אותם כלים בטקסים הפולחניים של הכנענים לפני אלפי שנים:

"קערה קטנה שהייתה מחוברת לגוף האיל תפקדה כמשפך, וקערה דומה בעלת ידית שימשה, ככל הנראה, למזיגת הנוזל אל המשפך במהלך טקס", מסבירים החוקרים. ראש האיל עוצב כזרבובית; לאחר שהכלי מולא, נהגו להטות את האיל קדימה – כך שהנוזל נשפך מפי האיל ונקלט בקערה הקטנה שהונחה לפניו. "נראה שהכלי שימש למזיגת נוזל בעל ערך כמו חלב, שמן, יין או משקה אחר, אשר ניתן היה לשתות ישירות מהפייה, או למזוג לכלי קטן יותר - לצריכה או כנסך".

החוקרים סוברים, כי מיקומן של הטמנות כלי הפולחן – מתחת לאדמה, אך בקו ראייה לאזור המקדש הגדול שפעל בתל מגידו בתקופת הברונזה המאוחרת – מצביע על פולחן כנעני עממי שהתקיים מחוץ לעיר, אולי בידי חקלאים מקומיים, שהקדישו נוזלים או תוצרת חקלאית יקרת ערך כגון יין או שמן. חלק ממנחות אלו התתגלו כלי חרס שלמים המוטמנים בצמוד למחשוף סלע גדול, אשר כנראה היה למזבח אשר לצידו הוטמנו המנחות, מחוץ לעיר מגידו הכנענית.

"מגידו נחפרת למעלה ממאה שנה", מסכמים החוקרים. "בעוד שהיא מוכרת כאתר מפתח בחקר העירוניות הקדומה והפולחן הכנעני, הרי שהחפירות החדשות שערכנו ממזרח לתל, חשפו חלק חדש מהמרקם שבין היישוב המוכר בעיר – שעדויות לו מתגלות בתל – לפעילות שנעשתה במרחב שמחוץ לעיר. הגת החצובה בת 5,000 השנה ממקמת את ראשית תעשיית היין המקומית בהקשר יישובי-עירוני מאוד מוקדם, והמנחות מהתקופה שלפני כ-3,200 שנה מלמדות על המשכיות של נוהגי הקדשה ונסך גם מחוץ למתחם המקודש שבתל".

לדברי אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות: "החפירות הנרחבות של רשות העתיקות לאורך תוואי הכביש בעמק יזרעאל חושפות, נדבך אחר נדבך, את עושרה של ההסטוריה הטמונה בקרקע באזור זה. החשיפה של מתקני ייצור יין קדומים והעדויות לפולחן עממי מחוץ למגידו מאפשרות לנו להתוודע לחיי היום-יום ולאמונות של תושבי האזור לאורך אלפי שנים. אני מזמין את הציבור להגיע לכנס מרחב צפון שלנו, שיתקיים ביום ה' השבוע ופתוח לכולם, כדי לשמוע עוד על התגליות הנדירות במגידו ובצפון בכלל".