האורות עולים | AFP

צילום: AFP

בשלישי הקרוב תיפתח עונה חדשה ב־NBA. הפרשן ערן סורוקה מנתח את הקבוצות המובילות, המעברים המפתיעים של הכוכבים והצפוי לארבעת הישראלים שיגרמו לנו לקום באמצע הלילה

תוכן השמע עדיין בהכנה...

כמה חודשים חלפו מאז שהניו־יורק ניקס ריגשו את העולם לאחר ששברו בצורת של 53 שנה וזכו באליפות ה־NBA כאשר ג׳יילן ברונסון, הרכז שהוביל את הקבוצה לניצחון, וודאי יזכה יום אחד לפסל מחוץ למדיסון סקוור גארדן. בשבוע הבא תצא לדרך עונה חדשה ומרתקת בליגת הכדורסל הטובה בעולם.

"אין ספק שצפויה לנו עונה חזקה ומרגשת", קובע ערן סורוקה, עיתונאי ופרשן ה־NBA של ערוץ הספורט. "יש מספר גדול של קבוצות שיכולות לחלום על אליפות, כאשר במערב מתפתחת יריבות מופלאה שחסרה בליגה בשנים האחרונות בין סן־אנטוניו לאוקלהומה־סיטי – יריבות שטעמנו ממנה בעונה החולפת ומרגישה כמו משהו שיכול להימשך לטווח הארוך. במזרח אנחנו עדיין תחת אדי האליפות המטורפת של הניקס, ומצד שני יש לפחות שמונה קבוצות שרואות את עצמן מועמדות להגיע לקרב על האליפות. הניקס מצידם ודאי שואפים ליצור רצף ואני לא חושב שהם מיצו את עצמם, אבל יש כמה דברים שמאיימים על האופציה הזו: הקבוצה נבנתה עם סגל שחקנים שרובם נמצאים בשיא הקריירה ויכלו ודאי לזכות למעמד בכיר יותר בקבוצה אחרת, אבל משהו בחיבור שלהם יצר תלכיד יוצא דופן שקשה לנצח. השנה כולם מגיעים אחרי הזכייה, ואולי התשוקה והרצון עדיין שם אבל הרעב שלהם אף פעם לא יהיה אותו דבר״.

היבט נוסף שמאיים על ההמשכיות של הניקס הוא כלכלי. תקרת השכר של קבוצה בליגה היא 200 מיליון דולר, ומי שחוצה אותו צריכה לשלם מס מותרות לפי כמות החריגה. בעלי הניקס, ג׳יימס דולאן, כבר משלם 34 מיליון דולר מס מותרות ונראה שאינו מתכוון להכניס את היד עמוק יותר.

"קשה מאוד לשחק מול שחקן כמו ויקטור וומבניאמה (בתמונה למעלה). הוא והכישרונות המצוינים סביבו ייקחו את האכזבה מהעונה שעברה כדי להשתפר; כל קבוצה גדולה צריכה לעבור אודיסאה בדרך לתהילה"

״ההחלטה הזו כבר הובילה את הסנטר מיטשל רובינסון, גורם חשוב בזכייה שהיה מחובר לאוהדים, לעזוב לבוסטון, ומייצרת כרגע קונפליקט בין הנהלת הקבוצה לסנטר הפותח שלה, קארל־אנתוני טאונס. טאונס דורש חוזה מקסימום של 276 מיליון דולר לארבע שנים, הניקס מציעים 200 וכרגע החליטו להקפיא את המגעים להמשך העונה, מה שעלול ליצור מתיחות. העובדה שטאונס הפנים בעונה החולפת שהוא לא השחקן המוביל בקבוצה והפך לסוג של גבוה שמרכז את המשחק, עזרה מאוד לקבוצה להפוך למכונה התקפית משומנת היטב, ועזיבה שלו ללא ספק תפגע במרקם. המקרה הזה הוא חלק מתופעה מוכרת, שבה אחרי אליפות כל שחקן מרגיש שמגיע לו יותר, מקצועית וכלכלית״.

מי שהדהימה את הליגה בעונה שעברה בעצם העפלתה לגמר היא סן־אנטוניו ספרס, שהציגה על המגרש את הקבוצה הצעירה השנייה בכל הזמנים בעידן ה־24 שניות שמגיעה למעמד. חניכיו של המאמן, מיץ׳ ג׳ונסון, היו תחרותיים בכל אחד מחמשת משחקי הגמר ואף הובילו ברובם, אך לבסוף נכנעו לתלכיד של הניקס, כשהשיא היה המשחק הרביעי שבו שמטו יתרון של 29 נקודות. ״עצם ההגעה לגמר אחרי עונה שבה אפילו לא העפילו לפלייאוף, דבר שלא קורה בליגה הזאת, נזקפת לזכותו של ג׳ונסון - לא פחות מההתרסקות המפוארת של הקבוצה בגמר עצמו.

"אני לא זוכר תופעה כזו, שקבוצה הצליחה כל כך מהר. זה קשור למנטליות של המועדון, שיש לו מסורת שנבנתה בימיו של גרג פופוביץ האגדי. קשה מאוד לשחק מול שחקן כמו ויקטור ומבניאמה, שזכה בעונה שעברה פה אחד בתואר שחקן ההגנה של העונה וסיים שלישי במרוץ לשחקן המצטיין, כשהוא מסיים רק עונה שלישית בליגה ועדיין חתום על חוזה רוקי. הוא והכישרונות המצוינים סביבו ייקחו את האכזבה מהעונה שעברה כדי להשתפר. כל קבוצה גדולה צריכה לעבור אודיסאה בדרך לתהילה ולתארים, ואני מניח שעבורם כל דבר פרט לאליפות העונה ייחשב לכישלון״.

ויקטור וומבניאמה | איי.אף.פי

ויקטור וומבניאמה | צילום: איי.אף.פי

מי שעשתה התאמות לקראת העונה הקרובה כדי להתמודד בהצלחה מול סן־אנטוניו היא האלופה מלפני שתי עונות, אוקלהומה־סיטי ת'אנדר והכוכב שלה שיי גילג'ס־אלכסנדר. הקבוצה הייתה קרובה להעפיל לגמר נוסף אף שנאלצה להסתדר ללא שניים ממובילי הכדור הבכירים שלה, מה שיצר עומס אדיר על גילג'ס־אלכסנדר ועל שותפו לקו האחורי ג'ארד מקיין מצד ההגנה הרצחנית של הספרס בגמר המערב.

בת'אנדר קידמו כמה שחקנים צעירים יותר בהיררכיה שהשנה יהפכו משמעותיים יותר, וכמו כן ביצעו התאמות וחיזוקים משמעותיים בקצוות: הם בחרו בדראפט שני מובילי כדור בשם בנט סטירץ ואוטגה אווה וסנטר ספרדי מוכשר עם יד רכה בשם אדאי מארה, שמתנשא לגובה של 2.21 מטרים. "מארה מגיע מאוניברסיטת מישיגן וייתן עוד כוח לקבוצה במאבקים מול וומבי. המהלכים האלה, עם שחרור כמה שחקנים, ייצרו לכאורה איזון מחודש בקבוצה שצפויה להמשיך חזק קדימה״.

ג'יילן ברונסון (מימין), שיי גילג'ס–אלכסנדר, ויאניס אנטטוקומפו | AFP

ג'יילן ברונסון (מימין), שיי גילג'ס–אלכסנדר, ויאניס אנטטוקומפו | צילום: AFP

לברון ג׳יימס, שיחגוג 42 בסוף דצמבר, החליט לא רק שלא לתלות את הנעליים ולפרוש - אלא להתחיל הרפתקה חדשה בפילדלפיה 76׳, קבוצה שלא זכתה באליפות מאז 1983. ג׳יימס סיכם בקבוצה לשנתיים תמורת שכר מינימום של 4 מיליון דולר לעונה, כדי לאפשר לה כלכלית לבנות את הקבוצה החזקה ביותר האפשרית. ״ג׳יימס יכול היה לסגור מעגל רומנטי בקליבלנד, לחבור לסטף קרי בגולדן סטייט או לנסות לזכות בתואר נוסף, וזו הייתה הבחירה שלו. בשורה התחתונה הוא יכול רק להרוויח מהמהלך, כי אם זה יעבוד יזכרו שיש לו חמש אליפויות או יותר, ואם לא - ישכחו שהיה שם כמו שאף אחד לא זוכר שמייקל ג׳ורדן שיחק בוושינגטון.

"הבחירה בחוזה הנמוך היא אמירה מבחינתו שאף על פי שהוא יהיה סיפור גדול בכל מקום, הוא לא בא כדי להשתלט על הקבוצה, אלא בשביל לשמש נשק קטלני נוסף. עבור פילדלפיה העובדה שיש לה שחקן חכם ומוכשר כזה שכנראה יהיה האופציה השלישית או הרביעית הכי טובה בהיסטוריה של הליגה, היא יתרון אדיר. ועם זאת, אף שהוא הלך למקום עם חומר שחקנים טוב ופוטנציאל גבוה, ג׳יימס בחר במקום קשה, בעיר שלא ראתה אליפות מאז שנות ה־80, עם קהל תובעני שאכל מרורים בעשור האחרון וישרוק לך בוז אם הוא לא ירגיש שאתה מחויב מספיק. לזכות בתואר בפילדלפיה שווה יותר, בטח בעיר של רוקי, שבה גדל קובי בראיינט שגם חטף שריקות בוז מהקהל הביתי כי הוא לקח מהם אליפות. זה אתגר נהדר שיהיה מעניין לעקוב אחריו״.

 בפילדלפיה ישתף לברון פעולה בין השאר עם טייריס מקסי המצוין, ג׳ואל אמביד (בתקווה שיישאר בריא) וג׳יילן בראון, שהציג בעונה האחרונה עונת שיא בבוסטון, וההסכמה שלה לוותר עליו היא אחת מהפתעות הפגרה. סורוקה מנסה להסביר את המהלך: ״עצם המעבר של בראון יכול היה להישמע הגיוני יותר אם הוא היה מתרחש לפני שנתיים-שלוש. אחרי עונת שיא בקריירה זה בהחלט מעלה סימני שאלה. אני חושב שהעובדה שהוא הפך לאופציה הראשונה בבוסטון, בעונה שבה ג׳ייסון טייטום התאושש מפציעה, גרמה לו לסרב לחזור להיות אופציה שנייה כשהאחרון חזר למגרשים. הנהלת בוסטון הבינה שזה עשוי ליצור מתיחות בחדר ההלבשה וביקשה להקדים תרופה למכה.

לברון ג'יימס | איי.אף.פי

לברון ג'יימס | צילום: איי.אף.פי

״הבעיה היא שהם יכלו למצוא עסקה טובה יותר מפול ג׳ורג׳ ושתי בחירות דראפט עתידיות בסיבוב הראשון, וכרגע נראה שהמהלך יחליש אותם. הם מאמינים שכישרונות כמו הוגו גונזלס ופייטון פריצ'רד יפרחו יותר ללא בראון בסביבה ומצפים משחקני המשנה להשלים את החוסר שלו. ג׳ורג׳ שהצטרף מגיע אומנם עם חוזה גבוה מדי אבל קצר יחסית, כשהוא יודע ומוכן למלא תפקיד משנה בקבוצה״.

מעבר נוצץ נוסף נרשם הקיץ כאשר יאניס אנטטוקומפו, הפאוור פורוורד היווני־ניגרי המוכשר, עזב אחרי 13 שנה את קבוצתו הראשונה מילווקי, ונחת בשמש החמימה של המיאמי היט. נוסף לכך צירפה סביבו הקבוצה קלעי שלשות בדמותם של קליי תומפסון, טים הארדווי ג׳וניור ובחירת הדראפט בריאן קונוול, אחד מקלעי השלשות הטובים בשנה שעברה במכללות.

״אחרי שנים שבהן מיאמי היט הפכה לקבוצת מרכז טבלה, היא פותחת את העונה כמועמדת לגיטימית להפוך לאלופת המזרח. רוב הסגל נמצא בשלב טוב בקריירה שלו והשאלה היא כמה יצליחו לא להיות תלויים ביאניס לסיים בארבע הראשונות, כאשר נותנים לו מספיק זמן מנוחה כדי להביא אותו בריא לפלייאוף, אחרי שנתיים שהחסיר לא מעט משחקים בשל פציעות. שאלה נוספת היא האם הסנטר באם אדבאיו יקלע השנה באחוזים גבוהים יותר לשלוש, כי אם כן לקבוצות האחרות צפויות בעיות גדולות. מיאמי צפויה להיות קבוצת הגנה מפחידה, ואם ההתקפה תעבוד היא בהחלט תהפוך למועמדת לאליפות״.

"בשורה התחתונה לברון יכול רק להרוויח מהמעבר לפילדלפיה: אם זה יעבוד יזכרו שיש לו חמש אליפויות או יותר, ואם לא – ישכחו שהיה שם, כמו שאף אחד לא זוכר שמייקל ג׳ורדן שיחק בוושינגטון"

עוד קבוצה שתמיד מושכת הרבה תשומת לב היא הלוס־אנג׳לס לייקרס, שאומנם איבדה את לברון אבל בנתה צוות מוכשר. הפרשן סטיבן איי. סמית טען בנוגע לסגל החדש שזו טעות לבנות קבוצה עם שלושה שחקנים מובילים לבנים, מה שעורר כמובן ביקורת חריפה כלפיו. ״אני חושב שעשו עניין גדול מדי מהדבר הזה, בטח בקבוצה שהכוכב שלה הוא אירופי. בפועל צפויה להיות השנה בלייקרס קבוצה טובה מאוד. אל דונצ׳יץ׳ ואוסטין ריבס הצטרף סנטר ששמו ווקר קסלר, הר אדם, חוסם אדיר, ריבאונדר מהטובים בליגה עם יד רכה, שקולע שלשות ומסוגל לשמור גם על הטבעת של הסל וגם על אזור הצבע. אם קסלר הוא מה שהלייקרס חושבים שהוא, צפויה להם עונה מצוינת, שאולי לא יסיימו בגמר אבל כן בין ארבע הגדולות במערב, ובה הם יגרמו לאחרות להזיע. נוסף על כך החתימו שם שמונה שחקנים שכרגע מתחרים על שתי עמדות בחמישייה הפותחת על תקן שחקני כנף שייסעו ללוקה ולריבס. זה הולך ליצור תחרות גדולה על דקות משחק, מה שיעלה את הרמה. זו שיטה מרעננת עם פוטנציאל, ואני אוהב את הרעיון שבונים שם״.

כמובן, לא נוכל לסיים בלי השבט הישראלי ההולך וגדל בליגה, בראשם דני אבדיה שהפך רשמית לכוכב בעונה החולפת ולישראלי הראשון שנבחר לאולסטאר. פורטלנד שבה הוא משחק הפתיעה עם הגעה לפלייאוף בעונה שעברה, ועברה כמה שינויים בחודשים האחרונים: איש העסקים טום דאנדון רכש את הקבוצה בתמורה ל־4.25 מיליארד דולר ומיד החל בסדרת פעולות שנויות במחלוקת. ״ההתנהלות של דאנדון - כגון ראיונות עם מאמנים אחרים בזמן שטיאגו ספליטר אימן בפלייאוף, ההחתמה של המאמן מייקה נורי לחוזה לעונה אחת בלבד, פיטורים המוניים וקבלת החלטת גרועות - הייתה מזעזעת למדי. מצד שני העבר שלו מוכיח שהוא חותך ומקצץ בכול חוץ מהקבוצה עצמה, והעובדה שקרוליינה הוריקנס - קבוצה נוספת שלו - זכתה באליפות ההוקי, מראה שכן יש לו ידע בבנייה של מערכת, ונכון לפתיחת העונה פורטלנד מוכשרת יותר״.

לוקה דונצ'יץ' (מימין), קארל–אנתוני טאונס ודני אבדיה | AFP

לוקה דונצ'יץ' (מימין), קארל–אנתוני טאונס ודני אבדיה | צילום: AFP

דאנדון הנחית בקבוצה את ג׳ה מוראנט, רכז מוכשר ואתלטי שנחשב בעבר לאחד הכישרונות הגדולים בליגה אבל גם לאחד הבעייתיים שבהם, ועם החזרה של הכוכב הוותיק דמיאן לילארד מפציעה ארוכה, נראה שהקבוצה התחזקה מקצועית. ״הצלחת העונה של פורטלנד טמונה ביכולת של מוראנט לקלוע היטב מבחוץ, נתון שבו דעך בעונה החולפת ובלעדיו אין לו מה לחפש בחמישיית הקבוצה. מוראנט יודע שזו ההזדמנות האחרונה שלו בליגה כי אין שם סבלנות לשחקנים בעייתיים והוא חייב לנצל את העונה ולהמציא את עצמו מחדש. אם זה לא יקרה, הדברים עלולים להידרדר שם במהירות.

"נשמעה ביקורת על ההגעה של מוראנט שצפויה לפגוע באבדיה, והוא באמת צפוי להיות דומיננטי פחות בהובלת הכדור וכנראה ירד במספרים, אבל זה לאו דווקא רע עבור הקבוצה. בעונה שעברה היה עליו עומס אדיר שהוביל להרבה איבודי כדור, ואם השנה הוא ישחק קצת פחות ויגיע רענן לסיום משחקים, זה יועיל לקבוצה. אם מוראנט או לילארד יסכימו להיות השחקן השישי זה עשוי לפתור להם הרבה בעיות. האווירה שם כרגע טובה, כולם משדרים חיוביות אבל בסוף יהיה צריך לשחק כדורסל״.

בברוקלין נטס יפתחו בן שרף ודני וולף את העונה השנייה בליגה. ״העונה של שרף צפויה להיות קשה ומורכבת יותר לאחר שהנטס בחרו במקום השישי בדראפט את מייקל בראון ג׳וניור, רכז מצוין שבא אחרי עונה מוצלחת במכללת לואיוויל ונחשב לאחד הצעירים הבולטים במחזור שלו. יחד עם יגור דיומין נראה שהקו האחורי שלהם סגור לעונות הקרובות, וזו המציאות ששרף יצטרך להתמודד איתה. כמובן, פציעה חלילה של אחד מהם יכולה לשנות את התמונה״, מנתח סורוקה. ״המטרה הריאלית שלו כרגע היא להיות הגארד הראשון שעולה מהספסל וקולע היטב מהשלוש מהרגע הראשון, מיומנות שהיתה נקודת תורפה שלו בעונה החולפת, ועליה הוא עבד קשה מאוד בפגרה האחרונה. סיטואציה כזו תיחשב להצלחה עבורו כי כבר שכחו שבשנה שעברה הוא נבחר כרכז השלישי בסיום סיבוב הדראפט הראשון. בנטס יש כישרון ואנשים טובים שבהחלט יכולים להוביל אותם לעונה טובה יותר עם יותר ניצחונות.

"באשר לוולף, נראה שיש בסגל כמה שחקנים שנראים בשלים ממנו, אבל עדיין בשנה שעברה הוא הראה ניצוצות מיוחדים של כדורסל. בנטס רואים בשרף ובו חלק מהקבוצה העתידית שלהם, ואם שניהם יעלו טוב מהספסל בקבוצה תחרותית, נוכל לקרוא לזה הצלחה״.

מצטרף חדש לליגה הוא עמנואל שארפ בן ה־22, בנו של כדורסלן העבר האפרו־אמריקני דרק שארפ שכיכב במכבי תל־אביב. שארפ הצעיר נולד בארץ, נחשב לישראלי וזכה לחוזה בסקרמנטו לאחר שנבחר במקום ה־45 בסיבוב הדראפט השני. ״סקרמנטו היא בגדול פח אשפה בוער, קבוצה נוראית שגם הכוכבים שלה לא רוצים להיות בה ואף אחד לא רוצה אותם. אבל במקרה של שארפ זו הזדמנות נהדרת להפוך לשחקן רוטציה בכיר, בטח אחרי שבחרו בדראפט את דריוס אקיוף ג׳וניור, שחקן מאוד מוכשר התקפית אבל חור בהגנה שחייב לידו שחקן כמו שארפ עם הלב ונשמה, צפוי לכבוש את לב האוהדים שכמהים לשחקנים שאכפת להם״.

נועם יעקב, ששיחק בעונה שעברה בבלגיה, קיבל חוזה זמני קצר בקליבלנד ומסקרן יהיה לראות לאן יתקדם. השנה יהיה גם ייצוג ישראלי על הקווים לאחר שמודי מאור, המאמן שגדל בירושלים ועבד בשנים האחרונות בהצלחה בניו־זילנד וביפן, מונה לעוזרו של דאסטי מיי, שבא מקבוצת הקולג׳ של מישיגן והוביל לאליפות המכללות. ״מאור הוא מאמן מוכשר שבורח מהתקשורת כמו מאש ולכן בארץ הוא נמצא מתחת לרדאר. כבוד גדול וסיטואציה מעניינת להיות העוזר של מיי, ויהיה מעניין לעקוב אחריו".

עוד כתבות בנושא

הכי מעניין