האווירה הייתה מאוד מתוחה אמש כשיצאנו למחצית באצטדיון טרנר. רבים מהאוהדים התפללו בכוונת יתר במנייני תפילת ערבית הרבים שהתקיימו מאחורי היציעים. כמעט אף אחד עוד לא העז לדבר בקול על אפשרות לאליפות כשיש עוד משחק במוצאי שבת והיתרון מהמקום השני הוא רק של שתי נקודות. אחרי שבשנה שעברה הם הפסידו את האליפות במחזור הסיום, הבאר שבעיים לא הרשו לעצמם לחגוג מוקדם, בטח לא כשהיריבה על המגרש היא זו שלקחה להם את האליפות בעונה הקודמת.

צריך להודות שגם המחצית שהסתיימה בתיקו 2:2 לא הרגיעה את האוהדים האדומים. באר שבע לא הייתה מספיק טובה בחצי הראשון של המשחק. היא אמנם עלתה ליתרון ראשון כבר בדקה ה-18 אבל איבדה אותו אחרי חמש דקות. עלתה שוב ליתרון, ושוב איבדה אותו, ובאופן כללי התל אביבים תקפו יותר.

מצד שני, התנאים מסביב היו מושלמים לחגיגה. אצטדיון טרנר היה צבוע כולו אדום-לבן בארבעת יציעיו. בגלל עונש שספגה האורחת מכבי תל אביב, לא נמכרו כרטיסים לקהל שלה והכניסה למתחם התאפשרה רק לאוהדים האדומים. שעה וחצי לפני השריקה כבר נאספו אלפי אוהדים מסביב לאצטדיון. הייתה שם מוזיקה, הרבה אוכל, וגם הנחת תפילין למאחרים, דקות לפני השקיעה, בדוכנים של חב"ד. שעה לפני תחילת המשחק היציע הדרומי הגועש והרועש כבר היה מלא עד אפס מקום ולא הפסיק לשיר.

אך כאמור, המחצית הראשונה של באר שבע לא הייתה מספיק טובה בשביל לחגוג. העיניים של האוהדים היו לא רק במגרש אלא גם במכשירים הניידים כדי להתעדכן מידי פעם בתוצאת המשחק המקביל בין ביתר ירושלים להפועל פתח תקווה. בטרנר ידעו שאם ביתר תנצח, כמו שרבים חשבו, את הקבוצה החלשה בפלייאוף העליון, ההכרעה תידחה למחזור האחרון.

עוד כתבות בנושא

שוב על הקצה: סיר הלחץ של הפועל באר שבע

כשהכול מתנקז לרגע אחד: הפועל באר–שבע שוב מוצאת את עצמה על הקצה, נוגעת–לא–נוגעת באליפות, וחוששת שהצלחת תיחטף מאחיזתה ביום שלישי, במשחק שיכול להכריע את גורל העונה

• דותן מלאך

• דותן מלאך

שוב על הקצה: סיר הלחץ של הפועל באר שבע

כשהכול מתנקז לרגע אחד: הפועל באר–שבע שוב מוצאת את עצמה על הקצה, נוגעת–לא–נוגעת באליפות, וחוששת שהצלחת תיחטף מאחיזתה ביום שלישי, במשחק שיכול להכריע את גורל העונה

• דותן מלאך

• דותן מלאך

אבל המחצית השנייה הייתה אחרת. באר שבע הייתה טובה יותר, ולחצה חזק על השער התל אביבי. בדקה ה-79 זאהי אחמד הביא שער יפה של אליפות והר הגעש האדום החל לגלוש. שלוש דקות בלבד אחר כך הבלם מיגל ויטור שעוד זכה לחגוג באליפות הקודמת של באר שבע לפני שמונה שנים, כבש שער נוסף, קבע 4:2 והקפיץ את היציעים. במקביל, ובניגוד לתחזיות, המשחק בפתח תקווה עדיין עמד על תיקו אפס. ביציעים התחילו לחישות על אליפות עוד הערב. בעשר הדקות האחרונות, הכרוז חילק את זמנו בין שלהוב הקהל לבין אזהרות חוזרות ונשנות לא לרדת לדשא, בשום סיטואציה.

האליפות הגיעה באופן רשמי ארבע דקות לפני שריקת הסיום, כשהמשחק המקביל של בית"ר הסתיים ללא שערים והיה ברור שמכבי תל אביב כבר לא תספיק להפוך את המשחק. כמעט אף אוהד לא עזב את האצטדיון אחרי סיום המשחק. המאמן רן קוז'וך פתח את החגיגות עם כיפה על הראש ו'מזמור לתודה' והאוהדים חגגו כל הלילה.

זו האליפות השישית של הפועל באר שבע ולמרות שחלפו שמונה שנים מהצלחת הקודמת, זו כבר האליפות הרביעית בעשור האחרון, והרביעית של אלונה ברקת, הבעלים של הקבוצה שהבריגה אותה בצמרת הכדורגל הישראלי. הייתי בטרנר גם באביב 2016 שהסתיימה באליפות של באר שבע אחרי ארבעים שנה וזו הייתה אווירה אחרת. אז זו הייתה אליפות שהגיעה אחרי 40 שנה במדבר כשרוב האוהדים לא הכירו את האפשרות לחגוג אליפות בנגב. אמש, זו כבר הייתה חגיגה של קבוצת צמרת ותיקה, בלי שום רגשי נחיתות.

וגם הבוקר צריכים להזכיר שהסיפור של אלונה ברקת ובאר שבע הוא הרבה מעבר לכדורגל. מתחילת דרכה בעיר דיברה ברקת על רצון לחולל בעיר שינוי חברתי וחינוכי. היא רואה בכדרוגל כלי לקידום ערכים כמו חינוך למצוינות, הישגיות, סבלנות במצבים קשים, ועמידה באתגרים. אחרי שיצרה בקבוצה צוות ניהול איכותי ומקומי היא השקיעה בהגדלת והעצמת מחלקות הילדים והנוער, ובמקביל הקבוצה החלה להפעיל שורה ארוכה ומרשימה של פרויקטים חברתיים.

המועדון אימץ בתי ספר לחינוך מיוחד, והפעיל מרכז למידה המיועד לשחקנים בקבוצה הצעירה. השחקנים הבוגרים החלו להרצות בבתי ספר בנגב, להשתתף בפעילויות נגד אלימות ובפעילויות גמילה מסמים, לחנוך נערים, ולקיים ביקורים בבתי אבות ובבית החולים סורוקה. כמות המיזמים החברתיים של הקבוצה והמגוון שלהם העידו שמבחינת ברקת, הקבוצה היא חלק מהותי מהעיר ומהקהילה.

מהיום הראשון שבו רכשה ברקת את הפועל באר־שבע, היא ואנשיה גם התעקשו ששחקני הקבוצה יתגוררו בעיר. "היה לנו מאוד חשוב שהם יחוו את העיר, יתחברו אליה וירגישו כלפיה מחויבות", היא אמרה לי בעבר והוסיפה שהיה לה חשוב שילדי באר־שבע יראו ברחוב את שחקני הקבוצה הולכים לקניות וחיים איתם בנגב.

אחרי כמעט עשרים שנה של ברקת בבאר שבע, הפועל באר שבע היא כבר הרבה יותר מספורט, אבל גם אם מדברים רק על כדורגל, עם ארבע אליפויות בעשור ושלל תארים נוספים, זו כבר לא סינדרלה מהפריפריה אלא קבוצת צמרת ישראלית.