"המכללות הן חוויה מטורפת ושונה מכל מה שחוויתי בכדורסל"

בשנות ה־90 הפכה ליגת המכללות בארצות הברית ללהיט בישראל בעקבות ההצלחה של נדב הנפלד ודורון שפר שכיכבו בקבוצת הכדורסל של מכללת קונטיקט. אלפי ישראלים נהגו לקום מוקדם בבוקר ולראות אותם מלהטטים על המגרש. הנפלד ושפר ודאי מביטים היום בתדהמה על השינוי שמתרחש בליגת המכללות בשנים האחרונות, כי בעוד הם שיחקו בתמורה למלגה חינם תחת איסור חמור לקבל תשלום מכל סוג שהוא, היום שחקנים ברמתם מתעשרים כבר בתקופת הקולג׳, לא פחות.

השינוי הגדול החל ב־2021, אז קבע בית המשפט העליון בארצות הברית לאפשר תשלום לספורטאי קולג׳, לאחר שנים של טענה נגד ניצול מצד האוניברסיטאות שהרוויחו מיליונים בעוד ספורטאי שנתפס מקבל כמה דולרים היה נענש בחומרה. בנוסף נקבע כי מעבר לתשלום מהמכללה שחקן יכול לחתום גם על חוזה עם חברה מסחרית, לייצג אותה ולייצר לעצמו הכנסה נוספת. המציאות הזו שינתה את התמונה באופן דרמטי כאשר בשנה שעברה הרוויח קופר פלאג 4.8 מיליון דולר בעונה היחידה שלו במכללות, עוד לפני שנבחר ראשון בדראפט ה־NBA בידי דאלאס. ההחלטה הזו משפיעה באופן ישיר גם על כדורסלנים וכדורסלניות ישראלים דוגמת נועם דוברת, שקיבל השנה שכר המוערך במאות אלפי דולרים, במה שפיצה ודאי במעט על השנה המקצועית הפחות טובה שעברה עליו.

עד לפני כמה שנים הוזכר דוברת בנשימה אחת עם דני אבדיה וים מדר. הוא עלה לקבוצת הבוגרים של ראשון־לציון בגיל 16, נבחר לתגלית העונה בליגה ואז לשחקן המשתפר, זכה בתואר השחקן המצטיין בזכייה של נבחרת הנוער באליפות אירופה דרג ב׳ ונכלל בחמישיית הטורניר באליפות אירופה במדי נבחרת העתודה, שאותה סיים עם 18 נקודות בממוצע. הפועל ירושלים שילמה עבורו יותר ממיליון שקל ונראה שעתידו המקצועי מובטח. אבל אז בנובמבר 2022 ביום אחד אפור, במסגרת משחק בליגת האלופות, קרע דוברת את הרצועה הצולבת הקדמית בברך, פציעה קשה שלקח לו שנה וחצי של שיקום להתאושש ממנה.

״עברו כבר כמעט שלוש שנים מאז הפציעה, זה מאחוריי ואני פחות רוצה להיכנס שוב לכל הפרטים, אבל זו בהחלט לא הייתה תקופה קלה, בטח בתקופה שהייתי במגמת עלייה. זה כלל שיקום ארוך והתמודדות מנטלית לא פשוטה״, נזכר דוברת. ״למזלי היו סביבי אנשים טובים שעזרו ותמכו עד שהצלחתי להתגבר. אחרי כל פציעה, גם אם זה נקע ברגל או שבר בזרת אתה חוזר קצת אחרת כי הגוף לא חוזר להיות אותו דבר. זו פציעה שהצריכה  ניתוח, הבנתי שהדברים לא יהיו כמו שהיו לפני כן, אבל למדתי את הגוף שלי מחדש״.

באפריל 2024 חזר דוברת למגרשים בערב מרגש של משחק נגד הפועל חיפה, שתועד בסרט דוקומנטרי קצר שהפיקו בירושלים, ותוכלו למצוא אותו ביוטיוב תחת הכותרת "18 חודשים". בפועל הוא התקשה להשתלב מחדש ברוטציה של הפועל ירושלים ובאפריל לפני שנה הוחלט להעביר אותו למכבי רמת־גן בתמורה לרועי הובר, שמשחק על אותה המשבצת של הרכז. ״ההצעה הפתיעה, אבל אני יודע ששום דבר לא היה נעשה בניגוד לרצוני. כשביקשו ממני אישורים הבנתי שזה מהלך שיהיה גם טוב בשבילי, לקבל עוד זמן משחק״, מסביר דוברת, ״בסך הכול היו לי בירושלים תקופות טובות יותר ופחות. הגעתי לשם באמצע העונה עם יותם הלפרין כמאמן, למדתי המון והייתה לי חצי עונה מצוינת. משם המשכתי לשחק תחת אלכסנדר דז'יקיץ, שהוא מאמן מדהים, עד שנפצעתי, ואז עם יונתן אלון, כשמתן אדלסון נכנס לתמונה ועברתי הרבה עם הקבוצה״.

הגוף לא חוזר להיות אותו דבר. הבנתי מהר שהדברים לא יהיו כמו שהיו לפני כן, אבל למדתי את הגוף שלי מחדש. אני מכיר אותו היום הרבה יותר טוב, ובסופו של דבר התגברתי

דוברת עבר לרמת־גן רגע לפני סיום העונה הרגילה, שיחק משחק ליגה אחד ועוד שלושה בפלייאוף שבהם הציג יכולת סבירה. בסיום העונה הפתיע את כולם כשבחר לא להמשיך בליגת העל ובגיל 23 החליט לעבור לשחק עבור אוניברסיטת מיאמי, שמשחקת בליגת המכללות הבכירה.

״זו הייתה החלטה מאוד ספונטנית. בעבר, כשנפתחו לי אופציות לעבור למכללה זה פחות עניין אותי ומעולם לא חשבתי על זה באופן רציני. עליתי מאוד מוקדם לקבוצת הבוגרים והרגשתי שאני על מסלול אחר, שמצאתי את הדרך שלי, ולא ראיתי צורך לשנות כיוון במקום אחר״, הוא מסביר. ״בשנים האחרונות הדברים קצת השתנו והפכו להיות קצת פחות ברורים, הבנתי שזה הסיכוי האחרון שלי לנסות לעשות את זה, לא רציתי להתחרט בעתיד שלא עברתי את החוויה הזאת והחלטתי לצאת מאזור הנוחות. גם העובדה שאחי הצעיר יאיר הצטרף השנה לקבוצת הכדורסל של ישיבה יוניברסיטי בניו־יורק נתנה לי רוח גבית למהלך״.

דוברת הוא לא היחיד שזכה למהלך הזה בקריירה שלו - רון ציפר בן ה־22 עזב העונה את הפועל באר־שבע וליגת העל כדי לחתום באוניברסיטת לואיזיאנה, שבה צמח בין השאר שאקיל אוניל, תמורת חוזה של 600 אלף דולר לעונה שנמשכת חצי שנה במקרה הטוב. עומר מאייר, כישרון צעיר שגדל במכבי תל־אביב, שיחק השנה במכללת פרדו בתמורה לחצי מיליון דולר, פי 10 ממה שהרוויח במכבי עונה קודם לכן. הגארד איתן בורג ששיחק בקיץ החולף בנבחרת הבוגרת באליפות אירופה שיחק העונה במכללת טנסי בתמורה ל־350 אלף דולר, והפורוורד יובל לוין, שנבחר לתגלית העונה בעונה שעברה בקריית־אתא שיחק במכללת פרדו פורט בתמורה ל־200 אלף דולר, כשהרשימה הנוכחית מכילה עוד עשרות שמות. מה שאפילו יותר מדהים זו האופציה המרעננת שנפתחה לכדורסלנית הישראלית לצאת למכללה ולהרוויח בעונה סכומים שבעבר אולי הייתה מצליחה להרוויח בעשור, שינוי מבורך ובלתי נתפס. הבכירה בקטגוריה הזו היא ירדן גרזון, שאחרי שלוש עונות מוצלחות באוניברסיטת אינדיאנה דחתה הצעה שמוערכת במיליון שקל, וחתמה במרילנד הבכירה יותר בשכר עוד יותר גבוה בתקווה שהכזיבה, להיבחר לדראפט ה־WNBA שהתקיים השבוע. גם גל רביב, התקווה החדשה של כדורסל הנשים בארץ, עשתה מעבר יוקרתי מקולג׳ קטן למכללת מיאמי בתמורה למשכורת עתק. כמה מהשחקניות הנוספות ששיחקו העונה במכללות הן הילה קראש, ליהי עזורי, הודיה קבדה, מאיה שרביט ורותם כחלון. הרנסנס הכלכלי מאיים באופן ישיר על הליגות הבכירות בישראל, שכן לרוב הקבוצות חסרים האמצעים הכלכליים להציע את הסכומים האלה לשחקנים הצעירים, והם לא יכולים למנוע את העזיבה שלהם. המציאות הזו עשויה להוריד באופן משמעותי את כמות הכישרונות הישראליים שירצו להמשיך לשחק בליגות המקומיות, לפחות בשנים שבהן יוכלו להבטיח את עתידם הכלכלי מעבר לים.

ההחלטה של דוברת הפכה לקלה יותר מאחר שהמעבר כולל גם חוזה המוערך בכמה מאות אלפי דולר בעונה, כחלק מהשינוי שעובר על עולם המכללות בארצות הברית בשנים האחרונות. בקיץ שעבר הוא נחת במיאמי, פלורידה והחל פרק חדש בקריירת הכדורסל שלו. ״בחודשים הראשונים בת הזוג שלי הייתה איתי לפני שחזרה לארץ, מה שהקל עליי מאוד את ההתאקלמות. בקבוצה פגשתי חבורה טובה של אנשים, שניים מהם מסלובקיה וטורקיה ובאופן טבעי בשלב הראשון התחברנו יותר כי כולנו היינו באותה סיטואציה חדשה בחיים, אבל גם עם השחקנים האמריקאים היה חיבור מיידי״, הוא משתף. ״במשך השנים הייתי תמיד הצעיר בקבוצות ששיחקתי, וזו הייתה הפעם הראשונה שהייתי מהמבוגרים, כאשר בסגל היו גם בוגרי תיכון טריים, מה שהשפיע באופן טבעי גם על חיבורים חברתיים וגם על סגנון הכדורסל עצמו״.

דוברת מצא עצמו בתוך רגע בעולם שונה מהכדורסל שהכיר. ״הכדורסל שפגשתי היה הרבה פחות בשל במובן מסוים, פחות טקטי ויותר מהיר שמבוסס על יכולת אישית ויכולות פיזיות גבוהות שלא נופלות מליגות באירופה. לקח לי זמן להסתגל לכל המרכיבים השונים אבל אחרי כמה שבועות כבר התרגלתי״. בפועל עבר דוברת עונת התחשלות לא פשוטה במכללה עם 3.8 נקודות בממוצע לערב, אסיסט וחצי ריבאונד ב־9.4 דקות בלבד לערב.

״כשהגעתי לפה ציפיתי שאקבל תפקיד משמעותי יותר בקבוצה. ככל שהתקדמה העונה ניסיתי למצוא את המקום שלי, להרוויח עוד דקות ולמלא את הציפיות של המאמן והצוות המקצועי ממני. החוזקות שעזרו לי בעבר היו פחות רלוונטיות כאן והייתי צריך למצוא דרכים אחרות להשפיע ולתרום לקבוצה״, הוא מסביר, ״היו לי תקופות ששיחקתי יותר ותקופות שפחות. לקראת סוף העונה כן מצאתי יותר את המקום שלי וקיבלתי יותר קרדיט בשלבים המשמעותיים אבל עדיין רציתי עוד ובאופן טבעי חשבתי שאני צריך להיות יותר על המגרש ופחות על הספסל״.

אחת הסיבות למיעוט הדקות של דוברת היא העובדה שהכוכב של מיאמי בעונה החולפת היה טרי דונלדסון, שמשחק על המשבצת של דוברת. ״כשהגעתי לכאן ידעתי שהוא רכז מצוין, אבל לא חששתי מזה כי אחד היתרונות שלי הוא שאני יכול לשחק בכמה עמדות על המגרש. בעבר כבר שיחקתי לצד רכז דומיננטי והאמנתי שנוכל לשחק יחד״, מנתח דוברת, ״בפועל הוא היה השחקן המוביל שלנו, קיבל את רוב הדקות על המגרש וכמעט לא ירד ממנו, וזה הקטין את הדקות לשאר השחקנים בעמדה. למרות שהיינו יריבים על העמדה היה לנו קשר טוב מאוד, יש לו אופי של מנהיג שיודע להוביל. הוא סיים את המכללות השנה, יעמוד לבחירה בדראפט הקרוב ואני מאחל לו שייבחר״.

מיאמי סיימה את העונה עם מאזן חיובי של 26 ניצחונות לעומת 9 הפסדים, סיימה שלישית את העונה הרגילה בקונפרנס ה־ACC ובטורניר סיום העונה נוצחה בחצי הגמר בידי וירג׳יניה. הישגיה הקנו לה מקום ב"מרץ מדנס", הטורניר הארצי היוקרתי שבו ניצחה בסיבוב הראשון את מיזורי (דוברת קלע בו 3 נקודות) והודחה בשלב 32 הגדולות בידי מכללת פרדו שבה משחק עומר מאייר, ודוברת לא זכה לקרדיט ולדקות משחק.

״זה היה מאוד מאכזב עבורי לא לשחק במשחק האחרון אבל עדיין, טורניר המרץ מדנס זה אירוע מאוד מיוחד, כזה שמעולם לא חוויתי עד היום״, אומר מאייר, שבמקביל לסיום העונה ממשיך עדיין את שנת הלימודים במכללה. ״כשאתה מקצוען, הכדורסל הוא עיקר החיים שלך, אין לך מחויבות אחרת ויש הרבה זמן פנוי. והלימודים, שהם עוד אחת מהסיבות שבחרתי להגיע לפה כדי לפתוח עוד אפיק בחיים, הופכים את לוח הזמנים שלך להרבה יותר עמוס ומסובך. במשך העונה היה לי אימון בשש בבוקר, אחריו הלכתי ללמוד עד 12 וחזרתי לאימון נוסף, כשהרבה פעמים יש עוד מטלות בשעות הערב. הם מאוד מנוסים פה בזה והמעטפת נהדרת ומאפשרת לך לשלב בין כל העולמות. דואגים לך כאן להכול, רק תשחק כדורסל ובזמן הפנוי תלמד. אני התחלתי לימודים בלי הגדרת תואר ספציפי כי לא ידעתי עדיין מה אני רוצה ללמוד, אז בחרתי קורסים שהם דרישה בסיסית לכל תואר שאבחר״.

איך תסכם את עונת הבכורה שלך?

״חוויה מטורפת ושונה מכל מה שחוויתי עד עכשיו בכל מה שנוגע לכדורסל. גם מבחינת המשחק, גם המעטפת וכמובן מה שקורה מסביב, מיוחד מאוד. זו פעם ראשונה שהייתי על תקן שחקן זר ולמדתי המון״.

תמליץ לכדורסלן צעיר לצאת למכללה?

״החוויה כאן היא מאוד אינדיווידואלית ותלויה באישיות של מי ששוקל לעבור. לא יהיה נכון להגיד שזה מתאים לכולם, וצריך לבדוק לאן מגיעים, איזה תפקיד המערכת מייעדת לשחקן וגם מה השכר שמציעים לו. זה תלוי סיטואציה אבל בהחלט שווה לבדוק את זה״.

נועם דוברת, 23, נולד וגדל בראשון־לציון ויש לו אח ואחות. ״הייתי ילד מאוד ספורטיבי שאהב לשחק טניס, כדורגל ובעיקר כדורסל. מגיל צעיר מאוד אבא שלי לקח אותנו האחים למשחקים בכל רחבי הארץ, ובמקביל שיחקתי איתו כבר מגיל ארבע״, הוא נזכר, ״בגיל חמש הצטרפתי לבית ספר לכדורסל, משם עברתי לליגת הקט־סל, התאהבתי וכבר לא יכולתי לעצור. תמיד ידעתי שאני רוצה להיות כדורסלן מקצועי, זו הייתה השאיפה והמטרה ועבדתי מאוד קשה להגיע לזה״.

במקביל לכדורסל אובחן דוברת כילד מחונן ובגיל 14 הצטרף לפרויקט מתמטיקה לנוער מוכשר בבר־אילן, החל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטת תל־אביב אך פרש לאחר זמן קצר. דוברת בלט מאוד בגילים הצעירים, השתתף בכל נבחרות ישראל הצעירות ובגיל 18 רשם את הופעת הבכורה בנבחרת הבוגרת, כשהוא כבר שחקן לגיטימי בליגת העל. ״אני תמיד נהנה להיות חלק מנבחרת ישראל ורבים מהשחקנים שפגשתי שם, בטח בנבחרת הנוער שבה זכינו באליפות אירופה, נשארו חברים לחיים. השנים בנבחרות, ובראשון־לציון היו שנים טובות ומהנות, אני שמח שהן קרו ואלו זיכרונות שתמיד אקח איתי הלאה״.

עד כמה קשה להיות רחוק מישראל בימי מלחמה?

״זה תמיד קשה, וברגע שפרצה המלחמה עם איראן זה הפך לקשוח יותר, עם הרבה געגועים ודאגה. לשמחתי ההורים ביקרו אותי כמה פעמים ונפגשתי לא מעט עם אחותי שגרה בשארלוט ועם אחי שנמצא בניו־יורק. לא נתקלתי בשום גילויי שנאה או אנטישמיות, יש כאן קהילה יהודית וישראלית גדולה, מחבקת ועוטפת וזה מאוד עזר לי בהתאקלמות״.

תמשיך לעוד עונה בקולג'?

״אני עוד לא יודע אם אישאר כאן ועוד לא החלטתי אם אני רוצה, וצריך לחשוב על זה. חלק מזה כמובן קשור לחלק המקצועי ואצטרך להבין האם מייעדים לי תפקיד משמעותי יותר״.

מה השאיפות שלך?

״אני חולם להישאר בריא, להמשיך לשחק את המשחק שאני אוהב ולהוכיח שאני עדיין שייך לרמות הגבוהות״.

מה תעשה ביום חופשי?

״ללכת לים, לבשל ולאכול משהו טוב, לשחק שחמט וליהנות מהדברים הפשוטים. למרות לוח הזמנים התובעני הצלחתי להכיר קצת את מיאמי, ומצאתי מקומות שאני אוהב לבלות בהם״.