אבדיה תקוותנו | גטי אימג'ס

צילום: גטי אימג'ס

אחרי חצי עונה מפלצתית פורטלנד, דני אבדיה עושה היסטוריה ונוחת באולסטאר של ה-NBA בזמן שכוכבי ענק נשארו בחוץ. הישג שמנפח את הגאווה הלאומית שלנו, הוא פוטנציאל לחוזי עתק מעבר לכל דמיון

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הלילה שבין ראשון לשני, לפי שעון ישראל, צפוי להיות היסטורי עבור הספורט הישראלי. אז יעלה דני אבדיה, שחקן הפורטלנד בלייזרס, להופעת הבכורה במשחק האולסטאר היוקרתי של ה־NBA וישתף פעולה עם הקרם דה לה קרם של הכדורסל העולמי. על מגרש אחד יעלו לצד אבדיה כוכבי־על דוגמת לברון ג׳יימס, ניקולה יוקיץ׳, לוקה דונצ׳יץ׳ ורבים וטובים אחרים שמקומם בהיכל התהילה של הענף מובטח כבר מזמן. אבדיה מגיע למשחק היוקרתי לאחר שרשם בחצי העונה השישית שלו בליגה ממוצעים נהדרים של 25.5 נקודות לערב, 7.2 ריבאונדים ו־6.7 אסיסטים, ובנוסף רשם שלושה טריפל דאבלים (נתונים דו־ספרתיים בשלוש קטגוריות בערב נתון), היה קרוב לכמה נוספים והוא העונה עד כה אחד מ־25 השחקנים היעילים בליגה הטובה בעולם.
״אין ספק בכלל שמבחינת איכות המשחק שאבדיה מפגין השנה הבחירה שלו לאולסטאר בהחלט ראויה, ומדהים לראות איך כישרונות גדולים כמו ג׳יימס הארדן, ג׳וליס רנדל וקוואי לנארד נשארו בחוץ, מה שהופך את ההישג אפילו למרשים יותר״, קובע ערן סורוקה, עיתונאי ספורט 5 ומומחה NBA ותיק, ״צריך לזכור גם שזו ליגה שאוהבת סיפורים וזה סיפור ענק על שחקן שבתחילת העונה מוקם בדירוגים במקומות 70-80 בקבוצה שאף אחד לא ציפה ממנה לשום דבר. דני הפך לסיבה שבגללה מדברים על פורטלנד, ועד שלב מתקדם של העונה היא הייתה הקבוצה היחידה שניצחה גם את אוקלהומה, גם את דנבר, יוסטון וסן אנטוניו. הוא מקבל בלי סוף מחמאות מכוכבים כמו לברון ג׳יימס, כרמלו אנתוני ואחרים. וכשאתה רואה את אימה יודוקה, מאמן יוסטון, משנה את כל השיטה שלו ושולח לו טיפול מיוחד של שומר צמוד כדי לנטרל את האיום, ערב אחרי שהוא חטף ממנו 41 נקודות, אז אין ספק שמדובר באולסטאר״.
הפריצה הגדולה של אבדיה, שכבר הציג ניצוצות ממנה בחצי השני של העונה החולפת הגיעה כמעט בהפתעה בעקבות אירועים לא צפויים שקרו בתחילת השנה. ״על פניו קרו לאבדיה העונה שני דברים שיכולים לרסק שחקן וקבוצה. הראשון הוא שמשחק אחד מתחילת העונה, צ׳ונסי בילאפס, המאמן שהתחיל לסמוך עליו, שנסע בקיץ לאירופה לראות אותו משחק בנבחרת ישראל והפך לדמות אב בשבילו, נעצר על ידי ה־FBI בחשד למעורבות בהונאה ותרמית ענקית״, מנתח סורוקה, ״הדבר השני הוא שינוי התפקוד שלו על המגרש. הוא הגיע לעונה בתפקיד ייעודי של השחקן שמקבל מהרכז את הכדור ומשם הוא אמור לנהל דברים ולקבל הרבה יותר הזדמנויות ליצור דברים. אבל ברגע שג׳רו הולידיי נפצע לקחו אותו לשיחה, אמרו לו שרוצים לתת לו להוביל את הכדור ושאלו לדעתו אם הוא מסוגל. אבדיה הזכיר להם שזה בדיוק מה שהוא עשה כבר בגילי נוער ושהוא מאמין שהוא יכול".

דני אבדיה | גטי אימג'ס

דני אבדיה | צילום: גטי אימג'ס


הביטחון של אבדיה בעצמו הוביל את המאמן הראשי הזמני החדש שלו, שחקן העבר הברזילאי טיאגו ספליטר, לתת לו את המפתחות לקבוצה. ״היום פחות זוכרים את זה, אבל במשחקים הראשונים הקבוצות לחצו את אבדיה וגרמו לו להמון איבודי כדור, ותוך כדי תנועה הוא שיפר את יכולות ניהול המשחק שלו בצורה מרשימה מאוד. הוא שדרג את עצמו ועשה קפיצה מבחינת מספרים שהיא באמת דבר נדיר ולגמרי בזכותו״, מחמיא סורוקה, ״זה הוביל לכך שהקבוצה החלה לעבוד בשבילו וברגע שהוא הפך לבעל הבית בממדים שלו עם המהירות, ראיית המשחק הטובה והיכולת לעבור כל שחקן תוך כדרור הפכו אותו לסכנה גדולה לכל הגנה, שמאפשרת לשחקנים אחרים להיות פתוחים יותר. אבדיה לקח שתי סיטואציות שיכלו לרסק אותו מנטלית ופיזית ולא רק שעשה לימונדה מהלימון אלא פתח רשת לימונדות. החוזק המנטלי זה כנראה הדבר הכי חזק אצלו, וזה הופך את העונה שלו למאוד מיוחדת. הוא עדיין לא יאניס או דונצ׳יץ אבל משהו במשחק שלו בתקופה הטובה של העונה הזכיר שילוב של שניהם והפך אותו לשחקן מאוד מיוחד בנוף של הליגה״.

כדי לעורר יותר עניין, שונה הקונספט של ערב המשחקים, ויתחרו בו שלוש קבוצות בנות לפחות שמונה שחקנים - קבוצת זרים שבה ישחק אבדיה ושתי קבוצות של אמריקאים


הערב ההיסטורי של אבדיה, שחזר רק השבוע לשחק אחרי שסבל בשבועות האחרונים מפציעה בגב התחתון והחמיץ סדרת משחקים, לא ישנה את העובדה שמשחק האולסטאר עצמו, שחותם סוף שבוע עמוס באירועים, משחקים ותחרויות שונות, איבד מאוד מזוהרו בשנים האחרונות.
״הסיבה המרכזית שרבים איבדו עניין במשחק היא בעיקר בשל העובדה שהשחקנים שהשתתפו באירוע החליטו מסיבות מוצדקות לשמור על הרגליים ולא להתאמץ במשחק עצמו, מה שגרם לרוב המשחקים האחרונים להיראות כמו קרקס והפך את האירוע לסוג של בדיחה״, קובע סורוקה, ״נראה שיש כאן ניסיון נואש להיאבק על הלגיטימיות של האולסטאר והעובדה שהוא יתקיים במקביל לאולימפיאדת החורף אולי תוסיף קצת עניין של גאווה לאומית, זה לפחות מה שהקומישינר אדם סילבר בונה עליו״.
כדי לעורר יותר עניין סביב ערב המשחקים השתנה הקונספט שלו, והשנה יתחרו בו שלוש קבוצות בנות לפחות שמונה שחקנים - קבוצת זרים שבה ישחק אבדיה ושתי קבוצות של אמריקאים - מבוגרים וצעירים. כל אחד מהמשחקים יארך כ־12 דקות ושתי הראשונות יתמודדו במשחק נוסף על התואר. ״יכול להיות שמה שיציל את האולסטאר זה מה שהביא אותו למקום הזה, ואלו השחקנים. ויקטור ומבניאמה, העילוי הצעיר מסן־אנטוניו, למשל, הצהיר שהמטרה שלו היא לנצח במשחק. הוא כנראה לא אהב את מה שראה בטלוויזיה בשנים האחרונות והחליט להוביל קו אחר כשיגיע לשם בעצמו. יכול מאוד להיות שהצהרה של כוכב אחד תגרום לאחרים ליישר קו, ואני בטוח שגם אבדיה מגיע במטרה לשחק ולהילחם כמו שצריך״.
החוזה של אבדיה נחשב כרגע לאחד הנוחים בליגה ואינו משקף את יכולתו הנוכחית. הבחירה בו להיות חלק מהעילית של הענף צפויה גם לתגמל אותו כלכלית, במענקי ניצחון בערב עצמו אבל בעיקר בהמשך הדרך. ״ברגע שיש לך אולסטאר ברזומה אתה נמצא במקום אחר מבחינה כלכלית ונכנס לטריטוריה חדשה. אבדיה כמובן לא צריך את המשחק הזה כדי לזכות בחיזורים מצד גורמים מסחריים בישראל, אבל עכשיו יש סיכוי גדול שייפתחו בפניו אופציות כלל־עולמיות וקמפיינים בינלאומיים, בהבנה שהעובדה שהוא ישראלי בתקופה הזו ובכלל, עדיין תגביל אותו בשווקים מסוימים״, מסביר סורוקה, ״האולסטאר גם יכול להשפיע על החוזה העתידי שיחתום, כי לפי חוקי הליגה בחירה לרשימות המצטיינים מקפיצה אותך מהר יותר לקטגוריה שמאפשרת להרוויח יותר בתנאים מסוימים. אם דני ימשיך בצורה הזאת החוזה הבא שלו יכול בסיטואציה מסוימת להגיע לסכומים דמיוניים של 60 ו־70 מיליון דולר לעונה אבל עוד חזון למועד וישנה עוד דרך ארוכה לשם״.

ערן סורוקה: ״ברגע שיש לך אולסטאר ברזומה, אתה נמצא במקום אחר מבחינה כלכלית ונכנס לטריטוריה חדשה. החוזה הבא שלו יכול בסיטואציה מסוימת להגיע לסכומים דמיוניים של 60 ו-70 מיליון דולר לעונה״



אירוע האולסטאר הוא גם הסמן לסיומה של שני שליש מהעונה הסדירה כאשר הקבוצות שיחקו כבר יותר מ־50 משחקים מתוך 82 שיתקיימו עד לפתיחת הפלייאוף. מי שהמשיכה את התנופה שלה העונה היא האלופה אוקלהומה סיטי ת׳אנדר, שהחלה אותה בסדרת ניצחונות רצופים, שהעלו את הסברה שהם בדרך לשבירת השיא של גולדן סטייט, העומד על 73 ניצחונות מול תשעה הפסדים. בפועל זה לא קרה, הרעמים החלו להראות אנושיות ולרשום הפסדים, אך עדיין ממוקמים ראשונים במערב ובליגה כולה עם מאזן של 12:40. ״העובדה שהם הקבוצה השנייה הכי צעירה שהגיעה לגמר מסבירה את הרעב הגדול שעדיין קיים בשחקנים שלה להמשיך ולהצליח, וזה הוביל לשיפור כללי ביכולת של הסגל. אפילו שיי גילג'ס־אלכסנדר, שהיה השחקן המצטיין של העונה שעברה, מציג עד עכשיו את עונת הקליעה הכי גדולה בהיסטוריה של שחקן עם 31.8 לערב״, מנתח סורוקה, ״מצד שני העובדה שסן־אנטוניו מצאה תשובה איך לנצח אותם הוציאה להם קצת את האוויר מהגלגלים ברצון לשבור את שיא הניצחונות בעונה וגרם גם לקבוצות אחרות להפנים שאפשר לנצח אותם, בנוסף לעובדה שהם נחלשו באספקט הקליעה מבחוץ״.
אחת מהפתעות העונה היא סן־אנטוניו ספרס, שניצבת כרגע במקום השני במערב עם מאזן 16:35. ״ההישג מרשים אפילו יותר במציאות שבה ויקטור וומבניאמה לא מספק את המספרים שציפו ממנו, כנראה בגלל פציעה שגרמה להיעדרות ולהגבלת דקות משחק. מרשים לראות את העומק שיש בסגל של הקבוצה ואת הקפיצה שעשו דילן הארפר וסטפון קאסל יחד עם כמה שחקני משנה אחרים. הם הפכו לחיה מסוכנת ובשיאם עד כה ניצחו 7 משחקים ברציפות, כאשר בכל ערב סיים קלעי מוביל אחר ויש שם קבוצה עם אופי מצוין״.

בשנה שעברה דאלאס שלחה ללייקרס את ניקולה דונצ׳יץ׳ בתמורה לאנתוני דייויס, באחד הטריידים התמוהים והכושלים בכל הזמנים. בשבוע שעבר נסגר מעגל כשדייויס הועבר בטרייד נוסף, הפעם לוושינגטון החלשה


הפתעה נוספת היא הפיניקס סאנס, קבוצה שסוכנויות ההימורים בתחילת העונה קבעו שתסיים עונה חלשה בלי הרבה ניצחונות. בפועל הם כרגע במקום השביעי במערב במאזן חיובי של 22:31. ״בפיניקס רואים באופן הכי דרמטי טביעת אצבע של המאמן החדש ג׳ורדן אוט, שכנראה הפנים מהר שיש לו קבוצה קצת מוזרה עם ארבעה סנטרים והרבה שחקנים נמוכים יחסית והוא הפך אותה לקבוצה שמצד אחד מסתערת על הריבאונד בהתקפה ומצד שני שומרת ולוחצת ברמה גבוהה ביותר. דילון ברוקס הוא אחד הסיפורים הגדולים של השנה, גם כשחקן וגם כמי שמכניס בקבוצה מנטליות מנצחת. פיניקס השנה זו קבוצה שלא מפחדת מאף אחד. הם באים להפריע ולהציק לכל יריבה, והכוכב הגדול שלהם דווין בוקר מרגיש הרבה יותר בנוח העונה לצד כמה שחקנים שעושים עונות פריצה״.
מי שמרשימה בצד המזרחי היא הבוסטון סלטיקס, שרבים הימרו שתחווה עונת מעבר בינונית בשל הפציעה הקשה של ג׳ייסון טייטום בפלייאוף בשנה שעברה. בפועל הסלטיקס נותרו דומיננטיים וניצבים במקום השלישי במזרח עם מאזן 18:33. גם כאן האחראי הוא המאמן ג׳ו מזולה, שגורם להם להיות קבוצת הגנה קשוחה שלא מוותרת לרגע. הפתעה נוספת היא ג׳יילן בראון. "גם בעונה העשירית בליגה ואחרי שזכה בתואר המצטיין בסדרת גמר" אומר סורוקה, "לא אתפלא אם ייכנס בסיום העונה לאחד מחמשת המשתפרים של העונה. בראון הפך העונה משחקן של 22 נקודות למשחק לשחקן של 30, זה לא דבר שרגילים לראות. אף אחד לא חשב שבוסטון מועמדת השנה להגיע רחוק אבל יש שם מרקם קבוצתי מרשים ואף אחד לא כבר לא יתפלא אם יעשו חיל גם בפלייאוף״.

האכזבה הגדולה ביותר של העונה עד כה היא מילווקי באקס, קבוצה שניסתה להישאר תחרותית כדי לגרום לכוכב הגדול שלה יאניס אנטטוקומפו לרצות להישאר, אבל עד עכשיו נראה יותר במצב התפרקות עם מקום 12 במזרח, מאזן שלילי של 30:21 וסיכוי קטן להגיע לפלייאוף השנה. ״רבים ציפו שהגריק פריק יעבור קבוצה בחלון העברות שנסגר בשבוע שעבר, מה שלא קרה בסופו של דבר והשאיר את יאניס במילווקי לפחות לתקופה הקרובה״.
בשנה שעברה רעשה הליגה לאחר שדאלאס שלחה ללייקרס את לוקה דונצ׳יץ׳ בתמורה לאנתוני דייויס, באחד הטריידים התמוהים והכושלים בכל הזמנים. בשבוע שעבר נסגר מעגל כאשר דייויס הועבר בטרייד נוסף, הפעם לוושינגטון החלשה. ״דייויס אומנם היה טוב כאשר היה על המגרש אבל בעיקר היה פצוע ושיחק רק 29 משחקים בקבוצה. כשרואים את קופר פלאג (הבחירה הראשונה בדראפט האחרון) משחק כל כך טוב מבינים איזה פוטנציאל יכול היה להיות למאבריקס עם אירווינג ודייויס בריאים. כרגע דאלאס זו קבוצה שהמטרה שלה תהיה להפסיד כמה שיותר כדי לקבל שוב אופציה טובה לדראפט בעוד כמה חודשים״.

מקפצה לקריירה. אבדיה על המגרש | AFP

מקפצה לקריירה. אבדיה על המגרש | צילום: AFP

ואי אפשר לסיים כמובן בלי סקירת מצבם של הישראלי השני בליגה, בן שרף ושל היהודי האמריקאי דני וולף, שניהם שחקני השנה הראשונה בקבוצת ברוקלין נטס, שנחשבת כרגע לאחת המדשדשות בליגה, עם מקום 14 במזרח ומאזן 37:15. בן שרף שפתח את העונה כרכז מוביל, ירד לג׳י ליג, ליגת המשנה, לתקופה לא קצרה וחזר לאחרונה, קולע העונה 4.8 נקודות בממוצע, מוסר 2.8 אסיסטים וקולט 1.5 ריבאונדים ב־21 משחקים שבהם שיחק בממוצע 17.4 דקות לערב. דני וולף, לעומת זאת, הפך לחלק בלתי נפרד מהרוטציה של הקבוצה ושותף ב־38 משחקים שבהם תרם 8.2 נקודות, 4.6 ריבאונדים ו־2 אסיסטים ב־20.1 דקות משחק בממוצע.
״עד עכשיו וולף הוא אחד השחקנים הטובים בקבוצה ושרף הוא שחקן טוב, אבל הדבר היחיד שמטריד בעניינו הוא שאחוזי הקליעה שלו נותרו לא טובים גם אחרי שעבד עם מאמן קליעה. אולי זה עניין של ביטחון וישתפר בהמשך. היתרון של שניהם הוא שהם הגיעו לקבוצה שאין ממנה שום ציפייה העונה, וגם אם יחטיאו בלי סוף בערב נתון זה לא ימנע מהם לקבל דקות במשחק הבא. היה ידוע מראש ששרף ישחק חלק מהעונה בליגת המשנה, ואין בזה שום בעיה כי זה מקום טוב להתפתח בו ולא מעט שחקנים בולטים בליגה החלו את דרכם שם. זה אולי לא נעים לחטוף לפעמים תבוסות ולהיות הבדיחה של הליגה אבל זה חלק מהמחיר שצריך לשלם כרגע.
"מעטים זוכרים שאוקלהומה סיטי הייתה לפני כמה שנים בסיטואציה. המטרה של ברוקלין היא לבנות שושלת בעוד כמה שנים בשאיפה להשתפר תוך כדי תנועה. כל אנשי הצוות סביב המאמן פרננדז מגיעים מרקע של פיתוח שחקנים, כרגע הם בונים את השלד לעתיד ולשניים יש הזדמנות אדירה להיות חלק מהעתיד הזה״.

הכי מעניין