תפקיד המאמן בספורט המקצועני הוא קשה, מורכב ולפרקים לא מתגמל. כאשר הדברים עובדים כמו שצריך כולם במערכת נהנים ומתבשמים בהצלחה אבל ברגע שימים אפורים מגיעים יש תמיד רק אשם אחד - המאמן. הוא זה שמשלם את המחיר במהירות ובמזומן. בשל כך, ברחבי העולם מעט מאוד אנשי מקצוע מצליחים לשרוד ברמות הגבוהות לאורך שנים ארוכות.
אחד מהם הוא רוני לוי, שסיים לאחרונה את עונתו ה־22 כמאמן ראשי בשלל קבוצות בארץ ובאירופה. לוי הוביל בשנתיים וחצי האחרונות את הפועל חיפה להישגים נאים לאחר שהציל אותה מירידת ליגה בחצי העונה הראשונה וסיים ראשון בפלייאוף התחתון, ובשנתיים לאחר מכן הגדיל לעשות כשהחזיר אותה פעמיים ברציפות לפלייאוף העליון ולצמרת הכדורגל הישראלי. למרות כל זאת וכעוד הוכחה למורכבות של תפקיד המאמן, לא זכה לוי להארכת חוזה ונכון לעכשיו יחל את העונה הבאה בביתו.
"אני חושב שזה מאוד טבעי בכדורגל ובטח בכדורגל הישראלי לעזוב מועדון אחרי שנתיים וחצי וכנראה שהזמן שלי הגיע", אומר לוי, "כבר במהלך העונה הייתי בהתלבטות אם ארצה להמשיך. בשיחות פרטיות עם בעלי הקבוצה יואב כץ שמעתי ממנו מילים טובות והוא אמר לי שהוא רוצה שאמשיך, מה שהפך את ההחלטה עבורי למורכבת יותר. בסופו של דבר המילים שלו מעולם לא הפכו להצעה קונקרטית אז כנראה זה היה רצון של שני הצדדים להיפרד. אין בי שום תסכול על מה שקרה וזה רק הקל על ההתלבטות שלי".
מחכה לאתגר הבא. משמאל: לוי בימיו כשחקן | צילום: צילום מסך
יואב כץ, הבעלים של הפועל חיפה משנת 2004, ידוע כדמות יוצאת דופן בענף הכדורגל הישראלי ובמשך השנים הסיפורים סביב התנאים ה"חסכניים" שהוא מעניק לשחקניו בכל מה שנוגע לאיכות מתקן האימונים, טיפולים רפואיים והוצאות שונות כבר הפכו לאגדה וזיכו אותו גם לדמות משעשעת בתוכנית הסאטירית 'בובה של לילה'.
"לא נעים לי ונראה לי לא נכון לדבר על מה לא טוב במועדון כשאני לא חלק ממנו. כל בעלים שמשקיע כסף בוחר להחזיק את המועדון בדרך שלו ויש אחד שרוצה לנסוע לתל־אביב במכונית פאר ואחר שרוצה רק להגיע לשם ופחות מעניין אותו איך", לוי מסביר בחיוך, "כשהגעתי לחיפה היו דברים שרציתי לשנות אבל הבנתי שזה המועדון של כץ, זו תפיסת עולמו וזו הדרך שהוא רואה את הדברים וצריך לקבל את זה או להחליט שאתה לא רוצה להיות חלק. לזכותו של כץ יש לומר שהוא מעולם לא התערב בנושא בחירת ההרכב, הסגל או הטקטיקה במשחק. בכל מה שנוגע לבניית הסגל באופן טבעי הוא מעורב מאוד כי מדובר בתקציב הקבוצה וכאן הייתי צריך מדי פעם להילחם ולהתעקש על מה שאני מאמין ורוצה. ליואב יש אמפטיה לשחקנים שהוא מחבב ומשחקים אצלו כמה שנים, אבל לפעמים מקצועית זה פחות התאים ועם הזמן הצלחנו למצוא את האיזון הנכון".
אחד מרגעי השיא של לוי העונה היה בניצחון ההיסטורי בדרבי 1:5 מול מכבי חיפה, שבה זכה בעבר באליפות כשחקן ובשלוש אליפויות וגביע כמאמן בשתי קדנציות שונות. "זה היה ניצחון נהדר שהגיע לשחקנים שהמשיכו לעבוד קשה גם לקראת סוף העונה, לאוהדים שחיכו לרגע הזה הרבה זמן ולי ולמשפחה שלי", אומר לוי, "כל כך שמחתי שהענקנו לקהל את ההנאה הזאת אחרי שני דרבים קודמים, שבאחד כבר הובלנו וחטפנו שער שוויון מליאור רפאלוב בדקה ה־98 ואחד נוסף שבו היינו טובים אבל הפסדנו".
ההפסד הזה גם הוביל לפיטוריו של מאמן הירוקים ברק בכר והוביל לגל ניחושים מי יהיה זה שיחליף אותו. אחד השמות שעלו היה לוי עצמו, שוודאי לא היה מתנגד לחזור לקדנציה שלישית במועדון הפאר. אבל מי שלבסוף הוחתם הוא דייגו פלורס, מאמן ארגנטיני בן 44 שאימן בשנים האחרונות בהצלחה חלקית בשתי הליגות הבכירות במדינה. "למרות הפרסומים השונים והספקולציות לא קיבלתי שום הצעה לחזור למכבי חיפה ואני לא חי לא בדמיונות ולא באשליות", לוי קובע, "חיפה זה עסק פרטי וזכותו לעשות כרצונו. גם אני הייתי מאמן זר במדינות שונות ואני דווקא אוהב ומכבד את זה. מאמן זר מגיע מתרבות שונה עם סגנון שונה ורעיונות אחרים ואני חושב שזו בחירה מעניינת. פלורס עבד שנים לצד מאמן־העל מרסלו ביילסה ואני מפרגן למהלך הזה".
בתור מי ששנים בענף, מה דעתך על מצב הכדורגל הישראלי?
"הענף שלנו התקדם והשתנה מאוד בעשרות השנים שאני חלק ממנו אבל עדיין בכל מה שקשור לתנאים של השחקן הישראלי יש עוד הרבה מה לשפר מבחינת רמת האימון, המתקנים והמעטפת הכוללת. במועדונים הבכירים שלנו המצב מעט טוב יותר אבל זה עדיין לא מספיק, ודאי ביחס למה שקורה אפילו בקבוצות קטנות בליגות בינוניות באירופה. לדעתי להתאחדות, למנהלת הכדורגל ולרשויות המקומיות צריכה להיות השפעה גדולה יותר על ניתוב התקציבים שמגיעים מגורמים ממשלתיים למתקנים ולמעטפת האדמיניסטרטיבית".
רוני לוי (58) נולד וגדל בנתניה. הוא נשוי לסימה ולשניים שלושה ילדים. לכדורגל הגיע לוי בעקבות אחיו הגדול יגאל ובגיל 8 כבר הצטרף למחלקת הנוער של מכבי נתניה. "יגאל היה שחקן נהדר וחוץ ממנו כולם אומרים שהוא היה הרבה יותר טוב ממני", צוחק לוי, "בגיל 16 הוא כבר עלה לקבוצת הבוגרים אבל שנה לאחר מכן סבל מבעיה בברך שהסתבכה והובילה אותו לפרוש וללכת ללמוד. אני אוהב כדורגל מאז שאני זוכר את עצמי, אם כי במקביל שיחקתי במשך תקופות גם כדורסל וטניס".
לוי גדל בתקופה שבה לנתניה הייתה מחלקת הנוער המובילה בארץ וקבוצת בוגרים נהדרת, שזכתה בשנות ה־70 ותחילת ה־80 בחמש אליפויות וגביע מדינה אחד. "המשחק היה כל עולמי, לא יצאתי לטיולים או הלכתי למסיבות בערב, וכל מה שעניין אותי היה לשחק ולהתאמן. תמיד ידעתי שאהיה יום אחד מקצוען, בלטתי במחלקת הנוער ולרגע לא ויתרתי", הוא נזכר, "בגיל 18 עליתי לקבוצה הבוגרת וזכיתי לשחק לצד כוכבים גדולים כמו עודד מכנס, דוד לביא, חיים בר, בני לם ומשה גריאני זיכרונו לברכה".
דרבי היסטורי. הפועל חיפה מביסה את מכבי חיפה | צילום: צילום מסך
בעונת הבכורה שלו בקבוצה הבוגרת שיחקו לוי ונתניה מול קבוצת פ"צ קלן, אז אחת הקבוצות הבכירות בגרמניה שהגיעה לארץ כחלק מהסכם הרכישה של דוד פיזנטי, שכיכב בקבוצת היהלומים בשנות ה־80. המשחק הסתיים בניצחון גרמני 2:1 כאשר לוי הבקיע את השער המצמק עם העקב, ובשער עמד טוני שומאכר, אז שוערה המוביל של נבחרת מערב גרמניה. שנה לאחר מכן, כשהיה בן 19, כבר תפס לוי מקום קבוע בהרכב של נתניה בתפקיד הקשר האחורי. בעונת 1989/90 עבר לוי לקבוצת בני יהודה תל־ אביב ואיתה זכה באליפות היסטורית.
"הצטרפתי אליהם במחזור החמישי והפכתי לדומיננטי מאוד בקבוצה שהוביל אז גיורא שפיגל, שהיה מאמן־על ומשה סיני שהיה שחקן־על", הוא נזכר, "האווירה בקבוצה הייתה מאוד מיוחדת, עם חיבור יוצא דופן בין השחקנים ובינינו לקהל ופשוט לא יכולנו שלא להצליח. זו הייתה חוויה מטורפת של פעם בחיים, עונת שיא עם המון אמוציות והתלהבות שיצרו משהו פשוט מדהים".
אחרי שחזר לקדנציה נוספת בנתניה חבר לוי שוב לגיורא שפיגל במכבי חיפה והיה חלק מעונת שיא ב־1993/4, אז סיימה הקבוצה עם תואר אליפות ללא הפסד ב־39 משחקים. היכולת המצוינת הובילה אותו גם לנבחרת ישראל ובמדיה רשם 15 הופעות. "בעונה הראשונה שלי בחיפה שפיגל בנהאת התלכיד ובסיומה זכינו בגביע, ובעונה השנייה כבר היינו מבושלים ומוכנים והצגנו עונה גדולה", הוא משחזר, "יש שטוענים שזו הקבוצה הכי טובה שהייתה בכדורגל הישראלי אבל אני חושב שכל דור והקבוצה שלו. לטעמי הקבוצה שאימנתי בחיפה בעונת האליפות ב־2004/5 עם יניב קטן, עידן טל, ג'ובאני רוסו ורבים וטובים אחרים, בהחלט יכולה לקרוא תגר על תואר הקבוצה הטובה ביותר שהייתה פה". לוי המשיך בחיפה עד קיץ 97 אז נאלץ לפרוש בגיל 31 בשל פציעה קשה בברך. הוא מונה מיד למאמן קבוצת הנערים של מכבי חיפה וב־1999 שודרג לתפקיד עוזר המאמן של אלי כהן. לאחר עזיבתו של כהן מונה לוי למאמן הקבוצה לכמה משחקים אך בסיומה של העונה עשה צעד אחורה, מונה למאמן קבוצת הנוער והוביל אותה לזכייה בדאבל. בקיץ 2003 עזב יצחק שום את תפקיד המאמן לאחר שקיבל הצעה שלא מסרבים לה מפנאתיאיקוס היוונית ולוי זכה במפתיע במינוי לקבוצה הבוגרת. "זו הייתה הכניסה הכי קשה שלי לקבוצה כי הגעתי מהנוער לקבוצה מצוינת, ששיחקה בתחילת העונה בצ'מפיונס ליג והפסידה את האליפות למכבי תל־אביב במחזור האחרון", הוא מספר, "היו שחקנים שקיבלו לא נכון את המהלך הזה וכשניסיתי לשנות כמה דברים שפחות אהבתי בהתנהלות השוטפת של המועדון זה נראה להם מוזר. היום אני משנה דברים כאלה במבט אחד או בכמה מילים אבל אז הייתי צריך להילחם על זה והצלחתי".
המינוי של לוי הפך להצלחה גדולה עם שלוש אליפויות רצופות. הוא המשיך במועדון שנתיים נוספות עם הישג נאה של העפלה לשמינית גמר גביע אופ"א אבל חוסר ההצלחה היחסי בליגה הוביל לעזיבתו. לוי בנה את שמו כמאמן טקטי שהיה מאנשי המקצוע הראשונים בארץ שהשתמשו בטכנולוגיה ובתוכנות מחשב כדי להכין את שחקניו למשחקים ולשפר את הקבוצה. במקביל יצא לו שם של מאמן קשוח במיוחד שמרוחק משחקניו ומקפיד מאוד בנושאי משמעת. "אחת הבעיות שלי היא שבכדורגל אני טוטאלי קודם כול עם עצמי, ונראה לי טבעי שכולם צריכים לנהוג בצורה דומה וכשזה לא קרה הייתי קשה מדי", לוי מודה, "אני מגיע מדור שבו למשמעת היה משקל גבוה יותר, אבל עם השנים הדברים הפכו לפתוחים ומשוחררים יותר וצריך לדעת לנוע עם הזמן והשינויים. אין ספק שהשתניתי מאוד במשך השנים. הגיל והניסיון מרככים אותך ונותנים לך לראות דברים בפרספקטיבה אחרת, אבל בתוך זה אני שומר על העקרונות שלי, דורש מקצוענות ועבודה קשה ולא אוהב שמזייפים. הרבה מהשחקנים שלי היום צעירים מאוד ואני מרגיש אליהם כמו אבא וחבר טוב".
בעונת 2009/10 יצא לוי להרפתקה ראשונה מעבר לים, אז חתם כמאמן אוניראה אורזיצ'ני מהליגה הרומנית הראשונה. הרושם הטוב שהשאיר שם הובילה אותו ב־2011 לקבוצת הפאר סטיאווה בוקרשט בקדנציה שנמשכה שלושה חודשים בלבד. "הבעיה שם הייתה הציפיות הלא הגיוניות של הבעלים ג'ורג'ה בקאלי מהקבוצה, דווקא בעונה שהסגל היה פחות טוב מעונות אחרות. היה לנו משחק במסגרת אירופית מול שאלקה הגרמנית, שכיכבו בה אז ראול ושחקנים נהדרים נוספים. בקאלי החליט משום מה שאנחנו ננצח בקלות 0:3 וכשסיימנו בתיקו 0:0 אחרי תצוגת שיא מבחינתו זו הייתה אכזבה. אני לא מוכן שיתערבו לי בהחלטות מקצועיות וייכנסו במקום שמבחינתי זה אסור, אז ברגע שזה קרה החלטתי פשוט לעזוב". בנוסף אימן לוי בשתי קדנציות שונות את אנורתוסיס פמגוסטה הקפריסאית, שלוש קדנציות שונות בבית"ר ירושלים, הציל את מכבי נתניה מירידה וזכה עם מכבי חיפה בגביע בקדנציה נוספת שנמשכה שנה.
פחות הסתדר מקצועית. יואב כץ | צילום: מורן מעיין
במרץ 2022 פוטר אחרי עונה על הקווים בבאר־שבע אף שזו הייתה אז במקום השני בטבלה בתום 25 מחזורים. "אחד הדברים שאני מתמודד איתם לאורך הקריירה הוא תדמית של מאמן הגנתי וטקטי, כשבפועל אני תמיד מנסה לייצר שלמות ושהשחקנים יהיו מחויבים בכל פינה במגרש. בחיים לא הגבלתי שחקן שרצה לעשות משהו. אני אוהב שחקנים יצירתיים ונותן להם חופש על המגרש", הוא מנתח, "הטעות שלי בבאר־שבע הייתה שלא קירבתי את הקהל למועדון, לא שיווקתי את הדברים נכון ושילמתי על זה ביוקר. אומנם לא הייתה לנו אז קבוצה אטרקטיבית ויצירתית שהדליקה את הקהל אבל כן נבנתה קבוצה עם אופי ומנטליות טובה, שניצחה את מכבי חיפה בחוץ במשחק הרואי, רשמה עוד כמה הישגים יפים ועם חיזוק נקודתי יכולה הייתה להגיע רחוק מאוד בעונה לאחר מכן".
מה אתה מתכנן לזמן הקרוב?
"אשמח לבלות עם המשפחה, לטייל ולצאת להשתלמויות מקצועיות כמו שעשיתי בעבר עם מאמנים בכירים כגון אלכס פרגוסון, קרלו אנצ'לוטי וז'וזה מוריניו. הכדורגל מתקדם וכל הזמן יש רעיונות חדשים וחשוב להישאר פתוח וללמוד. בנוסף אני עוסק קצת בנדל"ן ושואף להתחיל ללמוד קצת על שוק ההון, זה מסקרן אותי".
איך ההרגשה שחניכים שלך בעבר היום כבר מאמנים או חלק מתקשורת הספורט?
"זה טבעו של העולם ומשמח אותי לראות שחקן כמו רפאלוב משתלב בצוות המקצועי במכבי חיפה, את יניב קטן בתקשורת ועוד רבים וטובים. זה חשוב מאוד ואני מקווה שהצלחתי להעניק לכמה מהם קצת ידע, עקרונות ודברים שהם לוקחים איתם לדרך".
איך החוויה להיות סבא?
"זה אושר גדול. סימה ואני מאוד קשורים לנכדות. כשאתה אבא, אתה צעיר מאוד, בתחילת הדרך אתה נלחם על הקריירה שלך, ובגיל שלי אני כבר נינוח יותר. אני אוהב שהן באות אלינו ומשתוללות, ובסוף הן גם הולכות הביתה אז יש זמן להירגע קצת".
מה תרצה שתהיה ההרפתקה הבאה?
"אני לא פוסל שום דבר ויודע שאצטרך קצת סבלנות עד שיגיע האתגר הבא. זו תקופה קצת מוזרה כי מצד אחד בראש אתה צריך להיות מוכן מנטלית לצאת לתקופה ארוכה, מצד שני יכולה להגיע ברגע אחד הצעה משום מקום וצריך לדעת להיות גמיש וזמין במהירות".
מה תעשה ביום כיף?
"אני נמצא הרבה בחדר כושר, אז קודם כול אעשה ספורט. אני אוהב לפגוש חברים ולבלות עם המשפחה. יש הרבה מתח ולחץ במהלך העונה לקראת הסיום שלה וכבר מחכים שהיא תסתיים, אז עכשיו אני סוף־סוף קצת נרגע אחרי שנה ארוכה".