לספוטיפיי יש נטייה עקשנית לנסות ולדחוף לנו בקביעות אמנים דרך האלגוריתם, גם אם דחינו אותם מספר פעמים. לפני כמה שנים, כשעבדתי עם אוזניות, פספסתי בטעות את העברת השיר של פיבי ברידג'רס, שמה שצץ לי שוב ושוב במסך. השיר היה "I Know the End", מתוך אלבום המופת שלה Punisher. לקראת סופו של הקטע השקט והמאופק, התפרצות סוערת של שלל חצוצרות, גיטרות וכלי הקשה הביאה את השיר לסיום צורם, עוצמתי ובלתי נשכח. ככה בדיוק תפסה ברידג'רס את תשומת הלב שלי בפעם הראשונה.
עוד לפני האלבום החדש, ברידג'רס כבר ביססה את מעמדה כאימפריה בלתי נפרדת מהאינדי העולמי וכשם חם בתעשייה בכלל. רשימת האמנים שחיזרו אחרי קולה הייחודי ארוכה ומגוונת: החל מדואטים עם טיילור סוויפט ו-SZA, דרך שיתופי פעולה עם להקת הרוק The Killers ועד לחבורת Bright Eyes.
ברידג'רס, זמרת-יוצרת אמריקאית מלוס אנג'לס, למדה ג'אז קולי והחלה את דרכה בלהקות נוער. פריצת הדרך שלה הגיעה ב-2017 עם אלבום הבכורה המוערך Stranger in the Alps. ב-2020 שחררה את Punisher, שהפך להצלחה בינלאומית מסחררת והעניק לה ארבע מועמדויות לפרס הגראמי. בנוסף, היא חברה בסופרגרופ האינדי Boygenius (לצד ג'וליאן בייקר ולוסי דייקוס), שזכה לתשבחות מקצה לקצה, קטף שלושה פרסי גראמי והעפיל לראש טבלאות המכירות וההשמעות ברחבי העולם.
הכי מעניין
פיבי ברידג'רס מופיעה בהופעה חיה במהלך צילומי תוכנית הטלוויזיה "Austin City Limits" באולם ACL Live, ביום חמישי, 7 באוקטובר 2021, באוסטין, טקסס | צילום: איימי האריס/Invision/AP
פיבי ברידג'רס מהרכב Boygenius מופיעה בפסטיבל המוזיקה והאמנות קואצ'לה במועדון הפולו "אמפייר" (Empire Polo Club), ביום שבת, 22 באפריל 2023, באינדיו, קליפורניה | צילום: איימי האריס/Invision/AP
פיבי ברידג'רס מהרכב Boygenius מופיעה בפסטיבל המוזיקה והאמנות קואצ'לה במועדון הפולו "אמפייר" (Empire Polo Club), ביום שבת, 22 באפריל 2023, באינדיו, קליפורניה | צילום: איימי האריס/Invision/AP
פיבי ברידג'רס מופיעה כמופע חימום בסיבוב ההופעות "The Eras Tour" של טיילור סוויפט ב2023 | צילום: AP / ג'ורג' ווקר הרביעי
פיבי ברידג'רס מצטלמת בחדר העיתונות עם הפרסים בקטגוריות הביצוע הטוב ביותר של צמד/הרכב פופ (עבור "Ghost in the Machine"), שיר הרוק הטוב ביותר (עבור "Not Strong Enough"), ביצוע הרוק הטוב ביותר (עבור "Not Strong Enough") ואלבום המוזיקה האלטרנטיבית הטוב ביותר (עבור "The Record"), במהלך טקס פרסי הגראמי ה-66 בלוס אנג'לס, ביום ראשון, 4 בפברואר 2024 | צילום: ריצ'רד שוטוול/Invision/AP
פיבי ברידג'רס מופיעה בתוכנית "The Tonight Show Starring Jimmy Fallon" בניו יורק ב-14 ביולי 2026 | צילום: Todd Owyoung/NBC via AP
כשמגיע אלבום חדש לאחר יצירה מצליחה כל כך, תמיד מחלחל החשש שהאמן לא יצליח לשחזר את הקסם. אל Lost Weekend ניגשתי בחרדה קלה, שרק גברה עם שחרור הסינגל הראשון: שיר מלודי ושמח יחסית, שנשמע נחמד, אך ממש לא היה מה שציפיתי לקבל ממנה.
הציפייה לחדש לוויתה במסע יחסי ציבור ייחודי, הופעות אינטימיות ללא מצלמות, שבהן הקהל נדרש להפקיד את הסלולרי בכניסה כדי למנוע הדלפות. השמועות מספרות שבחלקן הופיעה ברידג'רס עם חולצה של Kid A – אלבום המופת האייקוני של רדיוהד. ואכן, כבר עשר שניות לתוך התקליט אפשר לחוש בהשפעות הללו. בשיר הפותח, "The Outside", היא מנסה לאחות את השברים, בעוד השיר השלישי, "Kill Me", השיר הכי יפה באלבום, ברידג'רס מתארת בו איך כולם סביבה מתחתנים, תחושה שמציפה אותה ב-FOMO קיומי. ב-30 השניות האחרונות, השיר משנה פניו משקט לזועף ומשלב את הביטוי הפרסי העתיק "Tamám Shud" (זה נגמר) כסמל לסופיות, לצד כניעה להתאהבות חדשה שמפחידה אותה לא פחות.
עוד כתבות בנושא
ב-"Bobby", שיר שנכתב לבן זוגה, היא מציגה את החשש מהעתיד המשותף לצד רגעים קטנים של נחמה. אך הרגע המטלטל ביותר מגיע ב-"Never Going Back!", שבו היא שוזרת הודעה קולית ישנה שאביה השאיר לה לפני שנפטר: "היי פיבי, זה אבא. אה, אני יודע שאת עסוקה. להיות כוכבת רוק תופס הרבה מהזמן שלך, אני מנחש. את בכל מקום. בכל מקרה, תחזרי אליי כשתהיה לך הזדמנות. אוהב אותך".
Lost Weekend הוא יצירה אחידה, מהודקת וחשופה של חרדות, פרידות וחשש עמוק מהחיים. אבל בעצבות של ברידג'רס יש תמיד משהו מזכך ומנחם. אז תנו לה צ'אנס, היא שרה ישר מהלב.
Phoebe Bridgers – Lost Weekend (16 שירים, 53 דקות)
בונוס: לקראת קידום האלבום הקליטה ברידג'רס גרסת כיסוי יפהפייה ומפתיעה להמנון הנעורים "Lithium" של נירוונה – שווה האזנה.
עוד כתבות בנושא
