לא פשוט לקחת את אחת הקומדיות הישראליות האהובות בכל הזמנים ולהשתמש בה כנקודת מוצא לסרט חדש. הסיכון ברור: להישען יותר מדי על הנוסטלגיה או לנסות לשחזר קסם שאי אפשר לשחזר. "גבעה 338", שיעלה בשבוע הבא לבתי הקולנוע, מצליח להתחמק מהמלכודת הזאת. הוא אמנם מלא בקריצות לסרטו של אסי דיין, אבל בונה לעצמו עולם משלו – כזה שנשען על קאסט קומי מצוין, תסריט שנון והרבה הומור ישראלי.
ליאור דיין | צילום: רפי דלויה
מאחורי הסרט עומד ארז בן הרוש, יוצר "אחד העם 1" ו"מי זאת", שסיפר בפרמיירה כי היסס כשקיבל מליאור דיין, בנו של אסי דיין, את התסריט שאביו החל לכתוב ולא הספיק להשלים לפני מותו. החשש הזה לא מורגש על המסך. במקום ניסיון לשחזר את העבר, מתקבלת קומדיה שמכבדת את המקור אבל מספרת סיפור חדש.
גבעה 338 | צילום: יונייטד קינג
העלילה נפתחת כאשר בכיר בצה"ל מגלה שבסיס צבאי ישן, שאמור היה להיות נטוש, עדיין פעיל. קצין צעיר, בגילומו של אברהם ארנסון, נשלח לפרק את הבסיס לאחר שהשטח נמכר לטובת מיזם בינלאומי של "דרך המשי". אלא שבמקום לחכות לו בסיס מסודר, הוא פוגש חבורה של דמויות צבעוניות, שכל אחת מהן מושכת את הסיפור לכיוון אחר.
הכי מעניין
יעל פוליאקוב מגלמת את מפקדת הבסיס, קים אור אזולאי היא חיילת שעברה נקשר לעברו של הקצין הצעיר, אלי יצפאן מגלם אב שמחליט לעבור לגור עם בתו בבסיס, וטל פרידמן, גם בתפקיד לא גדול, מצליח לגנוב כמעט כל סצנה שבה הוא מופיע.
שחר חסון | צילום: רפי דלויה
אבל מי שבאמת מחזיק את הסרט הוא שחר חסון.
אחרי שנים שבהן הפך לאחד הסטנדאפיסטים המצליחים בישראל, זו הפעם הראשונה שהוא מקבל תפקיד קולנועי. קשה להבין למה זה לא קרה קודם. חסון לא רק מצחיק – וזה כמובן לא מפתיע – אלא מצליח לבנות דמות קומית שיש בה גם תמימות, גם טירוף וגם הרבה קסם. המילואימניק שמגלה בונקר סודי ומחליט שאפשר לכרות בו ביטקוין נשמע כמו רעיון מופרך על הנייר, אבל בידיים שלו הוא הופך לכוכב הסרט.
אני בדרך כלל לא צוחק בקול באולם קולנוע. כאן זה קרה יותר מפעם אחת. התסריט שומר על קצב גבוה, הבדיחות לא מרגישות מאולצות, והקאסט כולו נראה כאילו הוא נהנה מכל רגע על המסך – תחושה שמצליחה לעבור גם לקהל.
שייקה פוליאקוב | צילום: רפי דלויה
אלי יצפאן ושחר חסון | צילום: רפי דלויה
מאחורי הקלעים הצוות מצטלם | צילום: רפי דלויה
אלי יצפאן ושייקה פוליאקוב | צילום: רפי דלויה
צוות השחקנים עולה לבמה לפני הההקרנה | צילום: רפי דלויה
שייקה פוליאקוב, קים אור אזולאי, אברהם ארנסון ומאיר סוויסה | צילום: רפי דלויה
אלא שהרגע שנשאר איתי אחרי שהאורות נדלקו לא היה דווקא אחד הקטעים המצחיקים.
גל לינקר, שחקן עם תסמונת דאון, מגלם את האפסנאי בבסיס. באחת הסצנות הוא נושא מונולוג פשוט וכן על הפחד של הורים מהאפשרות שייוולד להם ילד עם תסמונת דאון, ועל הרצון להיות חלק מהחברה, בלי שיראו בו חריג. זה רגע שנכתב ברגישות ומבוצע בכנות יוצאת דופן. באולם, שהיה עד אז מלא בצחוק, השתרר שקט מוחלט, וכשהסצנה הסתיימה הקהל מחא כפיים במשך זמן ארוך.
אלי יצפאן וגל לינקר | צילום: רמי דלויה
גם הפסקול, שעליו חתום רן שם טוב מלהקת איזבו, משתלב היטב באווירה ומצליח לחזק את הקצב והאנרגיה של הסרט בלי להשתלט עליו.
הפרמיירה, שנערכה בסינמה סיטי גלילות, הפגישה את מרבית שחקני הסרט והיוצרים. בין האורחים בלטו שייקה לוי, שמופיע גם בסרט החדש, ונפתלי אלטר, ממלחיני "גבעת חלפון אינה עונה", שהגיעו לחלוק כבוד ליוצרים ולחיבור בין שני הסרטים.
"גבעה 338" לא מנסה להיות "גבעת חלפון 2", וזו כנראה ההחלטה הנכונה ביותר שקיבלו יוצריו. במקום להילחם בהשוואות, הוא לוקח מהקלאסיקה את הרוח, את ההומור הצבאי ואת האבסורד הישראלי, ומספר סיפור חדש שמתאים לזמן הזה.
בשורה התחתונה, זו קומדיה שעובדת. היא מצחיקה באמת, הדמויות שלה זכירות, שחר חסון מוכיח שהוא יכול להוביל גם סרט קולנוע, ובין כל הצחוקים היא גם יודעת לעצור לרגע ולגעת במקום אמיתי. זה לא מעט בשביל קומדיית קיץ ישראלית.
עוד כתבות בנושא
