"התחלתי איתה, ורק אחר כך גיליתי שהיא האלמנה של חבר שלי"

הבית // בית פרטי רחב ידיים המשתרע על פני שלוש קומות, עם חצר ובריכה שהפכה למוקד החיים המשפחתיים בקיץ. הם הגיעו לכאן לפני כשש שנים מפתח־תקווה. עדי: "אחותי התאומה פתחה ברעננה רשת גני ילדים, והילדים שלנו התחנכו אצלה. רצינו להיות קרובים למשפחה, והרגשנו שזה המקום הנכון לנו".

המטבח // עדי לא מבשלת. "בשבתות אנחנו קונים אוכל מוכן, באמצע השבוע מזמינים לא מעט, ואם כבר מבשלים אז נתי מכין סיר פסטה. הילדים גדלו לתוך זה. כשפתחתי את העסק לא רציתי לוותר על הזמן היקר שלי. אני מעדיפה שהזמן שלי יופנה לעסק. זו פשוט השגרה שלנו ואף אחד לא עושה מזה עניין. הם יודעים שאמא לא מבשלת. בחרתי בקריירה, והבישולים הם פחות הצד החזק שלי. נשים צריכות לתעדף. נשים שיש להן קריירה מתעדפות, וזה בסדר גמור. הן צריכות לדעת מה עושה להן טוב. הרבה נשים מפחדות לעשות קריירה כי הן שואלות מה יהיה עם הילדים והבית, אבל צריך לדעת לבחור. אי אפשר לשלוט על הכול. אני בחרתי במה להוריד כדי להקל על עצמי".

הממ"ד // איתי הפך את הממ"ד למספרה קטנה. בגיל 11 וחצי החליט ללמוד את המקצוע, נרשם לקורס, השקיע, התאמן, והיום הוא כבר מספר חברים ואבות של חברים, ואפילו מרוויח כסף. "לא האמנתי שיסכימו לקבל ילד בגיל כזה לקורס, אבל הוא היה נחוש".

הבוקר // חלוקת התפקידים ברורה: "נתי אחראי על הבוקר - מכין סנדוויצ'ים, מארגן את הילדים ומפזר אותם לבתי הספר ולגן. אני קמה קצת יותר מאוחר ומתחילה את יום העבודה שלי ברוגע. זאת החלוקה שעובדת לנו".

פרנסה // הם מנהלים יחד את האקדמיה לאיפור קבוע. עדי אחראית על הקורסים, ההדרכות והטיפולים, ונתי מנהל את כל מה שמאחורי הקלעים: הייבוא, הכספים, האתר, המוצרים והלוגיסטיקה. "אנחנו עובדים יחד מעולה כי אין בינינו תחרות. כל אחד עושה את מה שהוא טוב בו. היא לא רוצה לעשות את מה שאני עושה, ואני לא רוצה לעשות את מה שהיא עושה".

עלייה // נתי נולד בפריז ועלה לישראל בגיל 14. יש לו שלושה אחים מנישואיו הראשונים של אביו ואח אחד מהנישואים המשותפים של אביו ואמו. "ההורים שלי התחתנו כשהיה ביניהם פער של 25 שנה. אני נולדתי כשאבא שלי היה בן שישים". בארץ התגוררו בגבעת־שמואל, ולקח לו זמן להשתלב. "חיליק, שלימים היה בעלה של עדי, היה מהראשונים שחיבקו אותי. הוא לקח אותי לפעילויות של בני עקיבא, עזר לי להכיר אנשים ופשוט היה חבר טוב". אחרי הצבא והלימודים דרכיהם נפרדו, והם לא שמרו על קשר.

מסעות // הדרך המקצועית של נתי הייתה מגוונת במיוחד. הוא שירת כלוחם בסיירת גבעתי, ולאחר מכן עבד כחמש שנים במשרד ראש הממשלה. בעבודתו שם השלים תואר ראשון ותואר שני, ובהמשך השתתף בפרויקטים חקלאיים באפריקה: "כשהשתחררתי מהשירות, מישהו הציע לי לעבוד באפריקה בזכות הצרפתית והספרדית שאני דובר. זו הייתה חברה פרטית שפעלה בפרויקטים חקלאיים, וגם העברתי קורסים לאימון הצבא המקומי. צברתי שם ניסיון ניכר". כשחזר לישראל הצטרף לחברת הייטק שחיפשה אנשים שיעבירו הדרכות על מערכות המודיעין שלה, ומשם התגלגל למובילאיי ולמטא. לפני כמה שנים שקל להקים חברה משלו, אבל העסק של עדי גדל במידה כזאת שהיה ברור שהוא יכול לתרום יותר מכול דווקא שם.

שלישייה // עדי נולדה בפתח־תקווה, אחת משלישייה. "אמא שלי ניסתה להיכנס להיריון במשך שבע שנים. אחרי שנולדה אחותי הבכורה, ולאחר טיפולי פוריות, נולדנו שלושתנו. יש לי אחות תאומה, שהיא החברה הכי טובה שלי, ואח שחי היום חיים חרדיים. אנחנו פחות נפגשים ביומיום, אבל תמיד נשארנו משפחה. אמא שלי לא זוכרת את גידול השלישייה כמשהו קשה. היא תמיד מספרת רק כמה היא שמחה על כך שנולדנו, אחרי כל כך הרבה שנים של ציפייה".

תשובה // כשהייתה בת שש הוריה חזרו בתשובה, והמשפחה עברה להתגורר בבני־ברק. "למדתי בבית יעקב, אבל אז עברתי ללמוד באולפנת נווה שרה הרצוג. זו הייתה בחירה שלי, והרגשתי שהיא הרבה יותר מתאימה לי".

סיעוד // לאחר סיום הלימודים עשתה שירות לאומי במד"א, ובהמשך החלה ללמוד סיעוד בירושלים. במהלך הלימודים התחתנה עם בעלה הראשון, חיליק, והשניים עברו להתגורר בירושלים. "כשמצבו הרפואי הידרדר חזרנו למרכז כדי להיות קרובים למשפחה. אחר כך עבדתי במשך שנים כאחות, אבל בשלב מסוים הרגשתי שאני צריכה שינוי. העבודה הייתה מונוטונית מדי בשבילי."

חיליק // הם התחתנו בגיל 22. "כחצי שנה אחרי החתונה גילו לו גידול סרטני במוח. פתאום כל החיים השתנו. מהר מאוד הבנתי שאני חייבת שיישאר ממנו משהו בעולם. ידעתי שהרופאים לא נותנים לו הרבה סיכוי, והיה לי חשוב שתישאר ממנו עוד חתיכה בעולם". כשהבן שלהם, איתי, היה בן עשרה חודשים, חיליק נפטר. "זו הייתה התקופה הכי קשה בחיים שלי. האמונה החזיקה אותי. היא נתנה לי כוח להמשיך גם כשהכול מסביב התפרק. הרגשתי שאני על סף תהום, שאין לי משמעות לכלום, ובאותו זמן הייתי צריכה לקום בכל בוקר, לטפל בתינוק קטן ולהמשיך לחיות".

ההיכרות // שלוש שנים לאחר מכן, כשיצאה עם חברות, פגשה את נתי. "הוא ניגש אליי והתחיל לדבר איתי. רק למחרת גיליתי שהוא בכלל היה חבר של חיליק". נתי: "ראיתי את עדי, התחלתי איתה, דיברנו. רק אחר כך הבנתי שאני יוצא עם אלמנתו של חיליק". הזיכרון המשותף מחיליק יצרו ביניהם בסיס עמוק של אמון. "לא היה צריך להסביר הרבה: נתי הכיר את חיליק, הכיר את הסיפור שלי והכיר את המשפחה. הכול הרגיש טבעי".

משפחה // כעבור כחצי שנה הם כבר עמדו מתחת לחופה, ובהמשך אימץ נתי באופן רשמי את איתי. "זה היה חשוב לשנינו. איתי יודע שיש לו אבא בשמיים, והוא גם יודע שיש לו אבא שמגדל אותו באהבה מאז שהיה קטן. מעולם לא ניסינו להסתיר ממנו את הסיפור שלו. להפך. הוא גדל לתוך האמת, עם הרבה אהבה". מאז נוספו למשפחה עוד שלושה ילדים. "החברים של הילדים מגיעים בלי סוף. הדלת תמיד פתוחה, ובקיץ כולם מסיימים בבריכה".

להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il