הבית // דירת ארבעה חדרים בצור־יצחק. הם קנו אותה לפני ארבע שנים, "ואוהבים במיוחד את מרפסת השמש, שפונה ליער ונותנת תחושה של טבע".
צור־יצחק // "הגענו לכאן מתוך תפיסה שיהיה טוב בכל מקום שנגיע אליו, וצדקנו. התאהבנו ביישוב ובקהילה. זה יישוב חילוני עם קהילה דתית חמה, ויש לנו חבורה של חברים טובים.
אנחנו נהנים מהשקט של יישוב קטן יחד עם הנוחות של עיר קטנה. אנחנו גם מרגישים שעשינו בחירה מצוינת כי המחירים עלו באזור".
הבוקר // הם מתעוררים סביב שש וחצי, כשהבנות זוחלות למיטה שלהם. "יש לנו זמן להתכרבל יחד, ולוקח רגע להניע עד שהקפה נכנס למערכת והבית מתחיל לזוז". אם עמית מארגן את הבנות נכנסים מהר לקצב, סנדוויצ'ים תוך כדי צחצוח וישר למסגרות. אם דפי מארגנת אותן הדברים קורים יותר בנחת, עם מוזיקה ברקע וארוחת בוקר קלילה.
אימון // דפי משתדלת להתאמן לפני העבודה. "אני מכורה לקרוספיט".
איזון // "אני גם מנסה להיות אמא נוכחת ולשמור על איזון חיים־עבודה, מתוך הבנה עמוקה שהשנים הראשונות של הבנות המתוקות שלי לא יחזרו".
טכנולוגיה // דפי מנהלת פרויקטים של מערכות מידע בחברת אפלייד מטיריאלס, המתמחית בננו־ייצור. "אני אוהבת את השילוב בין האתגרים הטכנולוגיים ובין הקשר האנושי".
חינוך // עמית הוא מנהל צוות פרויקטים במט"ח, המרכז לטכנולוגיה חינוכית. הם עוסקים במגוון תוכניות רחבות היקף, מלימוד עברית בחברה הערבית ועד קידום מצוינות במתמטיקה ומדעים. "אני עובד עם מאות מורים וסטודנטים ומרגיש שיש אימפקט אמיתי. בעידן ה־AI החינוך משתנה, ויש לנו הזדמנות להיות חלק מזה".
הדרך // הוא הגיע לתחום אחרי לימודי יחסים בינלאומיים וקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית, ועבודה עם נוער בסיכון. "הבנתי שאני בעצם עוסק בניהול פרויקטים, ועשיתי הסבה מקצועית".
שירות ומשמעות // דפי גדלה בכוכב־יאיר, בבית חילוני. היא השנייה במשפחה ויש לה שני אחים. אביה היה מג"ד במילואים, והבית גדל על ערכים של שירות ומשמעות. הילדות שלה התנהלה בסביבה צבאית מאוד, והיא עצמה הייתה צופיפניקית מורעלת: "עד היום, לראות ילד בחאקי ברחוב עושה לי פרפרים בבטן". היא עצמה שירתה בתפקידי חינוך בצבא, בין השאר כמפקדת במחו"ה אלון וכקצינת חינוך בבה"ד 20.
דת // החיבור שלה לדת הגיע בהדרגה מתוך מפגש עם אנשים ועם החיים עצמם. "אני לא מתחברת להגדרה של חזרה בתשובה, מבחינתי זו דרך אישית שעברתי והיא טובה לי. אין אמת אחת". המשפחה שלה קיבלה את בחירתה באהבה, וכשהם מגיעים להתארח בשבת יש מחם ופלטה.
עקשנות לשמה // עמית גדל בירושלים, בשכונת גילה, בבית דתי. הוריו עלו מארגנטינה ומצרפת, והוא מתאר ילדות שקטה ומופנמת יחסית. הוא למד במכינה קדם־צבאית בחמדת, ושם יצר חברויות שנשארו עד היום. שבועיים לפני הגיוס פרק את הכתף, אך לאחר שירות עורפי בחיל האוויר התעקש להגיע לשריון ושירת כלוחם.
מילואים // מאז תחילת המלחמה עמית שירת במשך יותר מ־250 ימים. הדבר משפיע מאוד על חיי המשפחה והזוגיות.
ההיכרות // הם נפגשו באוטובוס מהתחנה המרכזית בירושלים לקיבוץ אלמוג: עמית גר בכפר הסטודנטים שם וחזר ממילואים, ודפי הייתה בדרך לבקר חברים. "ראיתי אותו ומיד התחלתי איתו". בערב הייתה הופעה של אלון עדר בפאב בקיבוץ, הם התחילו לדבר שם, ואז המשיכו, ואז דפי החליטה להישאר לשבת בכפר, והם לא הפסיקו לדבר כל סוף השבוע.
והשאר היסטוריה // "שנה אחרי שהכרנו חזרנו למצפה באלמוג ושם התארסנו".
מתקרבים // עמית מגיע מבית דתי ודפי מבית חילוני, והאתגר ליווה את הקשר אך גם חיזק אותו. עם השנים שניהם התקרבו לעולם הדתי, ובחרו לבנות יחד בית שמחובר לאמונה ולמסורת, אך פתוח ומכיל.
מסלולים // בין סבבי המילואים הם הרגישו צורך "לטרוף את החיים ולשבור שגרה", ומתוך זה נולד המיזם "שביל לכל גיל", שמארגן טיולים בשביל ישראל ובמסלולים נוספים, מותאמים למשפחות עם ילדים קטנים. "זה התחיל בארבע משפחות והפך לקהילה. היום כל טיול כולל עשרות משפחות, ויש תחושה של יחד מאוד חזק".
שבילים // עמית הוא גם מנהל פעילות בעמותת "בשבילה", שמוציאה טיולים לאנשים עם מוגבלויות באמצעות כיסאות שטח ייעודיים. "אנחנו מאפשרים לאנשים להגיע למקומות שלא נגישים בדרך כלל, וזה מרגש מאוד".
רס"פ // "כרס"פ במילואים גיליתי שיש בי יכולת לשלב בין העולמות, לדאוג לפלוגה בשטח או להרים קבוצה בטבע. אלה אותן היכולות".
חלום // "יש לי גם חלום להוציא טיול עם פצועים מהמלחמה האחרונה".
שישי // "ימי שישי הארוכים שלנו הפכו לעוגן. זה לא רק זמן משפחתי אלא גם דרך לחנך לאהבת הארץ דרך הרגליים, ולחיות חיים מלאים בתקופה קשה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il