הבית // דו־משפחתי. מעוצב בקפידה וניכר שיש בו מחשבה על כל פרט. הארט בחרה את החומרים ויצרה את האווירה עם עין טובה ויד רגישה לפרטים: "אני אוספת דברים מחנויות ומשלבת בין ישן וחדש".
גינה // הגינה היא חלק בלתי נפרד מהחיים. "אחרי תקופה שגרנו בתל־אביב, היה לנו ברור שצריך אוויר, מרחב וקהילה. המעבר לאורנית הגיע מתוך צורך אמיתי בשקט, בילדים שמשחקים בחוץ ובתחושה של יחד".
אורנית // הם גרים שם כבר עשר שנים. "מהר מאוד הבנו שזה המקום שלנו, שמאפשר גם פרטיות וגם חיבור אנושי יומיומי".
אורחים // הבית הפך למוקד מפגש טבעי של אורחים, כזה שנכנסים אליו בקלות ונשארים בו. הארט מרגישה בבית כשהסלון מלא אנשים, הילדים מתרוצצים ויש תנועה. בגלל אהבתה למטבח, חברה רשמה אותה ללא ידיעתה לתוכנית מאסטר שף, והיא הגיעה לשלבי המיון האחרונים וכמעט נכנסה לנבחרת.
הבוקר // הארט מתחילה את היום במטבח: "אני מכינה אוכל לכולם - לפעמים כריכים עם גבינה, לפעמים עם דגים מעושנים". בשנים האחרונות היא לא אוכלת גלוטן וסוכר, והילדים שותפים מלאים לזה, מבשלים ואופים ומפתחים מודעות תזונתית משלהם.
פנאי // הארט: "אני מקפידה על פילאטיס, אביעד על ריצה, והילדים עמוק בתוך עולם הספורט בעיקר כדורסל". אביעד גם אוהב מאוד טיולים, והם משפחה שיוצאת ונעה בין שגרה לחוויות. "אנחנו אוהבים לטוס לחו"ל, לא מזמן לקחנו את הילדים לביקור אצל הוריי בדירה שלהם בסן־דייגו. הם גם מקפידים לדבר עם הנכדים שלהם בכל יום בשיחת וידאו".
ביטחון // אביעד פתח לאחרונה חברה עצמאית בתחום הביטחון, אחרי קרוב לעשרים שנה שהיה מנכ"ל של קבוצה ביטחונית והוביל חברות בתחום. הוא שותף בעשייה ביטחונית ומודיעינית רחבה, עובד עם גורמים ברחבי העולם ומביא איתו ניסיון עמוק והבנה מערכתית.
יזמית // הארט עבדה בתחום הביטחוני, ללא רקע מוקדם, ומתוך סקרנות והתמדה הצליחה לבנות את עצמה עד לתפקיד מנכ"לית. היא עבדה מול בכירים, רמטכ"לים ואנשי מפתח, במשך תקופה אינטנסיבית של עשייה והישגים: "זה היה קצב חיים תובעני. הייתי מביאה מברשת שיניים שתהיה לי תמיד במשרד, כי אין לדעת מתי ייגמר היום". בשנים האחרונות היא יזמית בתחומי האסתטיקה, הסדר וחיי היומיום. לאחרונה פיתחה אפליקציה שמטרתה לעזור לנשים להתמודד עם ארון הבגדים - מיפוי חכם של מה שקיים, הבנה מה מתאים ומה לא רלוונטי, והסבר איך לבנות מלתחה מדויקת מתוך מה שיש. "הרעיון הוא ליצור חיבור מחודש בין אישה לבגדים שלה, כזה שמביא ביטחון, פשטות והנאה לבחירות היומיומיות, בלי להעמיס ובלי להוציא עוד כסף. זאת בעיה שכל אישה מכירה, 'אין לי מה ללבוש', למרות שאנחנו לא מפסיקות לקנות".
משם לכאן // הארט גדלה בסן־דייגו לאמא ישראלית שנולדה בעיראק ואבא אמריקני שנפגשו באוניברסיטה בארץ. בגיל 16 החליטה לעלות לארץ לבדה, והתגוררה תקופה בקיבוץ בית־השיטה. היא חזרה לארצות הברית כדי לסיים את לימודי התיכון, ובהמשך למדה מדעי המדינה וגרה בניו־יורק, עבדה והופיעה בהפקות, אך שוב ושוב חזרה לישראל. בגיל 25 קיבלה החלטה סופית לחזור לכאן ולהישאר: "זה היה חזק ממני".
מורשת // המשפחה שמרה כל השנים על חיבור עמוק לארץ. מילדותה היא הייתה מגיעה לבקר את קרובי המשפחה בנהריה בכל שנה. למרות שלא גדלה בקהילה יהודית גדולה, הזהות היהודית הייתה נוכחת מאוד: "לא למדתי בבית ספר יהודי אבל היה מרכז יהודי ושמרנו חגים ועשינו קידוש כך שהמסורת נשמרה". ממש לפני המלחמה, גם הוריה החליטו לרכוש דירה בנהריה.
קשרים // אביעד גדל בפתח־תקווה, הצעיר מארבעה אחים. הוא למד במדרשיית נועם ולאחר מכן בישיבה הגבוהה שבי חברון. בצבא שירת בסיירת צנחנים והשתתף בלחימה במבצע חומת מגן. החברים מהשירות נשארו עד היום חלק מרכזי בחייו, והקשר העמוק חוצה מגזרים וסגנונות חיים. הוא התחתן בעבר, ואל הקשר עם הארט הגיע לאחר שכבר עבר דרך אישית ומשפחתית, ועם שלושה ילדים משלו: "הקשר של הארט עם הילדים היה מדהים מהרגע הראשון, ויש לנו משפחה שמדהימה את שנינו יחד".
היכרות // הם הכירו בעבודה. הארט הייתה בשיא הקריירה, ממוקדת וברורה לגבי הדרך שלה, והוא הגיע עם חיים יציבים וניסיון רב. "זה לא היה חיבור צפוי, אבל מהר מאוד היה ברור שיש כאן משהו עמוק".
ציונות // אביעד מספר שהתאהב בציונות שלה: "ביכולת שלה לבחור שוב ושוב בישראל, לעלות לבד בגיל צעיר, לחזור ולהרגיש שזה המקום שלה. גם ברגעים שהייתה יכולה לבחור אחרת, היא בחרה כאן".
יחד // הם התחתנו בתוך פחות משנה, והחיים המשותפים נבנו תוך כדי תנועה. הארט בחרה לעזוב קריירה מפוארת כשהם התחתנו, כי הרגישה שזה הזמן לעבור לשלב שמתאים יותר לבית, למשפחה ולעשייה אחרת. "היום אנחנו מבינים כמה בני מזל היינו שנפגשנו למרות שהגענו מעולמות אחרים לחלוטין. יש לנו זוגיות שנולדה מבחירה ובית שמחזיק בתוכו גם הבדלים וגם חיבור עמוק מאוד. זה מיוחד, יפה וכיפי".
להשתתפות במדור
dyokan@makorrishon.co.il