הבית // בית קיבוצי סטנדרטי בגודל 65 מ"ר. הוא אומנם קטן במידותיו, אבל מלא חיים ומותאם למשפחה עם שלושה ילדים צעירים, שמבקשת "חיים יומיומיים פשוטים וקרובים לטבע".
הטבע // בגינה יש בית עץ קטן המונח על מצע "רפסודות" קרשים ליד קיר הבית. הוא בנוי מקרשים צבועים בכחול ואדום, ורעפים מצוירים על הגג. ליאור: "כשעברנו לקיבוץ מירב, שהם קיבל צו מילואים מהרגע להרגע. היה לו חשוב לבנות משהו לילדים לפני שהוא הולך, אז בתוך יומיים הוא בנה את בית העץ והילדים היו מבסוטים מאוד".
הבוקר // שהם: "מאז שעברנו למירב, לפעמים אני לוקח את הילדים למוסדות החינוך, שכולם במרחק הליכה קצרצר, ולפעמים ליאור. את הקפה שותים באוטו בדרך לעבודה, אין לנו זמן".
אופרציה // שהם מנהל מפעל בטון בחברת הנסון. בגדול, הוא מייצר ומוכר בטון; בקטן, הוא מנהל אופרציה שלמה: זה מתחיל בהבנת הצורך של הלקוח, עובר לייצור המדויק במפעל מתוך מגוון רחב של סוגים, ומסתיים בניהול המערבלים, בדיקות האיכות והבטיחות.
התמודדות // ליאור היא פסיכולוגית בשירות הפסיכולוגי־חינוכי (שפ"ח). היא מלווה הורים וצוותים בגנים ובבתי ספר, ומסייעת בהתמודדות עם קשיים חברתיים, רגשיים ולימודיים, לצד עריכת אבחונים וטיפולים פרטניים.
צופים // שהם גדל ביישוב צופים בשומרון, והוא השני מחמישה אחים. אביו סוכן מכירות בחברת חשמל ישיר ואמו מורה במחלקה האונקולוגית בשניידר. הוא בוגר ישיבת השומרון בקרני שומרון וישיבה ביפו, ומשם התגייס לגבעתי.
היום הוא לקראת סיום של תואר בכלכלה וניהול באוניברסיטה הפתוחה: "הלימודים היו מאתגרים מאוד כי שילבתי אותם עם עבודה במשרה מלאה, ילדים וכמובן מלחמה, אבל ברוך ה' אני ממש בישורת האחרונה".
גבעת־שמואל // ליאור (וייל במקור) גדלה בגבעת־שמואל, והיא הבכורה משלוש אחיות ("יש לי אחיות תאומות ואנחנו בקשר צמוד כמו שלישייה"). היא גדלה בבית של הורים שחושבים כל היום איך לעזור: אמה מנהלת בית ספר בחינוך המיוחד "שמשקיעה את חייה בתלמידים", ואביה עובד סוציאלי בבית החולים השיקומי רעות, והוא "איש טיפול וחסד אמיתי". היא למדה באולפנת צפירה ועשתה תואר ראשון בפסיכולוגיה וקרימינולוגיה באוניברסיטת אריאל, ותואר שני בפסיכולוגיה חינוכית במכללת תל־חי.
היכרות // השידוך הגיע מבן הדוד של ליאור, ששהם הכיר בעמותה שהתנדב בה. הם יצאו שנה וחצי עד שעמדו מתחת לחופה.
התחלות // אחרי החתונה "שהם היה בקבע, ושכרנו דירה בבני־ברק, אבל אני הייתי בעיקר אצל ההורים". לאחר מכן גרו ארבע שנים בתיכון הטכנולוגי בנחלים: "שהם היה מדריך בפנימייה שם, וליווה את החניכים שלו מכיתה ט' עד י"ב. עד היום הוא בקשר איתם. חלקם גם היו בברית של נבו".
הטיל על הגג // אחר כך עברו ליישוב לשם, ושם חוו את המלחמה בצורה ישירה מאוד: "זכינו למפגש עם טיל איראני על גג הבית ששכרנו".
מקום אחר // במשך יותר משנתיים חיפשו יישוב עם מרחב, טבע, חינוך טוב וקהילה חמה. הם נכנסו לרשימת ההמתנה של מירב, וכשהטלפון המיוחל הגיע זה היה "בדיוק כשכבר היינו מיואשים לגמרי, וחזרנו מבדיקה של מקום אחר שלא היה רלוונטי בשבילנו".
הצפנה // המעבר לצפון לא היה פשוט לליאור. "חששתי מאוד מהעזיבה של המרכז שבו גדלתי כל חיי. לא הכרתי משהו אחר, וחשבתי שאני עירונית בתפיסה שלי". שהם סחף אותה אחרי החלום, וכיום, ארבעה חודשים אחרי, היא מודה: "ברוך השם אנחנו נהנים מאוד. זה מקום קסום לילדים עם קהילה עוטפת".
ליווי // את הנחיתה הרכה בקיבוץ הם חייבים למשפחה המלווה שאימצה אותם ועוזרת להם להיקלט: "היא דואגת לנו, מזמינה אותנו לארוחות, מחברת אותנו לאנשים ומהווה כתובת זמינה לכל שאלה או התייעצות".
חינוך קיבוצי // הילדים נהנים מחינוך בגן יער, שמשלב טבע ועשייה – חצר גרוטאות, רקמה, וביקורים בחווה. "הילדים מכינים דברים לבד מחומרים מהטבע - החל בסביבון מבלוטים וחימר וכלה בריבת תפוזים לט"ו בשבט".
על מדים // מאז פרוץ המלחמה ועד נובמבר 2025, שהם ביצע שישה סבבי מילואים, כשהחטיבה שלו הייתה מהראשונות להיכנס לעזה בסבב הראשון. באוגוסט 2024 קודם לתפקיד מ"פ - תפקיד שמרגיש כמעט כמו עבודה נוספת ו"גורר הרבה ימי מילואים. כשאני מגויס אני כמעט לא זמין לבית, אבל זה תפקיד מספק מאוד". הסבב האחרון היה המאתגר ביותר, כי הגיע מיד אחרי המעבר לקיבוץ. "יצא שבכל עסקת חטופים היינו מגויסים, ולכן כמשפחה הרגשנו חלק משמעותי מרגעי השחרור שלהם".
נבו עמיחי // את ההיריון עם הבן הקטן גילו שבועיים אחרי פרוץ המלחמה. "שהם לא היה בבית ולא היה זמין, ולקח זמן עד שהצלחתי לעדכן אותו. את כל הבדיקות עשיתי לבד". הברית התקיימה ביקב בחוות שחרית כ"מסיבת הודיה על כל מה שעברנו בתקופה הזאת", וגם השם נבחר בהקשר של המלחמה – נבו עמיחי.
פריט בבית // שהם חובב שווקי פשפשים ("ליאור פחות זורמת, לפעמים זה מרגיש לה כמו אגירת זבל, אבל כשזה עובד – זה אחלה"). אחת המציאות האהובות עליו היא מכונת קפה שקנה לפני עשור כשהיא מלאה בתקלות. "אחרי שיפוץ קטן היא חזרה לעצמה ומאז היא איתי".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il