הבית // דירת גן, חמישה חדרים במפלס אחד. "אנחנו גרים כאן כבר 18 שנה. החצר שלנו היא מרכז הבית ומארחת את החברים שלנו ובעיקר את החברים של הילדים, שהפכו לבני בית".
מודיעין // הם הגיעו למודיעין מפתח־תקווה: אחרי החתונה גרו שבע שנים בהדר גנים, והחליטו לעבור כשרונית הייתה בחופשת לידה עם אביעד. "היא עברה עם תינוק על הידיים בין הקבלנים שהציגו את הפרויקטים בשדרת ביתנים בכניסה לעיר. מסתבר שזאת הייתה החלטה טובה. עדיין חסר לנו חדר אחד בבית, אבל כשאוהבים לא חסר כלום".
הבוקר // "קמים כשצריך". כשרונית קמה היא מתיישבת מול המחשב, ועונה להודעות מלקוחות ולשיחות דחופות. מתי, אחרי התפילה, פותח את הבוקר עם המקינטה, שותה קפה בטקס קבוע, ומשם ממשיך לפגישות עם לקוחות, יזמים וסטודנטים ולפעילויות התנדבות. "הילדים כבר גדולים, מזמן לא צריכים את הסיוע שלנו. אסף מתנהל באופן עצמאי ולפי איך שזה נראה הוא עושה את זה מצוין".
משפחת אלפר | צילום: יוסי אלוני
משפחת אלפר | צילום: יוסי אלוני
משפחת אלפר | צילום: יוסי אלוני
משפחת אלפר | צילום: יוסי אלוני
משפחת אלפר | צילום: יוסי אלוני
| צילום: נדלן מודיעין משפחת אלפר צילום יוסי אלוני 10.8.2025
משפחת אלפר | צילום: יוסי אלוני
עריכת דין // רונית היא עורכת דין בתחום הנדל"ן, מומחית לתכנון ובנייה ולשעבר יו"ר ועדת הערר. היא מייצגת לקוחות בתחום שדורש עמידה בלוחות זמנים קצרים של הגשת כתבי טענות ודיונים. זה מחייב אותה לעיתים לעבוד סביב השעון, במשרד בתל־אביב או מהבית, לעיתים כל הלילה. "העצמאות היא אתגר, ובפרט בתחום אינטנסיבי שדורש שעות רבות של השקעה שלא תמיד מאפשרות איזון בין החיים האישיים לעבודה. יש לי הרבה סיפוק ועניין במה שאני עושה, וכשעובדים מאהבה נותנים את הכול".
שיווק // מתי הוא יועץ שיווקי ואסטרטגי בחברת כלים שיווקיים ומרצה לשיווק. החברה נותנת שירותי ייעוץ ואבחון, סקרים וניתוחים. "לקח לי עשרים שנה להעז ולומר שאני מומחה לשיווק. אני רואה הרבה אנשים שמכריזים על עצמם כמומחים מהר מאוד. אני מוריד בפניהם את הכובע, אבל אני כותב משהו רק כשאני בטוח בו. אנחנו חיים בדור שבו האמת, לצערי, כבר לא תמיד חשובה".
התקווה // מתי ורונית נולדו וגדלו בפתח־תקווה - רונית הבת הבכורה בין שלושה אחים, מתי בן זקונים בין ארבעה אחים. רונית למדה בישורון, מתי למד במדרשייה כמו כל האחים שלו.
והשאר היסטוריה // "שנינו היינו בסניף בני עקיבא מלאבס, אבל הדרכים שלנו לא הצטלבו שם בין 1,200 חניכים. אחרי השירות הצבאי המשכנו ללימודים ולעבודה – מתי באולפנית ישורון, רונית כסלקטורית בנתב"ג. חברה משותפת ארגנה טיול לחו"ל. כשהיינו שם רוב הזמן התווכחנו, אבל כשחזרנו מתי הבין שהפעם זה זה, והציב אולטימטום שעבד".
קהילה // מתי כבר שנים נמצא בעשייה הציבורית. "לקחתי על עצמי להיות אחראי על הקמת הקהילה ובניית בית הכנסת. כדי להשפיע צריך להשקיע, והרבה".
תחביבים // שניהם אוהבים לראות עולם, למצוא רהיטים או פריטים מיוחדים לבית, וכל אחד מהם מטפח אוסף ייחודי משלו.
יין // מתי: "כשעברנו למודיעין, חבר הציע לי להצטרף לקורס להכנת יין. השקענו שנה שלמה של לימוד תיאורטי ומעשי. בסוף השנה אפילו היו לנו כמה ארגזי יין משלנו. יצא זוועה, אבל התחביב התמסד. לפני עשור גיבשתי קבוצת חברים לעשיית חביות יין אישיות. אנחנו בוחרים את הזנים, מדייקים את הטעמים עם היינן של היקב, ומרכיבים חבית אישית לכל אחד מהחברים.
"כמי שאוהב את התחום ונהנה מהעניין, אני מרכז את הפעילות וממתג את הבקבוקים, וככה יש לנו יין משלנו - 100 אחוז ישראלי ותמיד עם המון ציונות ונשמה. כל המשפחה כבר מזמן בעניין, ביחד איתי".
תכנון ובנייה // כמומחית לתכנון ובנייה, רונית מייעצת דרך קבע לחברים ולמכרים, במיוחד כשהם מקבלים שומת היטל השבחה ולא יודעים מה לעשות. "אני מלווה פרויקטים כולל בנושאים מורכבים כמו המטרו, שהוא מגה־פרויקט לאומי בקנה מידה שעוד לא היה כמותו. יש אנשים שהרכבת מתוכננת לעבור להם בתוך הגינה או מתחת לבית. שאלת הפיצוי מורכבת מאוד. האפשרות להפקיע מוסדרת בחוק, אבל גובה הפיצוי נקבע בכל מקרה לגופו".
משפחה מגויסת // שניים מהילדים משרתים כרגע, מ' בקבע בחיל הים, אביעד בשירות חובה בגולני. מתי בעצמו עשה יותר מ־400 ימי מילואים. טל שירתה יותר מ־150 יום בטייסת האפאצ'י.
שלל // מתי: "הייתי ביחידה שאחראית לאיסוף שלל מלחמה. זה כולל אמצעי לחימה, מפות, מחשבים וציוד אזרחי שנמצא לאחר פעולות טרור, וגם מזומנים שנמצאו אצל חמולות בעזה. אנחנו מטפלים בציוד ובכסף בהקפדה יתרה. תמיד שניים או שלושה אנשים ביחד, אף פעם לא אחד לבד, זה ייהרג ובל יעבור. אלה תמיד אנשי מילואים עם הקפדה גבוהה וזהירות יתר. אחרי הבדיקה הכסף מועבר לאוצר המדינה, והאמל"ח נמסר לגורמי הצבא הרלוונטיים. נחשפנו לכמויות מטורפות של ציוד שנועד לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחי המדינה, וזכיתי להיות חלק מהמערכה החשובה הזו".
שגרה // "החזרה לשגרה הייתה קשה. אחד הדברים שהטריפו אותי היה שלקוחות לא גילו סבלנות. חלקם עזבו, וזה לא פשוט. דווקא במלחמה העברתי הרצאות בזום, אפילו בזמן המערכה מול איראן, מתוך חדרי ביטחון בבסיס. זה יצר סיטואציות משוגעות לי ולסטודנטים".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il