נדלן משפחת לוי | יוסי אלוני

צילום: יוסי אלוני

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הבית // דירת שישה חדרים בקומה החמישית בבניין גבוה בהדר גנים. המטבח והסלון מרווחים: הם מארחים את הבנות הרבה, וחשוב להם שהחלל יוכל להכיל את כולם יחד. בסלון ארונות זכוכית עם כלי בית שנרכשו במשך השנים. סימה: "אני מכורה לכלים לבית, קונה כל הזמן״.

הבוקר // פנחס מתחיל את היום בחמש וחצי, בתפילה, לימוד תורה, ואז יציאה מוקדמת לעבודה בתל־אביב כדי להימנע מהעומס. סימה פותחת את היום בשש וחצי, עם מתן צדקה, ברכות השחר, קפה עם חלב סויה ותמר. היא גם מחברת תפילה אישית ליום החדש. הכול קורה על המרפסת. שלוש פעמים בשבוע היא הולכת לאימון כוח או פילאטיס, ובמוצאי שבת היא יוצאת לריצה עם קבוצת הריצה הקבועה שלה.

הדור הבא // בתם הבכורה רעות (31) היא אחות טיפול נמרץ לב בבית החולים בילינסון. נועה (29) מתגוררת לא רחוק מהם בשכונה, ולמדה לימודי מיילדות. היא עכשיו בעצמה בחופשת לידה. רוני (24) גרה באלקנה ובקרוב עוברת לפרדס־חנה. היא מדריכת פילאטיס (גם כן בחופשת לידה), ומסיימת תואר בפסיכולוגיה. בן הזקונים הוא יצחק (22), כעת חייל משוחרר מגולני שמטייל בעולם (עכשיו בארצות הברית). יש להם עשרה נכדים: הגדולה בת עשר, הצעיר בן חצי שנה. "הם החיים שלנו. כיף שזכינו להיות סבא וסבתא צעירים".

נוער // פנחס הוא מורה, מחנך ורב, מנהל פדגוגי בעמותת עטרת הלויים הקולטת נוער נושר ומוצאת לו מוסדות, ומלמד ארבעה ימים בשבוע בתיכון צייטלין. אחרי הצהריים הוא מקדיש את זמנו למיזמים חינוכיים ולהקמת ישיבת קדמא, ישיבה תיכונית לחרדים שמציעה מסלול שמשלב לימודי קודש עם תעודת בגרות. "הקמה של מוסד חינוכי היא משימה מורכבת שמצריכה ליווי מלא - מהגדרת החזון, דרך גיוס הצוות, בניית מערכת הלימודים, פרסום ושיווק, ועד מציאת מקורות מימון. אנשים באים עם רצון טוב, אבל עם מעט כלים. אני שם כדי לוודא שהחזון יהפוך למציאות". בשעות הערב ובשבתות הוא מעביר שיעורי תורה.

נשים // סימה מנהלת סטודיו לצביעת שיער, והסטודיו שלה מושך נשים חילוניות ודתיות מכל רחבי הארץ, "גם אם רוב השיער מוסתר, התחושה שהוא מטופח משנה את ההרגשה הפנימית". היא גם מקיימת קורסים מקצועיים בתחום: "בנות רבות שרוצות שליטה על הזמן שלהן והכנסה מכובדת מגיעות מכל הארץ, עם רקע מקצועי מגוון, ואנחנו מדברות לא רק על צבעים אלא על נשיות, דיוק והתאמה אישית".

הסטודיו שלה פתוח שלוש פעמים בשבוע לקהל, יום אחד בשבוע מתקיים בו קורס מקצועי, ובימים שאין קבלת קהל היא מתרכזת ביצירת תוכן לרשתות, בשיחות תיאום ובפיתוח עסקי. היא אוהבת לעבוד מחוץ לבית: "בתי קפה, עגלות קפה, מרחבים שמרחיבים את הדעת".

שליחות // אחרי שנולדה רוני הם יצאו לשליחות בקנדה, וחזרו עם יצחק, שנולד שם. בוונקובר סימה לימדה עברית, ופנחס היה אחראי על לימודי יהדות בבתי ספר יסודי ותיכון. "זו הייתה תקופה מעצימה ומרחיבת אופקים".

עצמאות // כשחזרו לארץ החלה סימה לעבוד כמאפרת ומסרקת בשכונה בשעות הערב, לצד עבודתה באוניברסיטת בר־אילן. בהמשך ירדה לחצי משרה, ופיתחה עוד את עבודתה השנייה. בימי הקורונה עזבה את העבודה בבר־אילן, החלה ללמוד מנהל עסקים במכללת קריית אונו, והתחילה לחשוב כמו בעלת עסק ולפתח מיתוג, בידול וקהל יעד. "כשאני עושה משהו, אני רוצה להיות הכי טובה בו. אז למדתי כימיה, נסעתי להשתלמויות, קראתי מאמרים מקצועיים. הבנתי שעולם צבעי השיער עמוק יותר ממה שנדמה. פיתחתי שיטה משלי והפכתי לסמכות בתחום".

הדר גנים // הם הגיעו לשכונה אחרי שחזרו מהשליחות: "הגענו לכאן בעיקר בגלל החינוך, אבל עכשיו זה פחות רלוונטי בשבילנו. אנחנו מחפשים את המקום הבא לעבור אליו".

תל־אביב // סימה גדלה במשפחה חרדית, הבכורה משמונה ילדים, בתל־אביב. אביה היה ראש מערך הגיור הארצי, ואמה עסקה בהוראה. בזמן השליחות המשפחתית בוונקובר הייתה מורה לעברית, ובהמשך עבדה בתפקידי רוחב ועסקה במערכות מידע במוסדות כמו משרד החינוך, בנק אדנים, המרכז הרפואי רבין ואוניברסיטת בר־אילן.

מנצ'סטר־מוצקין // פנחס הוא הבכור במשפחה של שלושה ילדים, ונולד במנצ'סטר שבאנגליה. בילדותו עלה עם משפחתו לארץ וגדל בקריית־מוצקין. הוא למד בתיכון הדתי יבנה בחיפה, המשיך לישיבת עטרת כהנים בירושלים, ואחרי שירות בצה"ל למד באקדמיה לצד לימודי תורה: הוא השלים תואר ראשון בחינוך ותואר שני בפסיכולוגיה חינוכית, וגם התחיל דוקטורט שעסק בהגירת יהודי איראן לארצות הברית.

והשאר היסטוריה // פנחס למד גרפולוגיה ועבד במוסד חינוכי עם בת דודה של סימה, וסימה העבירה אליו את כתב היד שלה לניתוח. כשראה את כתב היד שלה אמר לחברו: "זאת תהיה אשתי". היא יצאה אז רק עם בחורים מישיבות, שהכירו לה בשידוך, ובכל זאת הוא ביקש לדבר איתה. אחרי שיחה מסקרנת בטלפון הוא ביקש להיפגש. "אני לא יודעת איך קרה שנפגשנו. אנחנו באים מעולמות אחרים לחלוטין, בימים ההם זה היה בגדר בלתי אפשרי". אבל חודשיים אחרי הפגישה הראשונה הם כבר עמדו מתחת לחופה. "אני חרדית מבית ספרדי, הוא אנגלי מבית דתי־לאומי. זה יצר הרבה התנגדויות, אבל הנה אנחנו כבר 32 שנה ביחד".

קרנבל // "אני תמיד אומרת לו שאני הגל והוא השובר גלים. אני הפרעת קשב, והוא חוף מבטחים. הוא חושב שהחיים איתי הם לונה פארק, והוא לא טועה. הוא היה יכול להתחתן עם צנונית, לגדל עשרה ילדים ולחיות חיים סולידיים. אבל הוא קיבל אותי ואת הקרנבל".

להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il

 

כ"ח בתמוז ה׳תשפ"ה24.07.2025 | 14:31

עודכן ב