משפחת קטיפה | יוסי אלוני

צילום: יוסי אלוני

תוכן השמע עדיין בהכנה...

הבית // דירת ארבעה חדרים עם מרפסת סוכה, משופצת, צופה דרומה לנוף עצים ירוק. במטבח אי גדול באורך 2.4 מטרים, בגווני סהרה עם נגיעות של זהב, כולל שני כיורים עם ברזי זהב תואמים. הסלון ופינת האוכל מעוצבים בהרמוניה, ובמקום הטלוויזיה של הדיירים הקודמים יש היום ספריית קודש. בכניסה לבית יש מחסן שהפך לקליניקה פרטית, גם לליאת וגם לנאור. הריצוף בדירה מבריק ובחדרים הונח פרקט.

הבוקר // נאור יוצא מוקדם מאוד לעבודה, אבל לא לפני שהוא מכין סנדוויצ'ים מושקעים לבנות. הבנות קמות ומתארגנות לגמרי בעצמן, ובעשרה לשמונה יוצאות להסעה לבית הספר חב"ד בנס־ציונה. ליאת מציצה מהמרפסת ומוודאת שהן עלו להסעה.

לפעמים היא לוקחת את משה לביא לגן, ולפעמים נאור, "לפי לוח הפגישות שלי או העומס בעבודה שלו. אנחנו באים אחד לקראת השני בעניין הזה. שנינו שותפים מלאים בבית, מנסים לא 'להתפנקס' על מי עשה יותר". אחרי שיחה קצרה בבוקר ביניהם הם מתחילים את היום: ליאת מדברת מדי בוקר עם אחותה, שותה קפה ואוכלת משהו מתוק, מתפללת ומתחילה את העבודה, ונאור נוסע עשרים דקות למפעל בלוד.

כיסוי ראש // ליאת היא בעלת סטודיו למטפחות, ויוצרת פטנטים בתחום. "אני זוכה להשפיע, ולחזק נשים באמונה, בכיסוי ראש, במסרים. זה הבייבי שלי, והיום גם כל הבית חי את זה - אבל יש גבולות. זה לא 24 שעות ביממה, חייבים איזון". היא התחילה לפני שנים כמאפרת, והעלתה סרטוני קשירת מטפחות לרשתות, שהצליחו מאוד. בהמשך פתחה בית ספר לאיפור ואת הסטודיו למטפחות.

פטנטים // ב־2015 פיתחה את הפטנט הראשון שלה, נפח "הווליום", ובהמשך את "הטיארה" ו"הרויאל", כולם פטנטים רשומים. ההצלחה הייתה כל כך גדולה, ששתי מוכרות חיקו את הפטנטים וליאת תבעה את שתיהן וזכתה: "הניצחון המשפטי יצר תקדים חשוב בעולם המטפחות. והכי מדויק? הפטנטים שלי עשויים בעיקר מבד קטיפה".

לוגיסטיקה // נאור הוא מנהל ייצור ומרכז לוגיסטי בחברה שמתמחה בייבוא ובייצור של גופי תאורה. "הגעתי לשם לפני שש שנים, וזו בעצם העבודה הראשונה שלי כשכיר. לפני כן עבדתי עם ליאת בעסק שלה, אבל הבנו שזה לא בריא לנו כזוג אז נפרדנו מקצועית. מאז לשנינו טוב יותר. ואני עדיין מעורב בעסק אבל לא כמו שהייתי מעורב בו בהתחלה".

"כשהוא הגיע לפגוש אותי לא זיהיתי אותו - הוא לבש שחור־לבן, היו לו זקן ופאות"

רב־תחומית // ליאת גדלה בבית דתי־לאומי בראשון־לציון, והדוד של אביה הוא הרב הצדיק רבי חיים אבישלום בן בלנקה המכונה "החלבן". היא השנייה בשלושה אחים. בתיכון למדה אדריכלות, עיצוב פנים וציור, ובצבא שירתה בחיל המודיעין כמנהלת רשת מחשוב. לאחר השחרור עבדה אצל דוד שלה בדרום קרוליינה, בחנויות חוף.

חיים // נאור גדל בבית חילוני, ויש לו שני אחים גדולים ממנו. הוא נולד בחג סוכות, ללא סימני חיים, אך עבר החייאה מוצלחת. בגיל תשע נפגע בתאונת פגע וברח, ואיבד את הזיכרון באופן זמני. לקראת הגיוס לצבא התחיל תהליך חזרה בתשובה. הוא שירת בחיל הקשר כטכנאי של מכשירים מסווגים, ואחרי השחרור למד בישיבה של הרב שלום ארוש בירושלים, ובהמשך גם בכולל של הרב יורם אברג'ל זצ"ל.

תשובה // "תמיד ידעתי שהדת היא האמת והיא הדרך שלי. כשחזרתי בתשובה הרגשתי שיש לי תכלית, משהו לחתור אליו. לא תמיד זה התקבל בהבנה, גם לא במשפחה שלי, שאף אחד בה לא דתי. אבל ידעתי מה אני רוצה, והמשכתי קדימה ולא הקשבתי לרעשי הרקע".

והשאר היסטוריה // בצבא, נאור היה חבר של אח של ליאת. "במשך שנים שמעתי את השם 'קטיפה' בטלפון, ויום אחד הוא הגיע אלינו הביתה עם כל החבר'ה. שאלתי: 'מי זה קטיפה?', וידעתי שזה יהיה בעלי. בהתחלה חשבתי שהפער של שלוש שנים לא מתאים, אבל דיברנו כל הערב, התחברנו. אחרי כמה חודשים נפרדנו, כי הוא הלך לישיבה. שנה אחר כך קיבלתי ממנו הודעה ומשם התגלגלנו. כשהוא הגיע לפגוש אותי לא זיהיתי אותו - הוא לבש שחור־לבן, היו לו זקן ופאות. בבית הקפה הוא פשוט אמר: 'אנחנו מתחתנים', בלי הצעת נישואים. הוא היה בן 21, אני בת 24. התחתנו בתוך שלושה חודשים". בחתונה הייתה הפרדה מלאה בין גברים לנשים, וכולם ישבו בישיבה נפרדת. נאור: "המשפחה שלי לא בדיוק הבינה מה קורה, היו שחשבו שהשתגעתי. אבל הרגשתי בטוח בדרך שלי".

דרום אדום // הם עברו לגור באופקים מיד אחרי החתונה. "עברנו שם את מבצע צוק איתן ועמוד ענן. חוויתי חרדות לא פשוטות, והחלטנו לחזור למרכז".

שינויים // לפני כשלוש וחצי שנים, בערב יום כיפור, נפטרה אִמה של ליאת בגיל 59. "זה קרה בתוך פחות מחודש. היא ניהלה את העסק שלי, והייתה כמו אמא נוספת לילדים שלנו. ברגע שנפטרה, הרגשתי שהעולם חרב עליי". בתקופה ההיא ליאת ונאור עבדו יחד בעסק, ונוצרו ביניהם מתחים זוגיים. אחרי השבעה הוא עזב את הבית, וליאת נשארה לבד עם העסק, הילדים ואביה הנכה.

רוחניות // בתקופה הזאת ליאת יצאה ללמוד נומרולוגיה יהודית, כחלק מתהליך שלם של התפתחות רוחנית. "ככל שהבנתי את משמעות המספרים, שמי, התאריך שלי - הבנתי את השליחות שלי בעולם. קיבלתי מסרים מטורפים". דרך ההתפתחות האישית ליאת עברה שינוי עמוק, שיצר שינוי בזוגיות. "כשנסענו לצפון לפני שנתיים הוא הפתיע אותי בהצעת נישואים על שטיח אדום – ממש הרגשנו שהתחתנו מחדש".

נומרולוגיה // "הגימטרייה של השם שלי היא 441 - בדיוק כמו המילה אמת. חשוב לי להסביר: נומרולוגיה היא לא חיזוי עתידות. היא כלי מדהים שמגלה לנו טיפ־טיפה מהחוכמה של בורא עולם. אני עובדת לפי התאריך העברי, ומשלבת גם את ספר יצירה. המשולש הנומרולוגי יכול להאיר לאדם את דרכו - מה השליחות, מה הייעוד, באיזה תחום מתאים לו לעבוד, איך לשפר זוגיות. זה לא נוסחת קסם אלא כמו וייז: אני יודעת לאן אני רוצה להגיע, אבל הבחירה בדרך היא שלי. יש כאלה שזה פחות מדבר אליהם וזה בסדר. אני מאוד מכילה, מאוד מאמינה באיזון".

להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il

כ"א בתמוז ה׳תשפ"ה17.07.2025 | 16:17

עודכן ב