"הגרסאות שלנו לזוגיות שונות, הגרסה שלי היא כמובן הנכונה"

הבית // בית קרקע עם חצר קטנה מלאה עצי פרי. "המשמש שגדל כאן הוא הכי טעים בארץ".

שלהם // אלעד שיפץ את הבית בעצמו: שבר קירות, ריצף, טייח, הרכיב, בנה, התקין את מערכת החשמל. את המגע העיצובי והתחושה הביתית הכניסה אורית. כמעט כל מה שיש בבית הוא יד שנייה, מחודש או תוצרת עצמית (חוץ מהמזגנים).

הבוקר // אחרי ההשכמה הם מכינים את הילדים לצאת לגן יער. כל אחד אורז את התיק שלו, עם מים ופירות, ואז הם מתיישבים לארוחת בוקר קלה לפני היציאה. הילדים נוסעים לגן באופניים של אלעד, או הולכים ברגל. אחר כך אלעד נוסע באופניים לעבודה (או בתחבורה ציבורית). אורית מתחילה את היום בניהול העסק: שיווק הצגות, חזרות, ולעיתים ישיבות יצירה ופיתוח.

מגמה // אלעד הוא מנכ"ל מגמה ירוקה, ארגון חברתי־סביבתי הפועל לשינוי מדיניות למען צדק סביבתי וסביבה בת קיימא בישראל. "הארגון מתמקד בהשפעה על מקבלי החלטות ובהרחבת מעגלי הצדק הסביבתי והחברתי בישראל, באמצעות פעילות בשטח ועבודת קשרי ממשל בכנסת ובממשלה". הארגון מונה מאות פעילים ברחבי הארץ ופועל גם עם בני נוער.

תיאטרון // אורית יוזמת ומובילה את פרויקט "הכרכרה" – ספריית תלת־אופן ניידת שמגיעה לשכונות, לגינות קהילתיות ולפסטיבלים ומביאה עמה תיאטרון סיפור לילדים והורים. הבכורה התקיימה בפסטיבל "מקומות שמורים" לילדים על הרצף, ובקיץ הקרוב הכרכרה תופיע בתל־אביב, בהרצליה ובפסטיבל הבינלאומי של תיאטרון הקרון בירושלים. "הכרכרה משלבת את כל האהבות שלנו – אופניים, ספרים, תיאטרון וטבע עירוני. בחזון שלי אני מטיילת בכל הארץ עם ההצגות שלי, ונפגשת עם ילדים והורים דרך תיאטרון אומנותי, איכותי ומלא דמיון". במקביל היא שוקדת על פרויקטים חדשים: הצגה על בסיס סיפורו של רבי נחמן מברסלב, ותסריט לסדרת טלוויזיה.

ילד חדש // אלעד גדל בפתח־תקווה, ובכיתה ד' עבר להוד־השרון. "בפתח־תקווה הייתי מלך הכיתה, הכי טוב בכדורגל, ובהוד־השרון פתאום הייתי הילד החדש ולקח לי זמן להשתלב. התחברתי לכל הילדים הפחות מקובלים בשכבה, וכך בעצם פיתחתי את הרגישות החברתית שלי". הוא התעניין בטבע ובטיולים, והיה פעיל בתנועת הנוער העובד והלומד. בצבא שירת כמש"ק הדרכה בבית הספר לרפואה צבאית והיה שותף בכתיבת תו"ל רפואי לאחר מלחמת לבנון השנייה. במקום טיול אחרי הצבא הוא יצא לקורס מורי דרך בבית ברל: "רציתי לחוות את ישראל שוב ושוב כמו בפעם הראשונה, הייתי הכי צעיר בקורס". הוא בעל תואר ראשון בהיסטוריה של עם ישראל ומדעי הסביבה, ולקראת סיום תואר שני בלימודי סכסוכים. כיום הוא גם משרת במילואים ביש"ד (יחידת שירותי דם) 269.

מחאה // בשנת 2011, בזמן שניהל עסק מצליח בתחום התיירות החינוכית, הצטרף למחאה החברתית, והתחיל להקדיש את מרצו לפעולה ציבורית וסביבתית. כשהגיע למגמה ירוקה הוא הקים את תחום קשרי הממשל והוביל את המאבקים לסגירת מפעלי בז"ן ולפינוי המזהמים ממפרץ חיפה, לשמירה על חוף פלמחים, ולהפסקת השימוש בפחם במשק החשמל הישראלי. "לאחרונה ספגנו פגיעה קשה מאוד מהשרה סילמן, שבחרה לקטוע לנו ולארגוני סביבה תקציבים לפרויקטים משותפים עם קהילות בצפון, בעוטף עזה ובכל רחבי הארץ". לאחרונה הוא נבחר לרשימת "40 הצעירים המבטיחים בישראל מתחת לגיל 40" של גלובס.

רב־תחומית // אורית גדלה בחולון, וגם היא עברה עם משפחתה להוד־השרון כשהייתה בכיתה ד'. בילדותה אהבה לרקוד ולשחק, אך בחרה במגמת ספורט ושיחקה בנבחרת הכדורעף של בית הספר. אחרי שנת שירות בחברה להגנת הטבע בקריית־שמונה, היא שירתה שירות לאומי בחוות סוסים טיפולית. לאחר מכן החלה בלימודי מחול וקרקס, והמשיכה ללימודי משחק בבית ספר עצמאי בהובלתו של המורה למשחק אברהם דנא ז"ל. באמצעות משחק בתיאטרון רחוב בצרפת ובספרד היא מימנה שלוש שנים של לימודים. בתום לימודיה הצטרפה לעמותת "רופאי חלום" והייתה ליצנית רפואית במשך עשור, בין השאר בבתי החולים סורוקה ואיכילוב. במקביל שיחקה בתיאטראות פרינג' ויצרה הפקות עצמאיות. היא בעלת תואר ראשון באמנות רב תחומית, סביבה ואדם באוניברסיטת תל־אביב.

ההיכרות // הם נפגשו בכיתה ו' בהוד־השרון. אלעד: "התאהבתי בה מיד וידעתי שהיא האחת בשבילי. חיזרתי אחריה, וזה לקח זמן. חיכיתי לשיעורי כימיה כדי לעזור לה, ולמשחקי כדורגל ליד הבית שלה כדי לראות אותה. שמח שכבשתי את ליבה והקמנו יחד בית בארץ".

אורית: "גם אני התאהבתי באלעד כבר בבית ספר. הערצתי אותו, צחקתי מכל מה שהוא עשה וישבתי מאחוריו בשיעורי ערבית בכוונה. הדרך לזוגיות הייתה ארוכה, והגרסאות שלנו שונות – הגרסה הנכונה היא שלי, כמובן. בכל יום אני מודה על הנחישות שלו וההתמדה, וכיף לי שהוא עדיין מצחיק אותי עד היום".

יחידה // לקראת לידת בנה הראשון יצרה אורית הצגת יחיד מקורית בשם "איך עושה בית?" – מסע מצחיק אל חפצים שנזרקו לרחוב: "מה שבשביל אחד מיותר, בשבילי הוא אוצר".

dyokan@makorrishon.co.il