"עם פרוץ המלחמה התפנינו מהבית והתחלתי לבנות בחנויות יד שנייה"

דודו כהן (46), מנהל הדיגיטל ב"הידברות". לאחרונה ראה אור ספרו "50 מפתחות: המדריך הלא־רשמי לחיים", בהוצאת ידיעות ספרים

דודו כהן | אייל מרגולין, ג׳יני

דודו כהן | צילום: אייל מרגולין, ג׳יני

תוכן השמע עדיין בהכנה...

תכולת הספרייה יש לי שתי ספריות גדולות, בסלון ובחדר העבודה. הן כוללות שלוש סוגות מרכזיות: ספרי יהדות מגוונים מאוד – מספרי גמרא ומשניות ועד לספרי עיון של משה שרון, סיון רהב־מאיר, רן ובר, הרב מאניס פרידמן ועוד; ספרי עיון בתחומי היסטוריה, ניהול, פוליטיקה ובריאות; ואחרונה חביבה – לפני כשנתיים התחלתי להתעניין גם ברומנים גרפיים, בעברית ובאנגלית, שקיבלו אף הם מדפים משלהם.

שיטת מיון בסלון נמצאים כל הספרים הייצוגיים - גמרא, סדרת "תורה מאירה" ו"נביאים מאירים" של הרב רונן חזיזה, וכן עוד סדרות וספרי יהדות. גם בחדר העבודה יש ספרי יהדות, אבל גם ספרי עיון וסוגות אחרות. הסידור הוא לפעמים לפי נושאים ולפעמים לפי גדלים.

דודו כהן | אייל מרגולין, ג׳יני

דודו כהן | צילום: אייל מרגולין, ג׳יני

מדף קרוב ללב המדף שמכיל את הספרים הבאים שאני אמור לקרוא. מצד שני וכתמונת ראי, גם המדפים שכוללים ספרים שכבר קראתי – לא פחות קרובים ללב. לפעמים אני מסתכל עליהם ומנסה להרים לעצמי - "וואלה, את כל זה סיימתי, לא רע!"

הכי מעניין

השפעת המלחמה כיוון שאנחנו תושבי קריית־שמונה, יום לאחר שמחת תורה תשפ"ד התפנינו מביתנו. בירושלים, שאליה הגענו, מצאתי את עצמי מבלה לא מעט בחנויות ספרים יד שנייה. זה הוליד סיטואציות מצחיקות שבהן אני חוזר עם אוצרות אמיתיים ונדירים, וזוכה לתגובות מלאות השראה מאשתי: "מה אתה מביא את כל הזבל הזה? לך תדע מי נגע בזה". באותה תקופה גם נפתחתי לז'אנר הרומן הגרפי, והתחלתי לקנות ספרים רבים ממנו. באותה תקופה טסנו פעמיים ללונדון, והתחלתי להתוודע גם לעולם הרומנים הגרפיים באנגלית, בפרט ההיסטוריים או כאלה שכוללים סיפורים אישיים.

על ארבעה ספרים

חיי עולם

הרב עדין (אבן ישראל) שטיינזלץ, מגיד

יש המון ספרי מאמרים ודרשות על פרשת השבוע, אבל אחד הטובים בעיניי הוא "חיי עולם" של הרב שטיינזלץ. הרב הצליח לחדש דברים משמעותיים ברוב מכריע של הפרשות, ובעולם של וורטים שכבר שמענו פעם או פעמיים (או חמישים) - זה ממש מרענן. ואם כבר פרשת השבוע, חשוב לציין גם את "אור השבת" של הרב יצחק דוד גרוסמן, שמשלב בין פרשת השבוע לסיפורים מיוחדים שאירעו לרב במהלך השנים.

ללא

| צילום: ללא

ילדי תרשיש באי הבודד

אהוד טוקטלי, שמואל וג'ודי קליצנר, נחלה

הספר הראשון שקראתי מעודי, ולכן שמורה לו פינה חמה אצלי. כקורא מושבע של "אותיות" בתקופת אורי אורבך ז"ל, בסוף שנות השמונים, נתקלתי בפרסומת לספר בעיתון, וכך התוודעתי אליו. הסיפור מגולל את קורותיהם של שבעה ילדים ישראלים שניצלו מספינה טובעת, והגיעו בסירת הצלה לאי בודד. לפני שנה הופתעתי לגלות את הספר בחנות - לא ידעתי שממשיכים להדפיס אותו - וכמובן מיהרתי לרכוש עותק נוסף.

ללא

| צילום: ללא

המכתב

הרב יצחק פנגר

אני מעריך מאוד ספרי יהדות מקוריים עם פורמטים חדשים. אפשר לציין לטובה בהקשר הזה את "לדעת להאמין" של הרב יחזקאל סופר, "כל התלמוד על רגל אחת" של אורי בריליאנט, ואת "רק מתעניין: יהדות בקצב שלך" של דרור יהב. אחד הספרים הטובים בהקשר הזה הוא "המכתב" של הרב פנגר, שזכה לפני כמה שנים לעריכה גרפית ששדרגה אותו משמעותית מהמקור. הספר לוקח את הקורא יד ביד לכל תחנות האמונה היהודית. זה לא רק ספר, אלא מסע־קריאה חווייתי של ממש.

ללא

| צילום: ללא

The Arab of the Future

ריאד סאטוף

רומן גרפי בן שישה חלקים, המגולל את סיפור חייו של ריאד סאטוף – מאייר ואמן שגדל לאב סורי ואֵם צרפתיה, ומבלה את רוב ילדותו במזרח התיכון, ובפרט בסוריה. הספר מתאר את ילדותו של המחבר בסביבה ערבית תוך שרטוט דמותו המורכבת של אביו, שהיה מצד אחד משכיל ובעל תואר דוקטור, ומצד שני פרימיטיבי ופטריארכלי. לקראת סוף הסדרה האב חוטף את בנו הקטן, והמשפחה מתפרקת ומתחלקת בין צרפת לסוריה. זהו הקונפליקט המשפחתי המרכזי ביצירה, בין זהות מערבית לזהות ערבית מסורתית.

ללא

| צילום: ללא

 

ז' בחשון ה׳תשפ"ו29.10.2025 | 18:47

עודכן ב