"החיים הם טיוטה ראשונה. מי שלא פורם את עצמו כדי לרקום את עצמו באמצעות חייהם של אחרים מחטיא את הסיבה שלשמה נולדנו: לא כדי למות, אלא כדי להיוולד מחדש ולא כפי שהורינו הולידו אותנו". זו המחשבה המדריכה את מיקי, גיבור הרומן שלפנינו, כלפי הפרויקט שלו: אחיו התאום יואב.
מיקי חזר ארצה אחרי כ־15 שנה בארצות הברית. אלה הם שלהי 2011, והוא ויואב בני 41. הקריירה שכל אחד מהם איווה לה, נדרסה. מיקי כתב באמריקה רומן רב־מכר מעולמם של האינדיאנים. הוא השתכן בהיכל התהילה עד ששיגעון השעה ערף את ראשו; הוא הואשם בניכוס התרבות הילידית. הכול הפנו לו עורף. עכשיו הוא חוזר ארצה, רווק מובס, אל יואב ומשפחתו העליזה.
ואילו יואב, המתנשא לגובה 2.02 מטרים, 40 ס"מ יותר מתאומו, היה בנעוריהם שחקן כדורסל מצטיין, אליל הסביבה. מיקי היה נושא כליו. מיקי גם הפגיש את אחיו עם שרית, הנערה שהוא עצמו היה מאוהב בה. אהבת האחים פרחה, אך מתחת לפני השטח הרעילה קנאה. מיקי הסתיר מיואב שמגייס השחקנים של מכבי תל־אביב חיפש אותו. הקריירה הספורטיבית של יואב נגדעה. כשמיקי ירד מהארץ כדי להתרחק מכאב הוויתור על אהובתו לאחיו, הוא הותיר את אחיו לחיים אפורים ואף לסעוד יחידי את אימם האלמנה – והפך לכוכב בעצמו.
הכי מעניין
| צילום: בעז גאון. עם עובד, 341 עמ'
מפגשם המחודש של התאומים מוליד מיזם של פיצוי. יואב, קשיש במונחים של ספורט, יחזור להיות שחקן כדורסל ואף ייכנס, ולו לפעם אחת, להרכב הפותח של מכבי תל־אביב. לשם כך צריך למשל לבנות לו מחדש ברך שקרסה מסחיבת האם הגוססת; ואפילו ליצור אותו כמותג, "יו־יו 40", שישלהב את הציבור בסיפור של שחקן שכשמו יו־יו ירד אבל תמיד עולה, כדמות השראה. זה מצליח. וכמובן מסתבך.
זהו אפוא רומן על יחסים סבוכים בין אחים, עם תכנים של כדורסל; אם תרצו, ספר בנות על בנים שעושים דברים של בנים. הקורא שלפניכם לא נוטה לא לספרי בנות ולא לדברים של בנים כגון כדורסל, ואף על פי כן קרא את הספר הלא־קצר בגמיעה ארוכה. ראשית, מפני שהוא לא עונה לתבנית המצופה של יריבות אחים. יש כאן אהבה גדולה, עם כעסים הרוחשים תחתיה אך אינם יכולים לה. שנית, מפני שיש כאן שילוב בין התבוננות אינטליגנטית בשאלות שמטרידות לא רק תאומים, ובין עלילה שמקלפת את העבר כשהיא מתקדמת אל העתיד. ושלישית, משום שבעז גאון מעצב לו שפה ייחודית וציורית ועם זאת רהוטה ונמנעת ממילים שלא כולם מכירים. דגימונת: "מטוס צעצוע חצה את שמי האוכמניות מעלינו והותיר מאחוריו שובל של אבקת סוכר. תעיתי בעמק השתיקה שנפער ביני לבין שרית".
הרומן משתדל גם לשלב אירועים היסטוריים בני התקופה, ובמסגרת זו קו ייחודי הוא שילוב כמה אישים אמיתיים בתפקיד עצמם הבדיוני. כך משולבים בעלילה כדורסלן העבר של מכבי, לוּ סילבר, בתפקיד בדיוני חביב, ואילנה דיין בפרודיה מוצלחת על עצמה; משניהם קיבל המחבר רשות. טכניקה זו אפשרה לו גם להפגין את נאמנותו המחנאית, בגילויי סלידה לא מוסברת של המספר כלפי "אח של יוני נתניהו".