הרב שטיינזלץ מסביר בבהירות את תורת הסוד

נדמה שלפני ההתייחסות המפורטת לספר שלפנינו, צריך לענות על שאלה מתבקשת: כיצד רב שנפטר לפני כחמש שנים ממשיך להוציא ספרים? התשובה נמצאת בהקדמת העורך, הרב מאיר הנגבי, תלמיד ותיק של הרב עדין שטיינזלץ, שערך גם רבים מספריו הקודמים. מתברר כי מדובר בהגשמת חלום רב־שנים של הרב שטיינזלץ, אשר נדחה שוב ושוב מפני מפעליו הגדולים בביאור התלמוד, המשנה והתנ"ך. כעת החלום הזה מתגשם בזכות מלאכת איסוף ועריכה מתוך שיעורים רבים שניתנו במקומות ובזמנים שונים, ורוכזו לחיבור מסודר התואם את דרכו של הרב בהסברת רעיונות. הרב הספיק לראות ולאשר את המבנה המוצע לספר ופרק אחד לדוגמה.

מרבית יצירתו המונומנטלית של הרב שטיינזלץ עוסקת כאמור בביאור ספרי היסוד של היהדות – המקרא, המשנה, התלמוד הבבלי והרמב"ם. ביאורים אלו מיוחדים במינימליזם שלהם, בנקיות המובהקת ובהגשה הישירה. אם ננסה להשוות את ביאור התנ"ך שלו ל"דעת מקרא", או את הפירוש לתלמוד לפרויקט אדיר הממדים של הוצאת ארטסקרול (הידוע כמהדורת שוטנשטיין), נבחין בהבדלים בקלות. הרב שטיינזלץ מבקש לנקות את הדרך מכל המכשולים – הוא מבאר את המילים שאינן עבריות, מספק הקדמות קצרות וענייניות לנושאים חדשים, ומציע היכרות סמלית עם אירועים היסטוריים או ממצאים ארכיאולוגיים לפי הצורך.  ועדיין, הוא משאיר לקורא את מלאכת ההליכה עצמה בשביל שהוא ניקה עבורו. הוא לא מנסה לבצע במקומנו את עבודת הלמידה, ומשאיר לנו את העמל ואת החשיבה העצמאית.

לפירוש שבמהדורת שוטנשטיין יש יתרונות רבים על פירוש שטיינזלץ לתלמוד. הוא מקיף יותר, מבאר כל שלב ושלב בסוגיה, שומר על רצף הלימוד, ומוסיף הערות רבות שמאפשרות להכיר גם את שיטות הראשונים על הסוגיה. זה בהחלט חשוב, אך לא זו הייתה שליחותו של הרב שטיינזלץ. הוא ביקש לאפשר נגישות ראשונית לכל אוצרות היהדות, והתמקד בכך. ההיצמדות למשימה מדויקת זו היא שהביאה אותו להישגיו הכבירים בהנגשת ארון הספרים היהודי.

יוצא דופן בין ספרי הרב שטיינזלץ הוא "ביאור תניא". ספר זה, שנערך גם הוא על ידי הרב מאיר הנגבי, לא דומה כלל לשאר יצירתו, בהיותו רחב ומקיף הרבה יותר. הסיבה לכך פשוטה: מדובר בספר שנערך מתוך שיעורי רדיו שנמסרו על ידי הרב, וכך הוא גם נקרא – אסוציאטיבי יותר ורחב יריעה. בשנים האחרונות יצר תלמיד אחר של הרב שטיינזלץ, דב ליברמן, ביאור חדש לספר התניא – "בפיך ובלבבך: ביאור בהיר לספר התניא", בהוצאת מעיינותיך. נדמה שדווקא ביאור זה נצמד לקו המנחה של הרב שטיינזלץ בכל ספריו, כלומר ביאור קליל ומנגיש.

הגבוה הוא גם נמוך

ספרו החדש של הרב שטיינזלץ עוסק בספירות, והוא מהווה מבוא מקיף ויסודי לתורת הקבלה והחסידות. ספר־מבוא נוסף, "שלושה עשר עלי השושנה", שפורסם כבר ב־2010, עסק בכניסה למושגי החכמה הפנימית, באמצעות הסברת מושגי הבסיס של היהדות בשפה פנימית. התבארו בו מושגים כמו עולמות ונפש, תורה ותפילה כפי שהם מוסברים בחסידות. הספר הנוכחי מוקדש ליסוד המרכזי של המחשבה הקבלית: הספירות, אבני היסוד של כל העולמות הרוחניים. שני הספרים הללו מצטרפים לספרים נוספים של הרב, כמו "נשמה" ו"מילים פשוטות", שבהם הוא מפרק נושאים רוחניים ומורכבים לאבני הבניין הבסיסיות שלהם, ומבאר אותם בלשון בהירה ונגישה. כל אחד מהספרים ניחן ביכולת נדירה לתרגם מושגים תורניים עמוקים לשפה המובנת גם לקורא שאינו בקי, ולעורר בו מחשבה ורגש עמוק. בניגוד לסדרות הספרים שבהם התפרסם הרב שטיינזלץ, ספרים אלו אינם נצמדים לפרשנותו של ספר קלאסי מסוים, אלא נובעים מעולמו הרוחני הרחב והחובק־כול של הרב – עולם שהוא למעשה ראי לתחומיה המגוונים של היהדות לדורותיה.

ספר זה מציג בפנינו את הספירות כבסיס של העולמות הרוחניים, של נפש האדם, של תורת הסוד ושל תורת החסידות. הוא ניגש לכל ספירה לפרטיה, ולתהליך יצירת והשתלשלות העולמות בכללות, והופך אותם למשהו שנוגע בכל אחד מאיתנו. הפרקים מסודרים היטב, ומוגשים לקורא בפיסות מידע קצרות של 2־3 עמודים לכל רעיון. יש כאן דמיון מסוים לשיטת הרצאת הדברים של הספר "שערי אורה" מאת המקובל רבי יוסף ג'יקטיליה, המבאר את בחינותיה השונות של כל ספירה דרך ביטויים שונים המבטאים את תפקידה. כך לדוגמה, הפרק על ספירת היסוד כולל, מלבד ההסבר הבסיסי על הספירה ומקומה במערך הספירות הכולל, גם פירוש להתייחסות אליה כאל "הספירה האחרונה", היסוד ככוח ההשפעה וההתקשרות, היסוד כ"ברית" וכמידתו של ה"צדיק" ושל "יוסף". כך מקבלת כל ספירה התייחסות רחבה ומקיפה, אך קלה לעיכול.

ההסבר של הרב שטיינזלץ בהיר גם כשהדברים נוגעים לנושאים העמוקים ביותר. הספירות, כאבני הבניין היסודיות, בונות את העולמות עולם – מהאצילות ועד העשייה. כיצד זה ייתכן? איך יכולה ספירה "גבוהה" לשמש גם בעולם "נמוך"? ההסבר לנושא בא, באופן טבעי, מהעולם המתמטי: "מן הספירות הגנוזות לספירות הגלויות יורדות הספירות דרגה אחר דרגה, ובכל דרגה הן בעצם אותן עשר הספירות באותם השמות. לשם המחשה, התבנית של מספרי היחידות 1 עד 10 חוזרת גם בסדרות של העשרות, המאות, האלפים וכן הלאה. לכל סדרה יש ערכים שונים, אבל התבנית נשארת, והיחס בין המספרים נשמר בכל הדרגות" (עמוד 37). כך, הסבר פשוט משווה בין הספָרות היוצרות את כל המספרים בעולם, מן הקטן לגדול, ובין הספירות הבונות את כל העולמות כולם.

המשך מפעל ההנגשה

מה הן בכלל הספירות, נושא הספר? כך מסביר זאת הרב שטיינזלץ: "את עשר הספירות אפשר להגדיר כתבניות היסוד שבהן ברא הקב"ה את העולם ובהן הוא מקיים ומנהיג אותו. תבניות היסוד שבלעדי אחת מהן אין העולם מה שהוא. על דרך משל, לבית יש גג וקירות ודלת, ואם אין לו אחד מהם הוא איננו בית. כך במכלול הבסיסי של עשר הספירות מתקיימים כל העולמות בכלל וכל הנפשות וכל הפרטים שנמצאים בהם... הנפש בנויה מעשרה כוחות הנפש המשתלשלים מעשר הספירות העליונות: חוכמה, בינה, דעת, חסד, גבורה וכו'. וכך גם הגוף החי מהנפש מתקיים באותן עשר תבניות: הראש כמקום החוכמה הבינה והדעת, היד הימני הנותנת היא בחסד, היד השמאלית העוצרת בגבורה, הגוף שביניהן בתפארת..." (עמוד 39).

הספירות מרכיבות, אם כן, כל מערכת המוכרת לנו. הן גם הדרך שבה הקב"ה ברא ומתייחס לעולם, גם הדרך שבה אנחנו פועלים, וגם המבנה הבסיסי של כל מערכת שאנו מכירים. לכן ישנה חשיבות רבה בהבנה יסודית של אבני הבניין הללו, שבלעדיהן אי אפשר להבין את תורת החסידות והקבלה, ולמעשה אי אפשר להבין כלל את דרכי פעולתו של העולם.

ספירה אחר ספירה נפרשת לפנינו התמונה המלאה של העולם הזה, ואנו הולכים ומבינים מדוע אי אפשר בלי אחת מהספירות הקדושות. כשאנו לומדים על החוכמה מתבאר שהיא הבשורה והבסיס לכול, אך מיד מופיעה הבינה ומבהירה כי ללא ממדי האורך, הרוחב והעומק שהיא מספקת לחוכמה, היא תישאר בוסרית. בפרק הבא נבין כיצד ללא הדעת יישארו שני ההורים, החוכמה והבינה, האבא והאימא, ללא ילדים. הילד הראשון שמופיע על הבמה נראה נפלא – החסד, אך במהרה מתגלה כי חסד ללא מגבלות הופך לחסר ערך, וכי רק הגבול הניתן לו על ידי הגבורה הופך אותו לחסד שיכול להגיע ליעדו. התפארת תייצב את קו האמצע שבין החסד לגבורה ותייצר אור שיוכל להמשיך להופיע כלפי מטה, באופן שיוכל להתקבל.

פרק אחר פרק מוצגות הספירות ומוסבר כיצד הן מופיעות בדרכיו של הקב"ה וכיצד הן מתגלמות בנפשנו. בגופן שונה, ניתן בכל פעם כיצד ניתן לתרגם את הרעיונות לחיי המעשה ולהגשים אותם בחיינו.

פרקים מומלצים במיוחד מופיעים בסיום הספר, ב"שער העולמות הקדומים", העוסק בסדר השתלשלות העולמות מהאינסוף, דרך הצמצום והעולמות הקדומים שרק אחריהם היה יכול להיברא העולם שלנו – שמחד הוא התחתון ביותר, ומאידך היחיד שבו אפשר לתקן את השבר. בפרקים אלו ניכרת יותר עבודת ההפשטה שנעשתה למושגים הפנימיים ביותר בעולם הסוד, כך שיתאימו לכל קורא.

ניתן להביט על הספר כהמשך ישיר למשימת הנגשת עמודי התווך של היהדות, שנטל על עצמו הרב שטיינזלץ. מבלי להיצמד לפרשנות של ספר מסוים, מוגש בפנינו הסבר בהיר למושגי היסוד של תורת הסוד. ההגשה בלשון רב־שכבתית מתאימה את הספר לקוראים שונים. מי שאינו מכיר כלל את המושגים ימצא פה היכרות ראשונית מרתקת איתם; מי שרגיל בקריאת ספרי חסידות ומכיר את המושגים באופן שטחי או יסודי ימצא פה העמקה גדולה; ומי שבקי יותר בתורת הסוד – ימצא בין השורות שכבה של רמזים הקורצת אל מושגים והרחבות נוספות, בבחינת תן לחכם ויחכם עוד.

מלאכת המחשבת של עריכת וריכוז הדברים שבעל־פה לחיבור מסודר בכתב עושה חסד גדול עם תורתו של הרב שטיינזלץ, ומקרבת אותה לקוראים רבים. זהו ספר שדורש לימוד והעמקה, לא קריאה נינוחה לפני השינה, אך לימוד כזה יהיה משתלם לכל מי שיתנסה בו.

נדב רט הוא יועץ רב־תחומי לקבלת החלטות