אורה אייזנברג: "גולדה מאיר העניקה הרבה כבוד למדינת ישראל"

01 זיכרון ילדות תרבותי: באוקראינה, שבה גדלתי, היה מועדון נוער שבו היינו צופים בסרטים. סרט שזכור לי הוא "קסם הפיזיקה" שנעשה על בסיס ספר של הפיזיקאי גרגורי פרלמן. תמיד אהבתי סרטי מדע, ונושא הפיזיקה מאוד עניין אותי כבר מגיל צעיר. 02 ספר שקראת פעמיים: "הרוזן ממונטה כריסטו" שכתב אלכסנדר דיומא האב. מאז קראתי אותו לראשונה בגיל שבע, חזרתי אליו מאות פעמים. ספר על חברות, על נאמנות ועל בגידה. דווקא בכלא למד על אמונה בא־ל אחד, וזה מה שעזר לו להתגבר על הכול ובעיקר – לוודא שהאויבים שבגדו ישלמו על כך. אני גם אוהבת לקרוא בספר "המהפך" של הרב זמיר כהן, הנוגע בקשר בין המדע לבין התורה. כפיזיקאית, מצאתי בו הרבה עניין.03 דמות שמעניקה לך השראה: גולדה מאיר. אשת חינוך שהגיעה לפוליטיקה. היא ידעה שפות והעניקה הרבה כבוד למדינת ישראל. למרות המעמד והתפקיד שלה, תמיד הייתה קשובה לדעות שונות ממנה.

04 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה: עם דוד בן־גוריון. אני תמיד אוהבת אנשים שיש להם מטרה ותוכנית עבודה כדי להגיע אליה. בן־גוריון עבד תקופה ארוכה על בניית צוות ותוכנית עבודה להקמת המדינה, תוך שהוא לוקח בחשבון את התגובות. היום בכנסת, יש לנו בעיה עם כל המפלגות, כי אין להן תוכנית עבודה מסודרת. איך אנשים יודעים למי להצביע בלי שהם יודעים מה התוכניות שלהם?

05 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד: הייתי שמחה להתחלף עם רקדנית בלט מוכשרת ומפורסמת. תמיד אהבתי בלט והייתי מלאת קנאה ברקדניות המוכשרות. עם הגוף שלי בחיים לא יכולתי להיות במקום כזה. אז אולי לפחות ליום אחד.

06 מה מצחיק אותך: פערי שפה. הגענו ארצה עם תארים וידע אבל למעשה התחלנו מאפס. לאחר זמן מסוים, הכרנו משפחה ותיקה, הזמנו אותם לסעודת שבת והגשתי לאורחים את המנה והם סיימו הכול מהצלחת, הצעתי להם מנה נוספת והם אמרו די. בכל זאת מילאתי להם בשנית את הצלחות. כשהצעתי מנה שלישית הם אמרו די. כשהתחלתי למלא את הצלחות שוב, הם התחילו לצחוק ואז נזכרתי שבעברית די זה מספיק. ברוסית הפירוש הוא "עוד".

07 מה המאכל שאת לא יכולה לעמוד בפניו: דגים. במיוחד דג לברק אפוי בתנור עם מעט שמן ומעט ירקות ירוקים, מעדן.

08 עם מה את נרדמת: עם האייפד. לפני השינה אני רואה חדשות כדי להתעדכן, עוברת על ההודעות. אני מזכירה לעצמי שזכיתי שבתי, נכדיי וניניי גרים כאן בארץ. גדלתי באווירה של אנטישמיות, והילדות כאן שונה בהרבה. כשאני חושבת על זה, אני נרדמת עם חיוך.