01 זיכרון ילדות תרבותי. הייתי בגן חובה כשראיתי לראשונה את הסרט מרי פופינס. זה היה בחופש, ולקחו אותי להקרנה באחד מבתי הקולנוע של תל־אביב. מיד אחר כך נסענו לחנות תקליטים ואבא שלי קנה לי תקליט של שירי הסרט. ככה בעצם יכולתי לקחת איתי את מרי פופינס הביתה, ולהמשיך לקפוץ כאוות נפשי לתוך ציורי גיר על מדרכות. בגן נהגתי להשוויץ במהירות שבה אני אומרת את הסופרקליפרג׳ליסטיק, ועד היום השם מרי פופינס הוא עבורי מילה נרדפת לקסם.
02 ספר שקראת פעמיים. יש לא מעט ספרים שקראתי בשנית שנים אחרי הקריאה הראשונה. הזמנים משתנים ואיתם גם הקוראת. אבל השנה קראתי לראשונה את הספר "כמו", רומן הביכורים של הסופרת הסקוטית אלי סמית, (בבל, 1997) וכשסיימתי אותו מיד התחלתי מחדש. הרגשתי שאני לא מבינה בדיוק מה היא עשתה שם ואיך, ובמקביל, ובעיקר, רק רציתי לחזור לחיקו של הספר.
03 דמות שמעניקה לך השראה. הסופרים והמשוררים של העברית החדשה מפוצצים לי את המוח מרוב השראה. אנשים שנולדו עם שפה אחת, ואז לימדו את עצמם אחרת, ואחר כך לימדו את כולנו לדבר בה, ולא רק לדבר, גם לאהוב ולשנוא ולחגוג ולהתאבל. מרגש אותי לשמוע על ביאליק, לאה גולדברג, לוין קיפניס וחבריהם, שלקחו על עצמם ליצור ילדות עברית, וחיברו אותיות זו לזו כמו גרגירים של חול לכדי ארמונות פאר שנוכל להתפעל מהם ואז לשחק בהם, ואז להרוס אותם ולבנות חדשים, משלנו.
04 מקום המפלט שלך בימים קשים אלה. אני המון בספרייה. לפעמים אני יושבת לעבוד שם, לפעמים סתם משוטטת הלוך ושוב בין המדפים, ותמיד נדמה לי שהספר הבא שאניח עליו את היד הוא זה שישנה את חיי לטובה. לרוב אני צודקת.
05 עם מי היית רוצה לשבת לכוס קפה. עם בת דודתי כאחות לי, חני פירסטנברג. חני היא שחקנית שחיה בניו־יורק וגם גדלה בה. משחר ילדותנו, בכל קיץ היא מגיעה לארץ לחודשיים. יציבה וקבועה כמו השמש. השנה זה לא קרה, לא היה לנו את הקיץ שלנו, ובין שיהיה שם קפה או לא ובין שנשב או נרבוץ על הספה, אני מתגעגעת לנוכחות הפיזית שלה. יש דברים שהטכנולוגיה עוד לא גברה עליהם, כמו חיבוק.
06 עם מי היית רוצה להתחלף ליום אחד. עם מישהי שגרה במקום בלי מלחמות ויש לה זמן לקרוא, לכתוב, ונוף יפה בחלונות.
07 מי מצחיק אותך. אני עורכת עיתון ילדים ולפיכך זוכה לחסות בעולמם, שמלא בחסד וצחוק. הילדים מאלצים אותנו להיות מבוגרים טובים יותר, להתעלות ולמצוא את האור. בזמנים כאלה זו הצלה. במקרה המקרים מזל גדול נפל בחלקי להיות אמא של האדם הכי מצחיק שפגשתי. מקסי, הבן שלי, התברך בשנינות מלבבת ובתזמון קומי מושלם.
08 שיר שנוגע בך במקום מיוחד. מוזיקה מבחינתי היא הנשגבת באמנויות. לכל ספר שיוצא לי אני מעלה גם פלייליסט לספוטיפיי, ובו שירים שמשלימים את הקריאה. השיר הראשון בפלייליסט של הספר החדש הוא ביצוע לשיר ישן של הטוקינג הדס, שבעברית קוראים לו "עדן". כמו שמה של גיבורת הספר שלי. הזמרים, אסף אמדורסקי והילה רוח, שרים כמו חלום, וכשאני שומעת אותו זה כאילו שהולוגרמה מהפנטת של הספר שלי מסתחררת לרגע בעולם.
