הכוראה וההורה: כך הפכו ריקודי העם למחול הלאומי של ישראל

כשאומרים “ריקודי עם”, לרוב האנשים עולה לראש הטיילת הקרובה למקום מגוריהם, מעגל של זקנים חביבים במתנ"ס מאובק רוקדים לצלילי שירים ישנים, או זיכרון נוסטלגי מבית הספר, אבל כמה אתם באמת יודעים על סגנון הריקוד העממי?

השנה בשל המלחמה, המצב הלאומי והמצב הביטחוני, ההרקדה המסורתית בכיכר ספרא בירושלים ביום העצמאות ופסטיבל המחולות בכרמיאל, שבדרך כלל חל בכל קיץ, לא יתקיימו, ורחבות הריקודים שידעו זוגות רגליים נלהבות רבות בימים יפים יותר ייוותרו שוממות. לכבוד יום העצמאות, מספר אנקדוטות שכישראלים ראוי שנדע על המחול העממי, ההורה, ריקוד העם הישראלי.

ההורה התפתחה לצד הזמר העברי

בקום המדינה, על מנת ליצור אחדות בין העולים היהודים שהגיעו לארץ, וכדי לחזק את האידיאולוגיה של בניית הארץ, נכתבו הרבה שירים בנושא, בעוד הטכנולוגיה הייתה בשעתו מוגבלת מאוד כידוע. הדרך היעילה היחידה להפיץ את השירים החדשים הייתה על ידי שירה בציבור של שירים לא מורכבים על מנת שהציבור יוכל ללמוד אותם בקלות. יחד עם השירה בציבור, שלוותה לרוב בכלי נגינה כמו אקורדיון, דרבוקה או חליל, הגיעו גם ריקודי העם. וככה רקדו, שמחו וחגגו, עם מוזיקה ושירה חיה.

מה פירוש “הורה”?

המילה הורה מגיעה מהמילה היוונית כוריאה chorea שפירושה ריקוד מעגלי יווני המלווה בזמרים. עוד נגזרת של מילה זו היא המילה כוריאגרפיה. סגנון הריקוד הזה הגיע אלינו עם העליות ממזרח אירופה ואפשר עדיין לראות שריד ממנו לעיתים ברחבות הריקודים של המגזר הדתי.

צעדים בריקודי עם

במהלך התפתחות המדינה תחום ריקודי העם התמסד והפך לחלק אינטגרלי בתרבות הפנאי, כמו השירה בציבור. עם השנים, חוץ מהצעד האלמותי, חילוף-סיקול (צעד לפנים וצעד לאחור לכיוון התקדמות המעגל), דילוגים, סיבובים והנפות של ידיים ורגליים, השתכללו ריקודי העם הישראלים ונוספו להם צעדים כמו צעד תימני שהוא מעין חיקוי אשכנזי למדי של הצעד התימני המקורי, צעדי רדיפה הנקראים בלשון הרוקדים: "צ'ה צ'ה, ריבוע, פולקה, משקלים במקום" ועוד.

בנוסף, לחלק מהצעדים או לרצף צעדים מסוים נדבקו שמות בהקשר של הריקודים שבהם הם הכי נפוצים. למשל, חילוף-סיקול נקרא לעיתים "מים מים" מכיוון שהוא מהווה חלק נכבד מהריקוד”ושאבתם מים בששון" וכשאומרים: "נעלה נעלה" ("לא ניסוב שוב לאחור/זו הדרך בה נלך/זו הדרך אל האור" – דקלון), לא תמיד מתכוונים לריקוד, אלא לצעדים שמתחילים את הפזמון של הריקוד הזה – 3 צעדים למרכז המעגל, ועוד 3 צעדים נוספים מיד החוצה.

ריקודי עם כיום

פעם כמעט לכל להיט רדיו חיברו ריקוד. ישראל הייתה אז מדינה קטנה ושירים חדשים לא נכתבו בקצב מסחרר כמו בימינו וגם בשל המונופול של רשות השידור בתחנות הגדולות והרשמיות, שידרו בעיקר שירי ארץ ישראל. היום העסק קצת יותר מסובך, כיום לא כל להיט רדיו יתקבל כשיר שמתאים לריקודי עם ישראלים, אבל אולי תתפלאו לשמוע שיש ריקודים להרבה שירים ישראלים שיצאו בשנים האחרונות, לדוגמה "רסיסים" (רביב כנר), "באת לי פתאום" (קרן פלס ורוני אלטר), "ציפור זהב" (איה כורם), "הולכת איתך" (נרקיס) ועוד רבים. אולי כל שיר ישראלי שמתאים לשירה יחד כל החבר'ה סביב מדורה בליווי גיטרה עונה על הגדרת שיר עם, כאשר ארגון הרוקדים דואג להעלות לאתר שלו וליוטיוב כל ריקוד עם ישראלי שאי פעם נוצר, כולל הדרכה.

כיום יש הרקדה כמעט בכל עיר בהנחיית מורה לריקוד שנקרא "מרקיד" ומצויד בתוכנת די-ג'יי משוכללת של ריקודי עם. יש סגנונות שונים להרקדות, הרקדות נוסטלגיה, אמצע הדרך, שירים עכשוויים, אבל לרוב הם מעורבבים זה בזה. כל סגנונות המוזיקה הישראלית מופיעים בריקודי עם: מזרחית, ים-תיכונית, חסידית, יוונית, רוק ישראלי ויש ריקודים לשירים עבריים מכל שנה כמעט. בקרב הרוקדים נפוץ ההלחם "שיריקוד", המתאר שירים ישראליים שנרקדים.

קהילת ריקודי העם בארץ גדולה והרבה מהמרקידים מקיימים אירועים של ”חופשות ריקוד" מספר פעמים בשנה לכל מי שנדבק בחיידק ריקודי העם, עם מאות נרשמים. יש גם הרקדות לנשים בלבד, תופעה שהפכה נפוצה בשנים האחרונות, בעיקר בקרב הקהל הדתי.

רוקדים חגים ואירועים

ריקודי עם נרקדים כל השנה והמשתתפים תמיד מחפשים סיבה למסיבה, חוגגים שם ימי הולדת ומציינים חגים עם ריקודים המסמלים את האירוע. בחנוכה למשל רוקדים לצלילי שירים שהמילה “אור” מוזכרת בהם ובט"ו בשבט נרקדים המון שירים שקשורים לצמחים. בתקופות עצובות יותר כמו יום הזיכרון, נרקדים שירי זיכרון ושירים שקטים, כמו למשל:”החול יזכור",”שיר על רעי" ו"אצלנו בגן". המרקידים של החוגים קשובים מאוד להלך הרוח במדינה ומשמיעים שירים אקטואלים שקשורים למצב בנוסף לשירים הרגילים והקבועים של החוג.

להקות מחול ישראליות

חוץ מקהילות ריקודי העם החובבניות יש גם להקות מחול מקצועיות שמשמרות יותר את סגנון ההורה הישראלי. הן מופיעות בארץ ובחו"ל, מייצגות בכבוד את המדינה ובתלבושות שלהן מאפיינים מהדת, ההיסטוריה והתרבות היהודית כמו מנורה, צבעי הטלית, מגן דוד, שבעת המינים או סגנון לבוש הנראה”צברי" או”תנכי". לרוב הם גם מופיעים יחפים ואין מראה יותר ארץ ישראלי מזה.

כמה עובדות בונוס לקינוח:

• במקור, בשיר "עוד לא אהבתי די", כנראה ריקוד העם המוכר ביותר כיום בקרב אנשים שאינם רוקדים, לא מוחאים כפיים בפזמון אבל כולם עושים את זה.
• באחת מתקופותיה המוקדמות של תנועת הנוער ”בני עקיבא", חוץ מלשיר יחד שירים גם רקדו יחדיו ריקודי עם. זאת הייתה חלק מתרבות תנועות הנוער אז בארץ, תשאלו את בני ה60+ שמביניכם.
• לחוגים של ריקודי עם אין הגבלת גיל ומשלמים פר כניסה, זאת אומרת שאין התחייבות להגיע בכל שבוע ושאפשר לרקוד בכל מקום בארץ בלי הרשמה מראש בכל זמן בשנה.
• דמות המרקיד "מנשה מנטה" בסדרת המערכונים המשעשעת של ארץ נהדרת ”רצח בריקודי עם" (2023), מבוססת ככל הנראה על שלמה ממן, שסימן ההיכר שלו הוא רעמת התלתלים שלראשו. ממן, מרקיד וכוריאוגרף ריקודי עם מוכר, חיבר מאות ריקודי עם, הקים מספר בתי ספר למחול ולהקות מחול בערים שונות בארץ, ואף הופיע פעמיים באירוויזיון ככוריאוגרף וכרקדן בשירים “חי” ו”הורה”.
• לפני שהרקידו בעזרת מחשב שמחובר לרמקולים השתמשו בטייפ (ולפעמים בשני טייפים במקביל) וקסטות ולפני כן באמצעות אקורדיון לרוב.
• הרשת החברתית שרוב סצנת ריקודי העם קורית בה היא פייסבוק. מדובר בעולם שלם בו המרקידים מפרסמים את ההרקדות שלהם ונמצאים בקשר שוטף עם רוקדים וקולגות וגם הרוקדים שומרים על קשר האחד עם השני. יש עשרות קבוצות המוקדשות לנושאים שונים ומשונים בתחום ריקודי העם, כולל אוצרות ארכיוניים. שלא תגידו שלזקנים אין אוריינטציה טכנולוגית.
• גדי ביטון, בין המרקידים של ההרקדות הכי גדולות בארץ, מפיק אירועים רבים של ריקודי עם ומחול ישראלי, כוריאוגרף של מאות ריקודים ישראליים, ובעל בית ספר למקצועות המחול, מקיים מדי סוף שנה ”מצעד ריקודים שנתי". במצעד מדרגים הרוקדים את הריקודים החדשים של השנה וחלק מהזמרים של השירים מגיעים להופיע את השיר הנרקד שלהם בלייב תוך כדי שהרוקדים רוקדים אותו.
• אם מתמידים בתחביב, ריקודי העם עוזרים מאוד לשיפור הזיכרון. בגלל שלכל שיר יש ריקוד קבוע ולא משתנה, וגם בגלל שבכל שבוע לומדים ריקוד חדש וצריך לזכור אותו לפעם הבאה כי הוא משתלב ברפרטואר הריקודים הקבוע של החוג.
• קיימת תחנת רדיו ישראלית המשדרת ריקודי עם בלבד והיא נקראת, איך לא: ”ריקודי עם – רדיו הרוקדים".
• קיים מיזם בשם “קומונע” והוא הרקדת ריקודי עם המוגדרת לצעירים בלבד בערים ירושלים ותל אביב בניסיון להחיות את התחום בקרב הקהל הצעיר וליצור מרחב חברתי. הקימה אותו בחורה צעירה בשם הילה מוקדסי בזמן שהייתה סטודנטית ולמרות גילה הצעיר היא מרקידה מוסמכת שמרקידה גם בחו"ל.
• ריקודי העם הפכו לתנועה בינלאומית במקומות שבהם יש ריכוז יהודי וישראלי גבוה. בחו"ל מתקיימות הרקדות של רבות ריקודי עם, שם רבים מאלה שמאיישים את הריקודים הם דווקא צעירים יהודים.

הכותבת בת 23, חובבת מוזיקה ישראלית ישנה ורוקדת בחוגים של ריקודי עם קרוב לעשור.