הטלוויזיה מלאה בז'אנרים שונים ומגוונים. כשז'אנר חדש מפציע פתאום כולם מזדרזים לחקות אותו וליצור עוד ועוד גרסאות של אותו הדבר. מנגד, יש ז'אנרים ונושאים שהטלוויזיה מתקשה לפצח ולפעמים אף חוששת לנסות. לדוגמה, עד לפני כמה שנים אחד הז'אנרים הקשים לפיצוח היה תוכניות כלכלה (ותודה ל"משחקי הכיס" שהצליחה לשנות זאת). לאחרונה נעשה ניסיון דומה עם נושא אחר, שהטיפול הטלוויזיוני שזכה לו עד היום היה בעייתי־משהו. ניחשתם? יהדות (או יהדות ומורשת, אם תרצו).
נראה שלא חסר ברחבי הרשת וגם על המסך תוכן יהודי, אך לא פעם הוא פונה לקהל מרקע תורני מובהק או לחלופין מוצג באופן ארכאי שלא באמת עושה שימוש בכלים הנרחבים של המדיום הטלוויזיוני. לוואקום הזה נכנסה לפני כשנה התוכנית "שאלה תשובה" (כאן 11) – קונספט שהתקציר שלו מגלם הבטחה מסקרנת: בכל שבוע נפגשים לשיחה שניים, יוצא בשאלה וחוזר בתשובה. יחד הם מספרים את סיפור חייהם, והיציאה שלהם למסע המשותף נובעת מתוך הקשר כלשהו בפרשת השבוע. הקונספט מוצלח למדי, ראשית כי הוא מאפשר מפגש בין אדם שהחליט להשאיר מאחור חלק משמעותי מחייו לטובת עולם אחר, לבין האופציה הדמיונית שלו (הדתית או החילונית, בהתאם), כאשר שניהם עדיין זוכרים, לעיתים בערגה, את העולם שהשאירו מאחור. תוסיפו לכך נגיעה מפרשת השבוע שבה נמצאים תמיד נושאים שרק מחכים שיצללו אליהם, ותקבלו אפשרות לשיחה מרתקת במיוחד.
יש לומר שההגדרה של "שאלה תשובה" כתוכנית שבה "חוזר בשאלה וחוזר בתשובה נפגשים", משטיחה אותה מעט, ולמען האמת היא רק סיפור מסגרת לסיפורים. אם בפרקים הראשונים נשארה מובהקות מסוימות לטובת כל צד (חילוני מול דתי), עם התקדמות התוכנית היטשטשו גבולות הגזרה החילונים-דתיים של הליהוק. לפתע ה"חילונית" כבר לא לגמרי חילונית, אלא פשוט לא מגדירה את עצמה, וגם מי שלוהק כדתי לא מאמץ בחום את הגדרת ה"חוזר בתשובה" וגם סממנים חיצוניים כמו כיפה הם לא בגדר חובה. זה הגיוני ואפילו מתבקש. בעולם של ריבוי אפשרויות ושל דתיי רצף, יש משהו מעט מלאכותי בניסיון להיצמד לדיכוטומיה חדה של דתיים וחילונים, וטוב עשתה התוכנית כשהגמישה את הגבולות. במסגרת השינויים נוסף לה גם איור נהדר ומלא הומור של שי צ'רקה, שמלווה את פתיחת התוכנית ומביא רגע מעניין מהפרשה בפרשנות מודרנית.
בתוכניות שמבוססות בעיקר על שיח יש חלק משמעותי לליהוק. "שאלה תשובה" מבקשת להפגיש שני אנשים, לעיתים זרים, שיכוננו דינמיקה חדשה וינהלו שיחה שתספיק לחצי שעה מעניינת – וכל זה מדי שבוע. נראה שזו משימה לא קלה, אבל בתוכנית עומדים בה בכבוד רוב הזמן.
האורחים, חלקם מוכרים וחלקם פחות, כולם בעלי סיפור חיים מרתק שפוגש לרוב סיפור עם מאפיינים משיקים, כשברקע מתקיים ניסיון לחבר אותם לפרשה. באופן טבעי, מכיוון שמדובר במעין מגישים מתחלפים, לא כולם מיומנים ומצליחים לייצר את אותה רמת עניין. גם העריכה מאפשרת מדי ונותנת לאורחים לגלוש על זרמי האסוציאציה, אם כי ייתכן שמדובר גם במחסור חומרים ספציפי. עדיין, במבחן התוצאה מדובר בתוכנית חשובה, ולא במובן הזקן של המילה. "שאלה תשובה" מצליחה לקחת את נושא פרשת השבוע ולהתאים אותו בכל שבוע לצמד אנשים שחיים כאן ועכשיו, תוך יצירה של דיון מעניין, אינטליגנטי ובגובה העיניים. יש מצב שמצאנו בינג' לצפייה לפני יום כיפור.
שאלה תשובה, כאן 11
